יוסי פלדמן נולד ב-1932 בתל אביב לעליזה ואברהם פלדמן. שני הוריו הם ילידי העיירה גרוסלובה שבאוקראינה. אביו, אברהם פלדמן עלה לארץ ישראל בשנת 1919 באונייה "רוסלן". אמו עליזה הגיעה ארצה שנים ספורות לאחר מכן בתחילת שנות ה-20. אברהם ועליזה פלדמן נישאו בארץ והקימו ביתם ברחוב בן יהודה 50 בתל אביב. אברהם עבד לפרנסת המשפחה בקק"ל, עבודה שסידר לו אוסישקין אותו הכיר עוד מאודסה. לאחר כמה שנים עברה המשפחה להתגורר ברחוב הס 12 בתל אביב.
יוסי למד ב"בית חינוך" לילדי עובדים ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב ששכן מול "גן מאיר" ואחר כך עבר ללמוד בבית ספר החקלאי מקווה ישראל. מנעוריו היה חבר בתנועת "מחנות העולים". בשנת 1949 זמן קצר לאחר תום לימודיו במקווה ישראל הצטרף לגרעין נח"ל שיצא להכשרה בקיבוץ רביבים בנגב.
לצד עבודתו בגרעין הנח"ל במשק רביבים. נהג יוסי פלדמן לסייר במרחבי הנגב ולהשתתף בחפירות ומחקרים ארכאולוגים שנערכו באזור. בן השנים 1952-1951 השתתף כסייר במשלחתו של החוקר נלסון גליק שהגיע מארצות הברית לחשוף עתיקות בנגב. בין השנים 1957-1954 עמד פלדמן בראש פרויקט שיקום העיר הביזנטית (נבטית) בשיבטה שכלל, 100 עובדים, וכן היה הראשון ששיחזר ושיקם חווה חקלאית קדומה בשיבטה.
מקים בי"ס שדה הראשון בישראל בעין גדי
בשנת 1958 התיישב פלדמן בעין גדי ויזם, הקים וניהל במקום, את בית ספר שדה הראשון בישראל (ואולי בעולם כולו). הרעיון מאחורי הקמת בית הספר שדה הוא שהוא לא ישמש רק מקום לינה למטיילים ונקודת מעבר ממקום למקום, אלא ישמש גם כמרכז לימוד ומחקר של החי והצומח בסביבתו כשהתלמידים ובני הנוער נוטלים חלק פעיל בתצפיות, בסיורי מחקר ואפילו בחפירות ארכאולוגיות, ובדרך זו הם לומדים טוב יותר להכיר את האזור.
במסגרת בית ספר השדה בעין גדי, סיפר לי פלדמן בראיון שערכתי עימו כי סימון שבילים בארץ בוצע לראשונה במדבר יהודה ויצאה לאור מפת סימון שבילים. פלדמן עמד באותן שנים בראש ועדה ציבורית לסימון שבילים. עם סיום תפקידו במועצה ציבורית זו החליף אותו אורי דביר וסימון השבילים הפך לשיטה שהונהגה בכל הארץ.
מצטרף לחברה להגנת הטבע
בשנות ה-60 הצטרף פלדמן לחברה להגנת הטבע שאימצה את מתכונת ודרך פעילותו של בית הספר שדה עין גדי והקימה בעקבותיו שורה של בתי ספר שדה דומים במקומות נוספים ברחבי הארץ. במסגרת עבודתו בחברה להגנת הטבע ניהל פלדמן כמה פרויקטים ארציים כמו "שבוע שמירת הטבע" והקמת היחידה לתיאום טיולים.
בשנת 1980 מונה יוסי פלדמן לרכז את מערכת האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל בעריכת עזריה אלון (עורך ראשי) ובהוצאת משרד הביטחון.
ייסוד המועצה לשימור אתרים
בשנת 1982 העלו חברי הכנסת רפי סוויסה ממזכרת בתיה ובני שליטא ממנחמיה את נושא הפקרת הנכסים ההיסטוריים ביישוביהם בוועדת החינוך של הכנסת, בראשות ח"כ אורה נמיר. בעקבות זאת הוקמה ועדה בראשות ח"כ יעקב צור שהמליצה לפנות לחברה להגנת הטבע על-מנת שתיקח על עצמה את הטיפול בנושא זה, כפי שעשתה בנושא השמירה על פרחי הבר. החברה להגנת הטבע נענתה לבקשה בחיוב והודיעה כי היא לוקחת על עצמה את הטיפול בנושא שימור אתרים. המשימה הוטלה על יוסי פלדמן שהיה ידוע כאיש ארגון וביצוע.
מספר פלדמן: "יואב שגיא אז מזכ"ל חברה להגנת הטבע ביקש ממני לקבל עלי המשימה. בתקופה זו סיימתי את תפקידי כרכז המערכת של "האנציקלופדיה של החי והצומח" בעריכת עזריה אלון. כאיש הנופים הפתוחים בחברה להגנת הטבע, התלבטתי אם לקבל התפקיד ושאלתי עצמי אם תחום זה מתאים לי ומה לי ולתחום שימור אתרים. כעבור חודש לאחר לבטים הודעתי כי החלטתי לקבל את התפקיד והמשימה. פלדמן מספר כי מיד לאחר קבלת התפקיד החל לסייר באתרי היסטוריה ומורשת ברחבי הארץ והתוודע מקרוב להרס ולהזנחה שבו הם שרויים. "בכל מקום שהגעתי אליו פגשתי את הטרקטורים הבאים להרוס", אומר פלדמן.
פלדמן פעל בתפקידו כאחראי על שימור אתרים בחברה להגנת הטבע כמעט לבדו ממשרד צנוע ברחוב השפלה 3 בתל אביב וכמעט ללא תקציב. לידו עזרה מזכירה בשליש משרה (אורה נתנזון). פלדמן: "היה ברור לי כי רק גוף ציבורי גדול רחב ובעל השפעה יביא לקידום המאבק לשמירת מבנים היסטוריים ולכן רתמתי למאבק אישי ציבור, אנשי רוח, היסטוריונים, אנשי אקדמיה ועוד". בין האישים שהתגייסו לנושא, היו רחבעם זאבי (גנדי), חוקר הזמר העברי אליהו הכהן, הסייר הוותיק פרופ' מנשקה הראל, חוקרי ארץ ישראל זאב וילנאי, ופרופ' יהושוע בן אריה ואישים נוספים.
כנס היסוד של המועצה לשימור
כנס היסוד של המועצה לשימור אתרים נערך ב-17 בדצמבר 1984 במכון ון ליר בירושלים במעמד נשיא המדינה דאז חיים הרצוג ובהשתתפות כ-350 איש. בכנס הוקרא מצע מגילת היסוד אותה חיבר אליהו הכהן. נשיא המועצה הראשון היה פרופ' זאב וילנאי ואחריו מונו הנשיא אפרים קציר ושלמה הלל המשמש בתפקיד עד היום. בראש הוועד המנהל עמדו בעבר אורי יפה, יעקב טוביה, יהודה דקל, וכיום היו"ר הוא פרופ' אדריכל סעדיה מנדל.
פלדמן חשף בשיחה איתי דבר שאולי לא רבים יודעים כי בתחילת דרכה והתהוותה של המועצה לשימור אתרים דרשה אשת הנשיא חיים הרצוג אורה הרצוג שייסדה ועמדה בראש ארגון "המועצה לישראל יפה" ל"ספח" את הטיפול בשימור אתרים לאחריותה של המועצה לישראל יפה. אני וחברי, אומר פלדמן התנגדנו לרעיון כי "המועצה לישראל יפה" נתפסה בעניי כאריסטוקרטית שרוב עיסוקה בקוקטיילים כיבודים ופרסים ולתחום שימור אתרים דרושים אנשי שטח וביצוע.
מאבקי השימור של המועצה בראשית דרכה
אחד מהמאבקים הראשונים של המועצה לשימור אתרים היה בזכרון יעקב: המועצה המקומית בראשותו של ראש המועצה דאז ישי שיבובסקי ביקשה להרוס המבנים ההיסטריים הישנים ברחוב הראשי בישוב ולהקים במקומם בתי קומות עם גגות רעפים. כביכול תוכנית שימור. המועצה לשימור שזה לא מכבר קמה ניהלה מאבק עיקש נגד התוכנית בטענה שזה לא שימור ראוי ודרשה לשנות תוכנית הבנייה ולשמר צביונו המקורי של הרחוב. מאבקה של המועצה שכלל הפגנה בהשתתפות אלפי איש והזמנת כלי תקשורת למקום, צלח לבסוף והתוכנית שונתה.
שימור נווה צדק
מאבק נוסף שצלח הוא בשכונת נווה-צדק. מהנדס העיר המליץ לראש העיר שלמה להט להרוס שורה ארוכה של מבנים ישנים בשכונה בטענה שהם מסוכנים לציבור. מספר פלדמן: "בדקתי את העניין עם אנשי מקצוע, והתברר כי טענה זו אינה נכונה ורק מיעוט קטן מבן הבתים שתוכננו להיהרס מסוכנים לבטיחות לציבור. הבאתי את ראש העיר דאז שלמה (ציץ) להט לסיור בשכונה והראיתי לו את המלצת אנשי המקצוע. ציץ' הורה מיד להפסיק את ההרס וכך ניצלו בתים היסטוריים חשובים".
פלדמן כיהן כמנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת 26 שנים (2010-1984). בתקופה זו שוחזרו ושומרו אתרי שימור כמו: צריף בן צבי בבית קשת, מכון אילון ברחובות, מבנים היסטוריים בירושלים ובצפת. בית פיינברג בחדרה, בית חנקין בחוף אולגה והרשימה ארוכה, אם כי היו גם אי-הצלחות ומבנים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי נהרסו בחטף. אם נביא בחשבון שפלדמן החל לעסוק בנושא השימור עוד קודם לכן במסגרת החברה להגנת הטבע הרי ניתן לומר כי כמעט 30 שנים מחייו הקדיש לנושא השימור אתרי ומבני מורשת ולא לשוא כונה "מר שימור".
מדליק משואה
כאות הוקרה על פעילותו רבת השנים הן בחברה להגנת הטבע והן במועצה לשימור אתרי מורשת התכבד פלדמן בהדלקת משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-62 למדינת ישראל. ב-23 באפריל 2013 נקבצו באתר הפרדסנות ע"ש מניקוב חבריו ומכריו של יוסי פלדמן מתקופות חhיו השונות לערב הוקרה על פעילותו רבת השנים. בן המשתתפים: "מר טבע" עזריה אלון, חברי הכנסת לשעבר עדנה סולודור וגרשון שפט, מנכ"ל המועצה הנוכחי עמרי שלמון, הגאולוג יוסי לנגוצקי ובני משפחתו של פלדמן. את האירוע הנחה יוסי אלפי. האמן צביקה זליקוביץ' מי שכתב את מילות השיר המיתולוגי "תנו לנו יד ונלך" קרא מקמה לכבודו של יוסי פלדמן. "בחלק האמנותי הופיעה שרלה' שרון בשירה בציבור.
חיו האישים
יוסי פלדמן התגורר (מאז שנות ה-70) במושב בפרוזדור ירושלים. רעייתו פנינה לבית אליאש שימשה כמזכ"לית מועצת תנועות הנוער, ולאחר מכן, מזכ"לית המכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית. השניים נישאו ב-1 באפריל 1965 בחתונה שנערכה במעיין עין גדי סביב מדורה, בהשתתפות כ-300 איש שהגיעו מכל רחבי הארץ. ליוסי ופנינה נולדו ארבעה ילדים: אבי פלדמן, מנהל חברה, יערה טל אדריכלית ומעצבת פנים במקצועה, עופרי ברונשטיין מתגוררת בקיבוץ חקוק בצפון ומעיין פלדמן המתגוררת בקיבוץ נערן שבבקעת הירדן, ונכדים.
בינואר 2012 נפטרה פנינה פלדמן רעייתו האהובה של יוסי. טרם פטירתה הוציאה פנינה ספר שירים בשם "לקט, שכחה ופאה". וכמו-כן כתבה ספר בשם "צעדים בערפל" שבמרכזו סיפור חייו של השחקן יעקב בן סירה שהיה ילד בשואה. הספר יצא לאור לאחר מותה וזכה בפרס "יד ושם" לספר המיועד לילדים ולנוער תשע"ג (2013).
לא רבים יודעים כי ליוסי פלדמן קשר משפחתי לשחקן יעקב (ינקלה) בן סירה. אחותו של יוסי פלדמן, עדינה פלדמן ששיחקה בתיאטרון הייתה נשואה לשחקן יעקב בן סירה ז"ל. אחות נוספת של יוסי, אסתר פלדמן ז"ל הייתה אחות ראשית בבית חולים שיבא תל השומר ונפטרה בשנת 2008.
