מדינת ישראל מזדעזעת כל פעם מחדש ובצדק מתופעת מכחישי שואה ברחבי העולם ומצדיקה את התנהגותה המדינית והביטחונית בשואה שעברה על העם היהודי. ישראל אינה מוכנה להתפשר ולהסתפק בתירוצים והתנצלויות בנושא הכחשת השואה ואפילו מתנהגת לעיתים כבעלת מונופול על המושג שואה, אך כשמדובר בהכרה בשואה של עמים אחרים, היא נאלמת דום, נותרת אדישה וליתר דיוק אינטרסנטית, מאד מאד אינטרסנטית.
העם היהודי למוד הניסיון, שכל ההיסטוריה שלו רווית דם ולא אחת עמד בפני סכנת כליה, רק משום היותו העם היהודי, אינו יכול מבחינה מוסרית לדרוש או לצפות שהעולם יחוקק חוקים כנגד מכחישי השואה היהודית, בעוד הוא מתעלם מרצח עם אחר משיקולים מפוקפקים ובלתי מוסריים.
חובה גדולה חלה על העם היהודי להכיר ולפעול למען ההכרה הבינלאומית גם באסונם של לאומים שונים, ואין דוגמה טובה יותר מאשר שואת הארמנים, אותה חוללו הטורקים רק כשני עשורים לפני עלייתו של היטלר לשלטון.
שואת הארמנים המאסיבית התחוללה בין השנים 1915-1918, אך בניגוד
להכחשות השקריות הנמרצות של המשטר באנקרה, נמשך רצח העם הארמני על-ידי הטורקים בהיקף נמוך לפחות עד שנת 1922 כאשר 'אתא טורק', לימים מייסד "הרפובליקה הטורקית המודרנית", הוביל את כוחות המורדים במאבק המכריע על עיצובה הפוליטי והטריטוריאלי של "טורקיה החדשה".
בניגוד לטענה הטורקית המגוחכת שלטורקיה החדשה אין ולא היה כל קשר למעשי הטבח הנוראים בעם הארמני, מתברר שהמנהיג החדש 'אתא טורק', לא רק שהכשיל את מאמצי כינונה של ארמניה העצמאית, כפי שסוכם '
בהסכם סוור' באוקטובר 1920, אלא שהוא אף תקף בשנת זו את ארמניה החדשה (זו שקמה מארמניה הרוסית) וכבש כמחצית משטחה, תוך שהוא ואנשיו מחסלים בשיטתיות את הארמנים החיים בשטחי הכיבוש בערים: 'ארדהאן' 'קרס' ובחבל אררט. גם לאחר כיבוש העיר 'סמירנה' מידי היוונים, נמשכו מעשי הטבח בארמנים.
התנהגותה של ישראל בכל הקשור להכרה בשואה הארמנית תמוהה ביותר והנימוקים המועלים מעת לעת מביכים, מעליבים, וודאי שאינם מקובלים על כל אדם נאור, בעיקר כשהם יוצאים מפיהם של נציגי עם הספר, שהביא את הקוד האתי האנושי לעולם "המתורבת".
ביניהם יהיו גם כאלו שירחיקו לכת ויעלו את הטיעון ההיסטורי (הנכון) שהטורקים העות'מאנים, היו היחידים שהסכימו לקלוט את יהדות ספרד המגורשת, לפני למעלה מחמש מאות שנה. יהיו כמובן גם יודעי דבר צדקנים שינמקו את התיישרותה של ישראל עם מדיניות ההכחשה הטורקית בעניין השואה הארמנית, בקשר האסטרטגי המיוחד עם טורקיה. אירועי העת האחרונה מטילים צל כבד של ספקות באשר לאמינותו של קשר זה ואוי לממונים שיתעלמו מכך . גם מקומו של הנימוק התיירותי, כלכלי, אינו נפקד ומשום מה מסרבים כל הגורמים הנוגעים בדבר להבין, שבקשר המעוות הזה, להוציא את עסקות הנשק האידיוטיות, יש רק צד אחד הנהנה כרגע מהקופה והוא אוצר הרפובליקה האיסלאמית של טורקיה.
לאור ההידרדרות החמורה שחלה לאחרונה ביחסי ישראל טורקיה, יש להניח שהרווח הכללי הצפוי לתעשיות הביטחוניות של ישראל, לא רק יפגע באופן דראסטי, אלא אף קיים חשש שהעברת מידע מסווג לצד שלישי עוין בניגוד להסכמים, תעלה לישראל ביוקר בשל משחקה הכפול וקשריה המתהדקים של טורקיה עם אירן, סוריה, סודן ושאר מדינות ציר הרשע.
לצערי הרב לא מעט מבני העם החופשי היושב בציון ובראשם ממשלת ישראל, מעדיפים אינטרסים כלכליים על פני ערכים אנושיים, מתוך שיקולים ביטחוניים מוטעים, חוסר כבוד עצמי ונהנתנות שאינה רואה את טובת עם ישראל לנגד עיניה. זאת ועוד עם ישראל בחלקו נותר כך נראה, עבד נרצע לאדונים בבית הלבן בוושינגטון ולקשר החולה עם ממשלה טורקית מוסלמית בלתי אמינה, שעברה אפל ומגואל בדם שואת הארמנים ולאומים אחרים.
אין מדובר כאן "בסתם פשעי מלחמה", אלא במסע הרג נרחב ומתוכנן וברצח עם שיטתי, אותו ביצעה טורקיה בעם הארמני. היום היא מתכחשת לפשעיה ולאחריותה ובעזרת "בעלות בריתה" מנסה לעוות את ההיסטוריה ולגמד אירועים שטניים, שבעטיים הושמדו למעלה ממיליון ורבע בני העם הארמני.
הנה רק לפני כשנה ראינו כיצד עושה הנשיא האמריקני חוסיין אובמה תפנית חדה וחומק מההבטחה שנתן לבוחריו בזמן המרוץ לנשיאות, בדבר הכרה רשמית באסונם של הארמנים כברצח עם, לכשיבחר.
באופן ציני ומגוחך, קשר הנשיא האמריקני את החלטתו לסגת מהבטחתו, בכך שהוא מיעד לטורקיה תפקיד חשוב כמתווך בשיחות בין סוריה לישראל וכן בשיחות השלום בעירק, אפגניסטן ומול אירן.
יצירת הזיקה שבין אי- ההכרה הטורקית אמריקנית בשואת הארמנים, לתפקיד שהועיד הממשל בארה"ב לטורקים בשיחות השלום במזרח התיכון , הפכה גם את ישראל לשותפה בברית מכוערת נטולת מוסר בפרשת השואה הארמנית והיום המציאות העגומה טופחת על פנינו.
באשר ליושרו והגינותו של "המתווך הטורקי", אין צורך להכביר במילים. לאחרונה ראינו עד כמה נטול מצפון ובוגדני יכול הוא להיות. ובעצם מה כבר אפשר לצפות מאומה שחוללה שואה והיום קושרת את עתידה עם אירן מכחישת השואה שהפכה לאיום על שלום העולם.
מה כבר אפשר לצפות מהרפובליקה המוסלמית הטורקית, השמה ללעג את החוק הבינלאומי ולאחרונה אף הזמינה את נשיא סודן, שנגדו תלוי ועומד צו מעצר על חלקו בפשעים נגד האנושות וזאת תוך התחייבות לחסינותו במהלך הביקור.
טורקיה הינה בפירוש פושעת מלחמה סדרתית, שפשעיה נופלים אך במעט מפשעי המשטר הנאצי ובשום אופן אין להניח לה לחמוק מלתת את הדין על מעשיה הנפשעים.
משרד המשפטים הישראלי חייב להקים צוות איסוף וחקירה מיוחד ומקצועי, שיטפל בהכנת התיק הפלילי נגד טורקיה, אשר יישלח לבית הדין הלאומי בהאג. מהלך שכזה תוך התעקשות ישראלית, יגרום להפעלת לחץ אירופאי אינטרסנטי, שבסופו תעלה שואת הארמנים על שולחן העצרת הכללית של האו"ם.
במקביל יש לדרוש ולחייב את מפלצת זכויות האדם של האו"ם להקים ועדת חקירה, שתחקור את פשעי הטורקים בחבל כורדיסטן המתבצעים עד לרגע זה ממש ובמידה ותדחה הבקשה, יש לאיים בפרישה מארגון זה, שתרומתו למדינת ישראל, ממילא, כמוה כאהבתו של נשיא אירן לציונות ולציונים כולם באשר הם.
באורח ציני, ועל-מנת לבדוק את מניעיו האמיתיים העומדים מאחורי הדוח המעוות נגד ישראל, הייתי פונה לשופט 'גולדסטון' בבקשה רשמית לחקור את פשעי המלחמה הטורקיים.
בטוחני שבמקרה זה יהיו לא מעט אזרחים, ממוצא ארמני וכורדי, ישראלים ושאינם ישראלים, שישמחו לשתף פעולה ולסייע בעשיית צדק היסטורי בינלאומי, לפני שגם בעיית הכורדים תהפוך לשואה נוספת מבית המטבחיים הטורקי.
בשמי ובשם חברי הארמנים אזרחי ישראל, אני פונה אל מעצבי מדיניות החוץ של ישראל, אל מערכת המשפט, מערכת החינוך ואל כל אזרח שיש ביכולתו לתרום להכרה בשרידי העם הארמני, כניצולי השואה שחוללה טורקיה, להצטרף למעגל הפונים לממשלת ישראל, על-מנת לתקן את המעוות.
עשרים ואחת מדינות כבר הכירו באסונם של הארמנים כברצח עם, היינו שואה ובתוכם שכנתנו לבנון.
בשנת 2007 הכירה גם הליגה נגד השמצה ברצח העם הארמני ודווקא מדינת ישראל בחרה שלא להיכלל ברשימה מכובדת זו, אלא להצטרף לרשימה המפוקפקת של מדינות בעלות מוסר כפול ובראשן ארה"ב.
הרי לא יעלה על הדעת שאנו בני עם ניצול שואה ( ולא רק אחת ) אשר יודעים שואה מהי, נהיה חלק מחרפת העמים שלא הכירו בשואת הארמנים ולא עצרו את גלגלי 'הרייך הטורקי' הקורם עור וגידים לנגד עינינו. 