אוי ביבי, נתניהו בנימין/ מי פילל, מי האמין/ כי למרות הכול תוציא מידיך ממשלת ימין/ לא חד גונית, אלא כזו שיש בה מכל זן ומין/ ומה יש בה באמת, בנימין/ שהיא כל כך מזכירה חמין?/ כלומר, יודעים מה מכניסים לסיר המהביל והחם/ אבל לא יודעים בדיוק איזה תבשיל ייצא משם//.
אז יש אותך, ביבי, שכבר עמדת בראשה ונכשלת בגדול/ אותך נטול המחר ומקובע באתמול/ את דר' יובל שטייניץ, שמונה ע"י רעייתך לשר האוצר/ ושהמרחק בינו לבין כלכלה הוא כמו המרחק בין אבי ביטר לשלמה בר...//
ויש את ליברמן הפירומן/ שר חוץ חבל על הזמן/ ויש את ברוורמן המגלומן/ שר לענייני מיעוטים הסבור כי הוא סוג של דוגמן:/ לשיטתו מותר לו לייצג ולהציג כל דעה והשקפה/ כאילו מדובר בתחתונים או חליפה...//
ויש את בוז'י הרצוג שר הרווחה/ שמאז שבר רפאלי ממנו הלכה/ אשכרה נעלמה מחייו השמחה/ (ורק בזכותך ביבי, הוא שב לעידן השגשוג והפריחה...)//
ויש את פואד "לשלטון בחרתנו" לנצח/ שאצלו אין הבדל בין יושרה לעזות מצח/ ויש את שר החקלאות התמידי שמחון/ שתמיד אומר ועושה את הדבר הנכון/ בתנאי שזה מתואם עם שר הביטחון/ ויש כמובן את אהוד ברק שר הסירחון/ שכל כך רוצה להיות ברק אהרון/ אבל במעשיו ובהתנהלותו הוא יותר קרוב לאהרון אחר, אבוחצירא ממשרד הדתות/ רק שלו, לאבוחצירא, לא היו אותן שיטות/ של למעול, לחטוא, לנצל, להשתמש ולזרוק/ ועוד להתנהג כמו "אני הוא אביר שלטון החוק"//.
ויש לך ביבי, גם את ההזויים מההתנחלויות/ שאצלם הסיסמא היא "חייה ואל תיתן לחיות"/ וכמובן את אלי ישי ושותפיו לתנועת ש"ס/ שליחם לא ינוס ולא נס/ והם יעשו הכול לטובת כל עם ישראל/ בתנאי שאותו "עם ישראל" בבחירות את הפתק "ש"ס" לקלפי משלשל/ וכמובן שאותו "עם ישראל" הוא גם מזרחי, חובש
כיפה ועטור זקן/ ובקריצה קטנה גם מבין כל דבר וכל עניין//.
אז זהו ביבי, וזוהי רשימה חלקית של שרי הממשלה/ ואני שואל: עם אלה אתה רוצה לייצב את הכלכלה?/ עם אלה אתה רוצה להילחם בטרור ובאיום האיראני?/ ממש מצחיק, very funny/ עם אלה אתה רוצה להביא שלום עם האויב הפלשתינאי והסורי?/ הצחקת אותנו, very sorry //.
אוי ביבי, ביבי, הרי אתה זה שב-2006 תקפת את הממשלה הקודמת בשל גודלה, ובצדק/ שילחת בה חצים למכביר, לא היססת פעם אחר פעם ללחוץ על ההדק!/ כינית אותה מופקרת, ואת ראשה האשמת בבזבוז כספי ציבור/ ת'אמת, דיברת אז ממש ברור/ אז איך זה שרק שנתיים וקצת אחרי/ כבר שכחת את "כל נדרי ואסרי"?/ איך, ביבי,
איך? הרי גם אתה יודע/ שהגודל באמת לא קובע/ ועדיף קטן וקולע/ מאשר גדול וצולע/ ויותר מזה: גם אם המבחן הוא בתוצאה, בשורה התחתונה/ הרי שגם לדרך יש חשיבות, ועדיף שגם הדרך תהיה נכונה//.
אז במה נסיים ביבי? במה?/ אז ככה: הלוואי ולא תרד מוקדם מידי מהבמה/ הלוואי שתצליח בכל אשר תעשה/ כל עוד החלק השפוי בעם את זאת ירצה/ והלוואי שתפתיע אותנו לטובה/ ותביא לנו שלום, שקט ואחווה/ הלוואי ותצליח במדיניות הפנים והחוץ/ תנהג בשום שכל ולא תחזור להיות לחוץ/ הלוואי תייצב את הכלכלה/ תמגר את האבטלה/ תביא לכך שאומות העולם ילמדו להעריך אותנו מחדש/
ובקיצור, תהפוך את המדינה ואת חיינו ל"הכול דבש"//.
ובינתיים ביבי, יש לך מאה ימי חסד, מאה, לא יותר/ כי אם לא תראה סימנים חיוביים בתקופה זו, תצטרך לפנות את מקומך לאחר/ כי ככה זה בדמוקרטיה שלנו, זמן הוא מצרך נדיר וחשוב/ ומי שלא מנצל אותו היטב נאלץ ללכת לבלי שוב/ אבל, יש והוא דווקא שב/ ולכן נקווה שהחזרה שלך לקדנציה נוספת לא תהיה לשווא/ אלא כזו שתאלץ אותנו להזכיר אותך בנשימה אחת ובכל מקום/ עם יצחק רבין עליו השלום/ שהקדנציה השנייה שלו היא הוכחה/ שאפשר לשגות, לתקן ולהפוך לסיפור הצלחה//.
לו יהי.
