בדיוק שבתי ממצעד זכויות האדם שנערך בתל אביב היום. אומנם דעותיי הפוליטיות נמנות על אלו של גוש הימין, אך הייתי שם בשם השתייכותי למאבק נגד חוק המאגר הביומטרי, מאבק שלטעמי חוצה גבולות פוליטיים.
לא צעדתי, כי אם חיפשתי צועדים המביעים התבטאויות הקשורות למאבקי אך העליתי חרס בידי. ברמה האישית עזבתי את המקום. בדרכי חזרה לביתי, פגשתי חבר ילדות משכבר הימים, שגם צעד במצעד זה. קשה לומר שדעותינו הפוליטיות קרובות, אך חבר נשאר חבר, לכן ניהלנו שיחה קלה. חברי התפלא על הימצאותי בהפגנה זו והביע תמיהה, הכיצד זה פאשיסט כמוני, כהגדרתו, משתתף בהפגנה שכזו. גם לאחר ששטחתי את טענותיי לא עושה רושם שהוא השתכנע. בדרכי הביתה חשבתי רבות על החוויה ומספר טענות שטענתי כבר בעבר רק התחזקו. אין כיום שיח אובייקטיבי בין אנשים. יתרה על כך, אנשים מעדיפים להתבצר מאחורי עמדותיהם ונעשה שימוש בהתקפות מנע באמצעות תגיות.
דומני כי הכינוי פאשיסט, כפי שנאמר על-ידי חברי, מציג בעיה חדשה. שמות תואר אינם מובנים יותר בציבור הישראלי לפי משמעותם המדויקת אלא לפי השיוך החברתי המוכתב לאותו שם תואר. כך לדוגמא, פאשיסט, לפי שיוכו החברתי הינו כל מי שנלחם למען זכויות האדם של המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון (כן כן, גם הם בני אדם וגם להם יש זכויות בסיסיות). ובטח ובטח שמי שהוא גם ימני וגם אקטיביסט מתאים למשבצת הפאשיסטית, לפי הגדרות אלו.
ואז פתאום זה נפל עליי כמו פטיש חמישה ק"ג. גם אני אשם בהכללות ובשימוש בתגיות, דווקא בגלל הסיבות שגרמו לי לקום ולעזוב את המצעד. שכן, חשתי שכל עוד אין ייצוג למאבקי תחת הכותרת הכוללת של זכויות אדם, אין טעם להישארותי. פועל יוצא מכך שחוסר תחושתי כשמאלני הוא זה שהוביל אותי ללכת מהמקום.
ולשאלת השאלות שאינה מעניינת אף אחד. האם למישהו יש אינטרס ספציפי בהטמעת השימוש בתגיות בציבור הישראלי או שזו רק יד המקרה. בכל מה שקשור להתנהגות בני אדם, אינני מאמין שאין יד מכוונת, ולא, אינני מתכוון להכוונה אלוקית. התיאוריה שלי פשוטה אך קשה להבנה בציבור שכן, אנשים לא יפתחו את אוזניהם משום שהתגית, קונספירטור, תצוץ כנגדי מהר מאוד. בואו נניח שיש בעלי אינטרס, כמות קטנה של אנשים שמנהלים את המדינה הזו כמו עסק רווחי לכל דבר. בשביל קבוצה זו כלל הציבור הינו הברגים, ויש לתחזק את המכונה הזו בכל עת. על-מנת לתחזק בני אדם יש צורך בציבור בור, פאסיבי-רפלקסיבי, מהופנט ומוסט לטפל במקום לעיקר.
כמאמר הספר 1984, Ignorance is power. למזלנו, תמיד יש בציבור התפלגות של התנהגויות, בין השאר התפלגות של אקטיביזם, החל מהבורים והמנותקים וכלה במעורים ובעלי הדעה החופשית. נקרא לצורך העניין לאחרונים, האינטלקטואלים. אלו הם האנשים, שלרוב, כסף אינו מעוור בנקל את עיניהם, אלו האנשים שמודעים לזכויות האדם הבסיסיות ויילחמו עליהן. לפי התיאוריה שלי, אנשים אלו, בין אם מהשמאל ובין אם מהימין, הינם אויב המדינה, הוירוס שמאיים להשבית את העסק שנקרא מדינת ישראל ולהתפשט.
מה הפתרון המכניסטי של בעלי האינטרס במקרה זה?
1. הפרד ומשול – צור פילוג באנשים אלו על-ידי יצירת תגיות שיוך חברתיות המסיחות את השיח החברתי מהעיקר. כך מאבק האינטלקטואלים באשר הם למען זכויות אדם וכנגד בעלי האינטרס יהפוך למאבק בין דעות אינטלקט שונות. לצורך עניין זה, הוטמע באופן גורדי המאבק בין הימנים לשמאלנים, בין החילוניים לדתיים ובין הכחולים לאדומים.
2. הפעלת סנקציות כנגד זכויות האזרח הבסיסיות – מתוך הכרה שמי שיתנגד לכך יהיו רק האינטלקטואלים. חקיקה של חוקים אלו כוללת גם אכיפה באמצעות קנסות, טירטורים ומאסרים. באמצעות אכיפה זו יהיה ניתן לשבור את רוחם של הנאבקים. או שיוותרו ויצטרפו לרוב הדומם או שיעזבו את הארץ. בכך בעלי האינטרס מבקשים להביא ליתר הומגניזציה ציבורית של הבורים.
3. שיווק מערכת חינוך קלוקלת – החל ממורים שאינם רוצים להיות מורים וכלה בהורים המנותבים לחשוב שפיסגת החינוך הביתי היא הקניית טלפון סלולרי דור שלישי לילדם.
4. הילחם באקדמיה – האקדמיה בנבדל מבתי הספר היא מוסד של אנשים חושבים למען המשכיות התרבות הישראלית. אין היא מוסד כלכלי במובן המובהק של המילה. לא רואים כסף מיידי ממחקרים בסיסיים. ללא חשיבה חופשית (שאיננה קיימת בבתי ספר בגלל סעיף 3) כמות המתמרדים לעסקי בעלי האינטרס תפחת. כיום אין הכללה של עקרון זה לתארים ראשונים משום שכיום לימודי תואר ראשון שקולים ללימודי מקצוע. תארים מתקדמים המבוססים על מחקר הם פגיעים ביותר בשל התלות בתקציבי ממשלה. מרבית הלומדים לתארים מתקדמים לומדים על-מנת לחקור ולהרות את התרבות האנושית בידע נוסף, בחשיפת סודות הטבע והחיים. אלו הם האנשים שמסכנים ישירות את בעלי האינטרס. אותם יש להביא לידי מצב של חוסר ברירה, לעזיבת המדינה לטובת מקומות אחרים בהם יש ראייה תרבותית לטווח ארוך יותר מדור אחד קדימה.
5. אין יותר מעמד ביניים – מדי פעם יש להוסיף על הגזרות הפוגעות ישירות במעמד זה על-מנת להעסיק אנשים בעלי פוטנציאל חשיבה עצמאית בענייני כסף וממון ובכך לסמא עיניהם מהשעבוד המודרני החל עליהם.
לכן, מעל במה זו, אני מעוניין לסלוח לחברי ולכל שכמותו על התיוג חסר ההקשבה שביצע לי. תיוג שהביא לחסימת ערוצי התקשורת שלו לשיח חברתי חשוב. כמו-כן אני מעוניין לבקש סליחה על טעותי האנושית ליפול בפח התגיות. כמו-כן, הייתי מעוניין לקרוא לציבור הרחב, להשתחרר מהתגיות ובמקום להיאבק האחד בשני, להיאבק בבעלי האינטרס, יהיו אשר יהיו, ולהציב גבול מאוחד כנגד אלו הבאים לשעבדנו.
ובנוגע להקשר למאבקי הצנוע, אני קורא למי שנפשו חפצה בהמשך חופש הפרט, התנגדו באופן אקטיבי לחוק המאגר הביומטרי וכן לאכיפתו. לא להסכים להיות חלק ממנו בשום אופן. לא להיכנע לבינוניות ולהיות מוכן לסנקציות למענכם ולמען הדורות הבאים.
