שיני החלב משרתות את הילד בשני אופנים. כאשר רק הן מצויות בפה הן אלה המאפשרות תפקוד, בנוסף הן שומרות מקום לשיניים הקבועות שאמורות להחליפן.
מדוע חשוב לשמור על השיניים הנשירות?
השיניים מאפשרות אכילה (שלב ראשון בעיכול האוכל), תורמות למראה (חיוך, דימוי עצמי), מאפשרות דיבור ברור. חשוב להימנע מריח רע מהפה, למנוע עששת, מחלות חניכיים ומחלות זיהומיות בחלל הפה.
שיני החלב והשיניים הקבועות, מצויות בסמיכות זו לזו בלסת. עששת בשן נשירה עלולה להתפתח ובלי טיפול עשויה לגרום לנזקים בשיניים הקבועות, הנמצאות בלסת בין שורשי השיניים הנשירות.
ההמלצה היא לטפל בשן הנשירה ולשמור עליה בפה, שכן הזנחה או עקירה של שן כזו, עלולה לגרור איבוד מקום ובעיה בשמירת הרווחים המתאימים לשיניים הקבועות. נוסף על-כך, שן שהושארה עם עששת, גורמת לעליה בכמות החיידקים המזיקים בפה, דבר העשוי לגרום להדבקת שיניים נוספות.
חשוב להורים להכיר את ציוני הדרך העיקריים בהתפתחות שיני ילדיהם. התפתחות נבטי השיניים הנשירות מתחילה בזמן ההריון. סיבוכים במהלך ההריון, עלולים להשפיע על התפתחות השיניים ויש לקחת זאת בחשבון בהמשך.
ההמלצה היא לבחון את פיות הילדים החל מגיל שנה, אחת לחצי שנה. איתור מוקדם, באם קיימת בעיה, יסייע רבות בהענקת הטיפול הנכון, בזמן המתאים.
גיל שישה חודשים הינו הגיל הממוצע בו בוקעת השן הראשונה. בדרך-כלל שן חותכת תחתונה. עד גיל שלוש: כל השיניים הנשירות ("חלביות") צריכות להימצא בפה, 20 במספר, 10 בכל לסת. גיל שש הינו הגיל הממוצע בו בוקעת הטוחנת הקבועה הראשונה. מספר השיניים גדל מ-20 ל-24. בסמוך לכך, מתחילה נשירת השיניים והחלפת הנשירות בקבועות בערך עד גיל 13: תהליכי נשירה ובקיעה של שיניים. בסופו של דבר, תתחלפנה כל השיניים הנשירות בקבועות. בתקופה זו מתרחשת גם בקיעת הטוחנות הקבועות השניות ומספר השיניים בפה גדל מ-24 ל-28.
