"חשוב מה יאמרו הגויים" - האומנם?!

בעת העתיקה היו אלו בעיקר האשורים, הבבלים, היוונים והרומאים, שהחליטו מה טוב ומה נכון ליהודים, וגם אז היו מנהיגים שסברו כי 'חשוב מה יאמרו הגויים'. תפיסת עולם שכזאת גרמה כזכור למחלוקות פנימיות קשות שפגמו במרקם החברתי ובאחדותו של העם, ובסופו של דבר הביאו לחורבן. העבר מלמד שרק כאשר לא התחשבו מלכי ישראל, כמו דוד ושלמה ומנהיגים בעת החדשה, בדעת הגויים, זכה היישוב העברי לעדנה ולכבוד הראוי מצד הגויים. לפני קרוב לאלפיים שנה, היו אלו הגויים ההלניסטים והנוצרים החדשים בראשית הנצרות, שסברו כי חשוב מה יאמרו הגויים (הם עצמם, כמובן) ועל-כן קבעו לנצח, שהעם היהודי אינו רלוונטי עוד וכי האל (לא ברור איזה מהם) אינו חפץ עוד בעם בחירתו, ומשום כך החליט שהנצרות היא-היא הממשיכה הלגיטימית של היהדות. כך נאמר במפורש בקנון הנוצרי. בימי הביניים, היו אלו ממש אותם גויים - שאתה אדוני בעוונך סבור כי דעתם חשובה ולא רק מעשינו - ששללו מבני עמך את כל זכויות האדם הבסיסיות ביותר. הגויים הללו אסרו על אבות אבותיך לעסוק בכל המקצועות החופשיים, הכריחו אותם לענוד סימן מזהה (לימים הטלאי הצהוב), ולבסוף גם סגרו אותם בגטאות, שהרי דעתם חשובה ונחשבת.

די להביט ברשימת הגינויים וההחלטות האנטי ציוניות, אנטי ישראליות, שהתקבלו במוסדות האו"ם בעשרים השנים האחרונות, כדי להבין עד כמה באמת לא חשוב מה יאמרו הגויים ועד כמה נשלט האו"ם על-ידי כנופיית בריונים מוסלמיים עוכרי ישראל, שאילו רק יכלו, היו משמידים את מדינת ישראל ואת העם היהודי כולו, בדיוק כפי שעשה היטלר ואף באכזריות פנאטית גדולה יותר. אדוני שר החינוך, מדינת ישראל הידרדרה לשפל חסר תקדים, בעיקר בשל אותה תפיסה מוטעית ומסוכנת הטוענת "שחשוב מה אומרים הגויים, לא רק מה יעשו היהודים". בארץ ישראל של היום ולטובתה בעתיד הרחוק, אין זה חשוב מה יאמרו הגויים, אלא רק מה יעשו היהודים. אין עוד מקום לריסון ולהתרפסות בפני הגויים, אלא בנקיטת עמדה הסברתית תקיפה ביותר ובפעולות ברורות ומשמעותיות, שהעולם לא יוכל עוד לפרש כחולשה וביטול עצמי. רק כך ייטב לנו.

ומכיוון שדעת הגויים נחשבת ו"חשוב מה יאמרו", אדוני השר, אזי מעת לעת נזכר מישהו בכנסייה בסיפורו ההזוי של פאולוס המייסד, שמצא את היהודים אשמים במותו של ישו, ודי היה בכך כדי לחולל פוגרומים נוראים באבותיך היהודים לאורך כל ההיסטוריה. "חשוב מה יאמרו הגויים" מר סער ואת תוצאות אמירותיהם חוו היהודים על בשרם, באין-ספור עלילות דם שקריות נוראות וחולניות, ובמרתפי האינקוויזיציה בתקופת ימי הביניים. "כמה חשוב מה אומרים הגויים", ראינו רק לפני כשישה עשורים. אז פקדה שואה איומה את העם היהודי והוא חוסל בשיטתיות על-ידי המשטר הנאצי, בעזרת מרבית גויי אירופה ומנהיגיהם ה"חושבים", אך מה עושים כאשר לאיש ממנהיגי הגויים "שדעתם הייתה חשובה", פשוט לא היה אכפת מהעם היהודי וכשכל-כך נזקקנו לרחמיהם נדם קולם ומוחם חדל לפעול, מתעלם לחלוטין מאסוננו. אכן "חשוב מה יאמרו הגויים" אדוני שר החינוך, ועד כמה חשוב ראינו בשנת 1967, כאשר גויי האו"ם והמזכ"ל הטיפש העומד בראשם, 'אוטאנט', הפקירו את ישראל לגורלה, אל מול שגעונותיו של נשיא מצרים 'גמל עבדול נאצר', מתוך תקווה שמדינת היהודים תמוגר במלחמה. למרבה המזל ושלא כמו היום, אז ידעו המנהיגים מה עליהם לעשות. מנהיגים דגולים, שהבינו כמה חשוב מה עושה ישראל ולא מה אומרים הגויים. ואכן את מה שהיה עליה לעשות, עשתה ישראל בשישה ימים של גבורה ישראלית, לתפארת העם היהודי. למיטב הבנתי, זאת הדרך ואין אחרת. זאת ועוד, את חשיבותה הנפסדת של גישת "חשוב מה יאמרו הגויים", ראינו במלוא כיעורה, הלכה למעשה בוועידות 'דרבן 1' ו'דרבן 2', בהן הושוותה הציונות לגזענות, ומשטר הציונים ל'משטר האפרטהייד'. ומי קיבל את ההחלטות הללו? אוסף פרוע של מדינות בלתי-דמוקרטיות, תומכות-טרור, שאינן שומרות על זכויות אדם במחוזותיהן. האם גם אז היית בטוח, "שחשוב מה אומרים הגויים"?! עד כמה "חשוב מה יאמרו הגויים" ראינו לאחרונה בעצרת הכללית של גויי העולם, שדנה בדוח גולדסטון המעוות. בעצב ובכעס חזינו בחבורת גויים שפלים, שניצלה את טיפשותו של ה"יהודי", על-מנת לנגח את ישראל, המדינה המוסרית ביותר בתבל, באמצעות דוח נטול תוקף משפטי.