ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לבחינת כשלים בתחום הצרכנות דנה (יום ב', 23.11.20) בעמלת משיכת מזומן בכספומטים. זאת בהמשך לישיבות קודמות שקיימה ועדת הכלכלה באשר לעמלות הגבוהות של משיכת מזומן מכספומטים, וברקע אישור תובענה ייצוגית בטענה לגביית עמלות שלא כדין במשיכת מזומן מכספומטים. במהלך הדיון הודיעה היו"ר הילה שי וזאן, כי בכוונת ועדת המשנה להגיש הצעת חוק שתקבע התאמה בין גובה המשיכה לגובה העמלה.
שי-וזאן פתחה את הדיון ואמרה כי הציבה את נושא עמלות הכספומטים כאחד הנושאים הצרכניים החשובים לטיפול. לדבריה, בתקופת הקורונה עלה השימוש במזומן ובכספומטים, העמלות יכולות להגיע ל-10% מסכום המשיכה ובבנקים ובבנק ישראל מתעלמים מכך.
מנהלת האגף להגנת הצרכן הבנקאי בפיקוח על הבנקים, עודדה פרץ, אמרה כי בישראל ישנם 7,160 כספומטים - 34% מהם הם בנקאיים והיתר פרטיים. היא הסבירה כי הפיקוח על הבנקים מפקח רק על הכספומטים הבנקאיים, ואמרה כי מכשיר שסמוך לסניף או מכשיר נדרש העמלה בו היא מפוקחת ועומדת על כ-1.5 שקלים בלבד. מכשיר שמרוחק יותר מ-500 מטרים מסניף ואינו מכשיר נדרש, העמלה עליו אינה מפוקחת. נציגת המחלקת המשפטית של בנק ישראל, חן פליישר, סירבה להשיב בנושא העמלות הכפולות, בשל התובענה הייצוגית שאושרה בעניין.
היו"ר שי וזאן אמרה כי לקוחות לא יודעים כמה הם משלמים, והאם מלבד עמלת המשיכה בכספומט ישנה עמלה נוספת שגובה מהם הבנק בו מתנהל חשבונם. "כשהעמלה מגיעה ל-10% מסכום המשיכה זה לעשוק את הציבור", אמרה. פרץ השיבה כי לא מדובר בעושק והפיקוח לא מצא לנכון לפקח על הכספומטים המרוחקים. לדבריה, יש ללקוחות חלופות אחרות כמו תשלום בכרטיסי אשראי, כרטיסי דביט ועוד.
ח"כ מיכאל מלכיאלי (שס) אמר כי כספומטים בנקאיים לעיתים מתקלקלים ועברים חודשים על שהם מתוקנים, ולכן אנשים נדרשים למשוך מזומן מכספומטים פרטיים יקרים. ח"כ אנטאנס שחאדה הוסיף כי ביישובים ערבים ובפריפריה פריסת הכספומטים הבנקאיים נמוכה.
מנכ"ל כספונט, מוסי כץ, הגיב לטענות ואמר כי הממוצע בכספונט עומד על 6.3 שקלים עמלה למשיכה. לדבריו, כשמלון דן ביקש לגבות 10 שקלים עמלה הוא לא אישר זאת ואין מסופים בתעריפים כאלה. בנוסף לכך, הוא ציין כי הכספומטים הפרטיים פרוסים במקומות שכף רגלו של בנק לא תדרוך בהם, ויש לכך עלויות רבות.
נציגת רשות התחרות, טובי הריס, הזהירה כי פיקוח על גובה העמלה עשוי לצמצם את פריסת הכספומטים הפרטיים. נציג לובי 99, משה קאשי, טען כי הפתרון הוא לקבוע עמלת מקסימום, של 2-5 אחוז מסך המשיכה. מנהל פורום ארלוזורוב, רן מלמד, הוסיף כי צריך לאפשר נגישות למשיכת מזומן גם למי שהכנסתו נמוכה ולאנשים עם מוגבלות, שלא תמיד יכולים להגיע לכספומט מרוחק סניף הבנק.
מנהל הרגולציה של בנק לאומי, ברי רוזנברג, ציין כי אחזקת כספומט יש לה עלויות של פיתוח, סייבר, בלדרות, ביטוחים ועוד. נציגת איגוד הבנקים, כלי כספרי, טענה כי ישראל היא במקום השישי בעולם מבחינת מספר הכספומטים לנפש ושנייה רק ליפן בפריסת הכספומטים.
היו"ר סיכמה את הדיון ואמרה כי הוועדה קוראת לבנק ישראל לבחון את העמלה הכפולה שנגבית מלקוחות בכספומטים המרוחקים מסניפי הבנקים, וממתינה לתוצאות התביעה הייצוגית ותמשיך לעקוב לפעול לביטול העמלה הכפולה. היא הוסיפה כי "ועדת המשנה תבחן את אי-ההתאמה בין גובה המשיכה לגובה העמלה ובכוונתה להגיש בקרוב הצעת חוק שתחייב את הכספומטים הפרטיים להתאים את העמלה לגובה המשיכה".
עוד אמרה היו"ר שי וזאן, כי "הוועדה קוראת לבנק ישראל לוודא שינה שקיפות, כך שכל לקוח ידע כמה עמלה הוא ישלם על כל משיכה ומה הסכום המקסימלי שניתן לגבות ממנו. הוועדה קוראת לבנק ישראל לבחון פריסה של כספומטים גם ביישובים מרוחקים עם מעל 10,000 תושבים, ולדאוג שיהיו נגישים גם לאנשים עם מוגבלות. הוועדה מבקשת בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לקבוע נוהל מסודר לזמני תיקון כספומטים מקולקלים".
