קשה שלא להתרשם מאוסף המאמרים, הפמיניסטיים לכאורה, הצצים לאחרונה תחת כל אתר אינטרנט רענן, ובכל אמתלה שהיא. לכל בר דעת בוודאי יצרמו הקריאות הסוחפות, של אותם אנשים שקול הצדק והשוויון בגרונם, להעדיף ולהצביע בעד נשים באשר הן – רק בשל היותן נשים, ולא חלילה בגין כשרונן העילאי. אין ספק כי אילו מישהו היה קורא לבחור בגברים רק בשל היותם גברים - מיד היו מזדעקות כל התנועות הפמיניסטיות הרדיקליות וקוראות כנגד ההסתה והגזענות, כביכול.
ההיסטוריה המקומית והעולמית מלמדות כי מינוי אישה רק בשל מינה – אינו מבטיח בהכרח מינוי מוצלח במיוחד שיש הרבה במה להתפאר בו (ראו למשל ניסיון מינויה התמוה של שרה פיילין לסגניתו של מקיין).
בניגוד למקימי התנועה הפמיניסטית שאולי ראו לנגד עיניהם את השוויון והליברליזם כערכים עליונים, הרואים בכל אדם כבעל זכות להגדרה ולמימוש עצמי, הרי שבשנים האחרונות התפתח במדינתנו פמיניזם מזן חדש, המרושת בעשרות מרכזים וארגונים פמיניסטיים ברחבי הארץ. הפמיניזם החדש המאמין ב"כוח הנשי הבלתי מוגבל" נסחף ועבר לקיצוניות השנייה, ממנה הוא הסתייג בהתחלה: הפלית האדם בשל מגדרו.
נראה כי הלהיטות הבלתי נלאית של שדולות הנשים למיניהן לתקן את "העוול ההיסטורי" שנעשה לנשים בשנים הראשונות להקמת המדינה – הביאה לכך שהן מביאות ליצירת עוול היסטורי חדש.
כבר כיום ניתן להבחין ב
אפליה הפוכה בכל הנוגע לענייני משפחה והורות, בצורה מחפירה, בכל רשויות השלטון:
הרשות המחוקקת (הכנסת) מלאה עד אפס מקום בנציגי שדולות הנשים ושליחיהן הנאמנים, הדואגים להעברת חוקים מפלים לטובת הנשים. בין המוסדות שהוקמו לקידום מעמד האישה ניתן למנות את "הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת" (1992), ה"יחידה לקידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה" (1995), ואף - "הרשות לקידום מעמד האישה" במשרד ראש הממשלה (1998).
יחידות אלה רובן ככולן - דואגות להעברת חוקים ותקנות שמטרתם להבטיח הטבות רבות לנשים, רק בשל היותן כאלה. כך למשל - הנשים מקבלות, בניגוד לגברים - הטבות כנקודות זיכוי במס הכנסה עבור כל ילד (בעוד האב לא זוכה לכך), הן זוכות לקיצור יום העבודה בשל "משרת אם", זוכות להטבות מפליגות כאשר הן מתגרשות - הן במשמורת על הילדים והן בקבלת דמי מזונות ודמי "טיפול" על ילדיהן, הן נחשבות "חד-הוריות", גם כאשר קיים אב לילדיהן המממן אותם באופן מלא. האבות, לעומת זאת, לא מוגדרים כחד הוריים ולא זוכים לשום הטבה גם במקרים של משמורת משותפת על הילדים.
אם נתבונן במה שקורה
ברשות המבצעת- הרי שהנשים הן שזוכות לאוזן קשבת מצד המשטרה, גם כאשר מדובר לעתים בעלילות שווא שקריות על אבות ילדיהן. מאות אבות לא זוכים לראות את ילדיהם חודשים רבים עקב צווי הרחקה שקריים שהוציאו נשותיהם, במהלך הליכי גירושין, בכדי להפעיל לחץ נפשי על האבות במהלך תהליך הגירושין. במציאות הקיימת קשה להתעלם גם ממערך פקידות הסעד, המורכב רובו ככולו מנשים, שלמרבה הצער במקרים רבים - רואות לנגד עיניהם את טובתה של האישה בלבד ולא את טובת הילדים, שבשמם הן לכאורה נלחמות.
אפילו
הרשות השופטת שאמורה להיות נקיה מכל דופי - מגלה לעתים סממנים של אפליה ומשוא פנים לרעת הגברים בכלל והאבות בפרט. רק לאחרונה שמענו על החלטת בית המשפט לאפשר הגירה של ילד עם אמו לגרמניה, תוך זלזול בוטה ברצונו של האב ובטובתו של הילד עצמו.
[קישור]
במדינת ישראל, הנחשבת למדינה מתוקנת לכאורה, עדין ניתן לשמוע מדי פעם על שופט או שופטת בבית משפט לענייני משפחה שהתמנו לתפקידם כאשר רק אתמול עבדו מטעם ארגוני נשים.
[קישור]
מהתייחסותם המפלה של דיני האישות בישראל - עלול להתקבל הרושם כי הערך העליון הוא טובת האם ורווחתה. הנשים/אמהות נתפסות כ"אופריות" בלבד - המקבלות שילומים עבור הטיפול בילדיהן, מבלי שתחול עליהן החובה המוסרית לחלוק באופן שיוויוני את הוצאות הטיפול בילדיהן שלהן. דבר זה הפך את הילדים לעסקה כלכלית מניבה ומשתלמת במיוחד עבור ציבור הנשים. מסיבות אלה – חלק מהנשים הקוראות לכאורה למתן שיוויון הזדמנויות לכל "יצירי האל" – מתנגדות לחלוקה במשמורת עם אבות ילדיהן, גם אם הדבר הוכח באופן מובהק כמיטיב עם הילדים.
למרות כל האמור לעיל - אין בי כל טענה לארגוני הנשים הפמיניסטיים. נהפוך הוא - אני חושב שהם ממלאים את מטרתם בצורה מושלמת ומעוררת קנאה, גם כאשר המטרה בשמה הם פועלים מקדשת עבורם את כל האמצעים.
חוסר השוויון הקיצוני בכל הנוגע לזכויות ההורים בחברה הישראלית, במיוחד במצבי פרידה וגירושין - הגיע לממדים ציניים ומעוררי פלצות.
מאחר ואין כיום מענה באף אחת מהמפלגות הקיימות לדאגה לטובת הילדים והאבות במדינת ישראל, ולאור העובדה כי לא קיים גם אף גוף חוקתי או אחר שאמור לדאוג לעניין זה - הרי שהמסקנה המתבקשת היא להקים מפלגה ייעודית שתשים זאת בראש מעייניה.
בניגוד לניסיונות העבר הקיקיוניים להקים מפלגה כזו, שלא צלחו, הרי שהגיע הזמן להקמת מפלגה איכותית שתאחד את כל הארגונים הקיימים כיום הפועלים למען שוויון בהורות - שתדאג למיגור האפליה השלטונית, החוקתית והחברתית בכל הנוגע לזכויות האבות בישראל. מפלגה זו תשים לנגד כערך עליון את הדאגה האמיתית לטובת הילדים במשפחה, תוך שמירה על עקרונות השוויון והצדק, ותוך התייחסות לשני ההורים כבעלי ערך משמעותי בחיי ילדיהם.
