עזבונו של השר המנוח בנימין בן-אליעזר (פואד) ישלם למדינה "סכומים משמעותיים" על-פי הסכם שנחתם בין הצדדים. כך הודיע (יום ה', 29.10.20) משרד המשפטים, בלי לפרט את הסכומים בהם מדובר.
בן-אליעזר הואשם בקבלת שוחד של 2.25 מיליון שקל תמורת קידום ענייניהם של ג'קי בן-זקן, אברהם ננישקווילי ורוי מוצפי כאשר שימש כשר התשתיות וכשר התמ"ת. על-פי כתב האישום, מדובר היה באינטרסים של בן-זקן ונניקשווילי בתחום האנרגיה בשל בעלותם על חברת שמן משאבי נפט וגז; ובעסקיו של מוצפי במצרים, שם היו לפואד קשרים טובים בצמרת ממשלו של הנשיא חוסני מובארק. את כספי השוחד, נטען בתביעה, השקיע פואד בנכסי מקרקעין - בעיקר ביתו ביפו.
ההליכים נגד בן-אליעזר עוכבו בשל מצבו הרפואי והוא נפטר זמן קצר לאחר מכן. בן-זקן ונניקשווילי הורשעו במסגרת הפרשה, בעוד מוצפי זוכה. במאי 2018 הגישה המדינה תביעה בסך 2.8 מיליון שקל נגד העיזבון, בטענה שזהו השווי הריאלי של הסכומים שקיבל כשוחד. התביעה הייתה הליך יוצא דופן במיוחד, לנוכח פטירתו של בן-אליעזר והקושי הניכר של העיזבון לסתור את הטענות שהועלו בה. עם זאת, ההרשעות הפליליות ביססו לפחות חלקית את טענות המדינה לגבי השוחד שקיבל פואד.
הפרקליטות טענה בתביעה האזרחית, כי "חרף פטירתו של בן-אליעזר, עומד בתוקפו ובמלוא חריפותו האינטרס הציבורי להפקיע מידיו (באמצעות עזבונו) את הממון והעושר שהפיק תוך ניצול משרתו והפרת אמון. עושר זה הוא תוצר קלוקל, פרי באושים, אשר התקבל על חשבון הציבור ומשכך אינו יכול להיוותר בידיו של בן-אליעזר או עזבונו". התביעה התבססה על חוק המתנות, חוק עשיית עושר ולא במשפט, דיני האמון והפסיקה לפיה יש להעביר לרשות המדינה רכוש שהתקבל בעבירה.
לדברי משרד המשפטים, המדינה הגיעה להסדר עם מנהלי העיזבון לגבי שלושה הליכים: ערעור המס של העיזבון שהתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, בקשת המדינה לחלט את הרכוש של פואד שתפסה במסגרת ההליך הפלילי (בבית משפט השלום בתל אביב) והתביעה האזרחית נגד העיזבון (במחוזי בתל אביב). המדינה אומרת כי היא פעלה כדי למנוע מצב בו העיזבון ייצא נשכר מביצוע העבירות וייהנה מפירותיהן. בעקבות ההסדר הודיעה המדינה לבית משפט השלום, כי היא מושכת את הבקשה לחילוט הרכוש; התביעה האזרחית תימחק לאחר שישולמו למדינה כל הכספים עליהם הוסכם.
