הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה (יום ב', 21.9.20) דיון בדבר היערכות הרשויות למתן מענה מותאם לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לתקופת הסגר. יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר אמר בתחילת הדיון: "אנחנו מדברים על תקופה שהלחץ עולה. הסיר עלול להתפוצץ ואנו נראה ללא צל של ספק עלייה במספר הפניות למרכזי הסיוע. המדינה חייבת לייצר את החוצץ הראוי וההגנה הנאותה לנפגעות. המשטרה היא טיפול-הקצה אבל יש שכנים, חברים ומשפחה וכולנו צריכים לגלות ערנות למה שנעשה סביבנו בתקופה לא פשוטה זו. ב-12 באוגוסט השר לביטחון פנים פרסם את היעדים שלו לתקופת המלחמה בקורונה, ולצערי למרות שחיפשתי לא מצאתי את היעד של מניעת האלימות במשפחה בתוכנית שלו. אני מצפה מהמשרד להציף את הנושא הזה לראש סדר העדיפות שלו".
סנ"צ איילת אורנשטיין' רמ"ד נפגעי עבירה במשרד לביטחון פנים' הדגישה כי המשטרה נערכת לתקופה הלא-פשוטה להתמודדות עם נושא עבירות של אלימות במשפחה ובעבירות מין. "הועברו דגשים לשוטרים בשטח שיקפידו על טיפול מידי, יש חוקרים כוננים בכל משמרת, שיתוף פעולה הדוק עם הרווחה, קשר טלפוני עם נשים בסיכון, ביקורי בית ככל שנחוץ והמלצה להתקין ישומון 100 בנייד". בהמשך הוסיפה סנ"צ אורנשטיין כי כל תלונה שמוגשת באופן מקוון מטופלת באופן יומי.
איזבל סרי לוי, מפקחת ארצית פגיעות מיניות בילדים ובני נוער במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "כל שמונת מרכזי ההגנה פועלים באופן מלא כמו-כן המוקד הבינמשרדי 105 פועל כל העת וכל המענים הטיפוליים בקהילה ימשיכו לפעול כסדרם. גם מחלקות הרווחה ועובדי משרד הרווחה מוחרגים מעוצר היציאות, ולכן אני מאמינה שהפעם המענה יהיה מלא בניגוד לסגר הקודם".
מלי אורגד, מפקחת ארצית על תחום נפגעות תקיפה מינית במשרד הרווחה, ציינה כי המשרד נערך לכל נושא הטיפול לאלימות במשפחה. "הרשויות יקבלו סל גמיש עבור נפגעות אלימות במשפחה בסכום של 5 מיליון שקל. מטרת הסל הגמיש לתת מענה מותאם אישית לנפגעות אלימות כדי שיוכלו להיפרד הן וילדיהן מבן הזוג הפוגע. משרד הרווחה מקצה סל עבור הצרכים המידיים כדוגמת לימודים לילדים, עזרה בשכר דירה או טיפולים רפואיים". לדברי אורגד, לסוגיית גברים שצריכים להיות מורחקים המשרד פועל לפתיחת דירות ייעודיות לגברים אלימים ועד שיפתחו דירות עבורם יש תקציב להלנת אותם גברים. "עם פרוץ הקורונה פתחנו שני מקלטי חירום. קו 118 תוגבר בדומה לגל הראשון מתוך הערכה שגם הפעם יהיה גידול במספר הפניות על-רקע של אלימות במשפחה. הצוותים שלנו פועלים ב-111 מרכזים בכל הארץ ואנחנו פועלים להקים עוד 59 מרכזים ויחידות עירוניות נוספות. פיתחנו ישומון ייחודי בשם "I RISK" להערכת מסוכנות עצמית לנפגעות אלימות במשפחה. כל אישה או גבר יכולים להיכנס ולענות על שאלות ולדעת מה רמת הסיכון בה הם נמצאים וכך לקבל מאיתנו סיוע".
ח"כ סונדוס סאלח פנתה לאורגד ושאלה האם יש לישומון פילוח נתונים? "מה אתם עושים הלאה, למה צריך להיכנס אליו באופן אקטיבי, למה שלא כל המשפחות יקבלו את הישומון הזה?" אורגד השיבה: "הישומון יגיע לכל אדם בימים הקרובים. מתחילים להעביר אותו לאנשי המקצוע. הוא יהיה פתוח לכל אדם. אנחנו נבחן את הבקשה שלך ואולי נצא במסרון המוני".
אורית סוליציאנו, מנ"כל איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "אם נפגעי אלימות מינית לא מקבלים טיפול סוציאלי הם קורסים. אנו מלווים מקרים עוד מהסגר הקודם של נשים שהגיעו לאשפוזים ולכן קריטי שהטיפול הנפשי יינתן. משרד הבריאות חייב שתהיה אסדרה על המערכת הפסיכיאטרית". יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: "אנו נתקלים בהמון קשיים מול בתי חולים בנושא של טיפול אקוטי והרבה נהלים לא מקוימים. כשנפגעות פונות לבתי חולים הן לא יכולות לקבל על הקו רופא שיכריע האם הן זכאיות לטיפול מקוון. עשינו שלושה סבבי בדיקות לבתי החולים לראות שהם מקיימים את נהלי משרד הבריאות ולצערי התוצאות לא היו טובות".
הד"ר זהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות: "בניגוד לסגר הקודם, כל המרכזים האקוטיים פתוחים 24/7 וגם המרכזים לבריאות הנפש פתוחים".
איריס בן יעקב, ממונה חינוך למיניות ולמניעת פגיעה במשרד החינוך: "הוצאנו הנחיות לצוותי החינוך לניטור וזיהוי ילדים מרחוק. הוצאנו מסמך איך זה נראה. עשינו הרצאה מצולמת ליועצים ולצוותים חינוכיים איך לזהות ילדים בסיכון. ניתנה הנחיה לפנות לילדים ולעבור על רשימת הנוכחות ולבדוק מה שלומו של כל ילד". ח"כ פורר: "איך זה מגיעה ההנחיה למורה בקצה לזהות פגיעה מינית?" ח"כ תמר זנדברג: "איזה סוג של מעקב יש לכם שזה בכלל מבוצע? המשפחות בסיכון פחות מתחברות לזום - עם שגרת הריחוק ככל שיורדים במצב הסוציואקונומי כל הסיכון עולה.
בן יעקב השיבה: "זה מגיע למנהלי בתי ספר והם מעבירים את הנהלים לצוותי ההוראה". היו"ר פורר: "לכמה עובדי הוראה הגיעו השידורים? יש באג על מה יודע המורה בקצה - יש נתק. אני מרגיש לא בנוח. זה ששמים חומר באתר או אומרים אמרנו למנהלים. השר שלכם מגיע מהמערכת הצבאית שבה יש מתן פקודה ווידוא ביצוע שלה, אם העברתם וידוא ביצוע אמור להיות שמתוך 60 אלף עובדי הוראה 50 אלף איש ראו. מנקודת הראות שלי לצערי אני מעריך שמעט מאוד הגיע למורים בקצה בתוך הברדק ששולט בזומים. בן יעקב טענה: "אנחנו סומכים על ההנהגה הניהולית שלנו". ח"כ זנדברג: "כל הערכה צריכה להיות מלווה בביקורת - היו תלמידים שזוהו? רצו לשפר משהו, עבד לא עבד. היו דיווחים על ילדים שהתריעו או נמצאים בסיכון? בן יעקב: "בהחלט יש דיווחים, היה מספר לא מבוטל שדיווחו על קשיים מכל הסיוגים, היו גם דיווחים על נטיות אובדניות, מיפינו את התוצאות של היועצות. נעביר את הנתונים לוועדה".
יו"ר הוועדה פורר סיכם את הדיון וקרא לשר לביטחון פנים להרחיב את יעדי המשרד כך שהיעד למניעת אלימות במשפחה ופגיעה מינית ייכלל בהם. "בתקופה בה אנו רואים עלייה של מאות אחוזים בנושא הזה - זה שהיעד לא בפנים מעידה על נתק בין השטח למטה. אנו מבקשים ממשרד החינוך לפעול כך שנורות ההזהרה שלגביהם הופקו חומרים חייבים לרדת לשטח ולקבל דיווח מי קרא אותם - המערכות נפלאות אבל לא מגיעות לנקודות הקצה או לפחות אין לנו אינדיקציה שהגיעו לשם". ח"כ פורר הוסיף: "צריך לייצר את הרצף בין מערכות הרווחה לחינוך. זה קריטי בגילאים האלה ולכן אני פונה למשרד הרווחה כך שבהנחיה למערכות הרווחה תעשה פנייה יזומה לבתי הספר כך שהמנהלים יוכלו להסב את תשומת לב המורים לדבר הזה".
