עקרון אי הוודאות שאוב מתחום הפיזיקה הקוונטית, שמשמעותו היעדר יכולת לקבוע ערכים מדויקים (כגון מיקום ומהירות) לאובייקטים מסויימים (כגון אלקטרונים), ואין המדובר בבעית מדידה שאולי תיפתר עם שכלול השיטות והמכשירים, אלא תכונה בסיסית ומהותית של הטבע.
נזכרתי בעקרון זה משקראתי בימים האחרונים את העיתונות הכלכלית, המיידעת אותנו כי הרגולטורים הכלכליים שלנו מסרבים להיכנע לטבעו של השוק החופשי - שיש בו אכן אלמנט של אי ודאות הנובע מחופש העיסוק והיוזמה הפרטית – וזאת, במקום לעודד זאת. למעשה מבשרים לנו הרגולטורים, בהתהוללם כמפתחים (בעוד טרם סיימו לחגור), כי הם עושים כל שבידם כדי לשנות את תכונותיו הבסיסיות של השוק באמצעות "שכלול מתמיד" של השיטות והמכשירים והמדידות – עוד רפורמה, עוד מס, עוד חוק, או לחילופין - עוד שינוי של רפורמה או שינוי של מס או שינוי של חוק – ונחסל את אי הוודאות. הם כפי הנראה שכחו ליחצ"ן את העובדה כי בד-בבד, יחוסל גם השוק החופשי.
על ה"שכלולים" השונים נמנים שינוי המיסוי למשתמשי הרכב ולכלל הציבור, השינויים בתנאי העסקת העובדים במדינה, שינויים במיסוי לבעלי העסקים, הבטחות מדינה לסיוע במימון לעסקים במיתון, הבטחות סיוע לעסקים במצוקה, בשורות אודות השתקמות מטאורית בשוק ההון הישראלי, חידוש הנפקות האג"חים לעסקים שונים, ובמיוחד – זיגזגים פוליטיים לרוב, שאולי מבדרים במישור מסויים אך טורדים מאוד את מנוחתנו, בעלי העסקים החופשיים.
נתונים אלו בצירוף נתוני הכלכלה הגלובלית, מציבים אותנו, בעלי העסקים במדינה, במצב מעניין ומאתגר – מצד אחד ניתן לראות את הקטסטרופה בקצה המנהרה ומצד שני ע"פ תחזיות של חוזים כלכליים (אולי בכוכבים), ההווה ועתיד ורודים ומלאים תקווה.
מבולבלים? בהחלט כן!!! במקום אי ודאות טבעית ומובנית של השוק המסחרי והעסקי, אנו ניצבים כעת בפני אותה אי הודאות שחש ודאי עכבר כלוא במעבדה, כאשר אינו יודע מה יהיה העינוי הבא שייאלץ לעבור לצורך ניסוי מדעי שמבצעים הענקים דמויי האדם המסתובבים סביבו...
המכשיר המשוכלל של הממונה על ההגבלים העסקיים בשוק האירופי
בסוף שנת 2006 ייצגנו את האיגוד בכנס איגודי מרכזי השירות לרכב באירופה תחת
CECRA (המועצה האירופית המשותפת לתחבורה, סחר ושירותים לרכב). כבר אז עסקו השיחות בבעית חוסר הוודאות של כל העוסקים בענף הרכב באירופה, שנבעה בעיקר ממדיניות הממונה על ההגבלים העסקיים בשוק האירופי המשותף. ההרצאה המסכמת את הכנס הייתה של הממונה על ההגבלים בשוק האירופי אשר סיפר לעוסקים בשוק הרכב – מרכזי שירות המייצגים יצרני הרכב וכן מרכזי שירות עצמאיים – עד כמה טובה ו"גאונית" הרפורמה אותה החיל על שוק הרכב באירופה, לה קרא ביומרנות – הגברת התחרות בשוק הרכב. (רבות כתבתי מעל במה זו על הסכנה הטמונה בשפה ועד כמה קל לשווק "רפורמות" ממרומי מגדלי השן של השררה השלטונית הרחוקה לעיתים מרחק שנות אור מהזירה האמיתית).
משתתפי אותו הכנס, בעלי עסקים בתחום השירותים לרכב ברחבי אירופה - מכירה ותיקונים לכלי רכב, התפלאו לשמוע מאותו ממונה את נפלאות הרפורמה שאת זוועותיה הם חווים מדי יום בעסקם. העוסקים ניסו כבר בשנת 2000, עת הוחל בישום הרפורמה ועדיין באותו הכנס ממש, לדבר על ליבו של אותו ממונה ולהביא בפניו את המידע האמיתי ואת הצרכים האמיתיים, ואת חששותיהם לגורל עסקיהם; אך ליבו היה גס ונותר אטום, הגם שהם היחידים המכירים את צרכי העסקים ואת צרכי לקוחות העסקים אותם ניהלו בהצלחה במשך עשרות שנים. על כל השגה שהופנתה אליו, הוא ענה בהתנשאות, בנימת הטפה והביע ביטחון מוחלט כי אבני הדרך אותן הציבו תקנות הממונה, הן-הן אבני הדרך הנכונות לפתיחת התחרות, להתייעלות, להפחתת מחירים לצרכן, לצמצום זיהום אוויר, לבטיחות הרכב והתיקון וכד'.
זוכר אני כי ישבנו שם, כמה עשרות בעלי מרכזי שירות וותיקים בענף הרכב ממדינות שונות אשר חיים את השטח מזה עשרות שנים, כקבוצת תלמידים נזופים, וידענו כבר אז, כי עתידו של ענף הרכב באירופה מתחיל לצעוד לעבר אסון כלכלי אשר יפגע בכולנו ויפגע גם אנושות בצרכני הרכב בעולם.
הלועזי תמיד צודק, והמוח היהודי מחרה-מחזיק אחריו
למגינת ליבנו, גם חלקם של הרגולטורים בישראל, המטיילים באירופה ובארה"ב לרוב, נראה כי העתיקו את דפוס התנהלות הרגולטורים האירופית והם ייבאו אלינו משם את השכל האלוהי, את הביטחון המופרז, את האטימות (שומעים בנימוס, במקרה הטוב, אבל דוחים את העמדות) ואת ה"רפורמות" (רפורמות ישראליות משולות בדרך כלל לסדי עצירה האמורים לעצור את ההתדרדרות של כדור השלג שאץ לו וצובר מהירות במדרון. ככל שמהירותו של כדור האסון הכלכלי גוברת, כך מנסה הממשל לעצור אותו עם עוד ועוד רפורמות עקרות שאינן מסייעות ועד כה אף לא האטו את קצב התדרדרותו של הענף). העוקב אחרי העיתונות הכלכלית העולמית, למד ממנה כי רבות הצרות הכלכליות של יצרני הרכב הגדולים והמפוארים בעולם, וכמעט בכל שבוע יצרן חלקי חילוף אחר מכריז על פשיטת רגל. קריסות אלה מטרידות מאד ואנו צופים כי בעתיד הקרוב יחסית, אנו עלולים להיקלע למצב מצוקה בזמינות חלקי החילוף לרכב עקב ניצחונם של הרגולטורים על היצרנים. מצוקה זו תשפיע גם על הנוחות ואיכות התנועה והחיים של הציבור האזרחי וגם מסכנת את המוכנות של המגזר הביטחוני.
חצוצרות מלחמת הרגולטורים בעוסקים
הכרזת המלחמה של הרגולטורים בישראל על העוסקים בענף הרכב בישראל נמשכת גם היום, וזאת למרות ועל אף שתוצאות "הניצחון" משקפות הפסד מר וכואב לכלל הציבור ובמיוחד לקופה של כולנו – אוצר המדינה.
אנו חוזים בעצב ובכאב בהסדרים כלכליים משוללי תובנה, באמירות קשות של חברי כנסת כנגד מעסיקים, ובחקיקה שהשפה הכתובה שלה היא הראיה החותכת לניתוק ההולך וגובר בין המחוקק לבין הנזקקים לשירותיו - האזרחים. אנו חוזים בחוסר אונים שלטוני (מתובל בהרבה מלל ופרופגנדה פוליטית) ובחוסר יכולת לאכוף ולעצור את הסחף של עיסוקים חוקיים הנעים במהירות לכיוון הלא חוקי מחוסר ברירה וממצוקה. אנו חוזים בהתעצמות השימוש בחלקי חילוף ובצמיגים ממקורות בעייתיים ובעוד מספר רב מאד של תופעות שליליות בענף.
מצעד האיוולת
מפעם לפעם מעיין אנוכי בפרקים היסטוריים מתוך הספר המשובח הזה של ברברה טוכמן, ומשווע כי גם נבחרינו והרגולטורים שלהם (שלנו?) יקראו מעט דוגמאות לאיוולות מדיניות ופוליטיות שהתבצעו בניגוד לאינטרס העמים, החל מתקופת התנ"ך ועד ימינו אנו. מסקנה אחת משותפת לכל המקרים הללו: העם משלם את המחיר ראשון, אך בסופו של דבר – גם שליטיו.
