ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום עסקים קטנים ובינוניים עסקה (יום ב', 21.11.20) בהעדפת עסקים קטנים ובינוניים במכרזים של המדינה, בניסיון למצוא כל דרך לסייע להם על-רקע משבר הקורונה. יו"ר הוועדה קרן ברק פתחה את הדיון עם הנתון המדאיג, שרק החריף בעקבות משבר הקורונה, והוא מספר העסקים הקטנים שנפתחים ונסגרים בשנה רגילה העומד בין 40 ל-50 אלף עסקים. לדבריה, בעקבות משבר הקורונה צפויים להסגר מעל ל-100 אלף עסקים קטנים – פי 2 משנה רגילה.
נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן, אמר שהוא מרגיש "דז'ה וו", ב-2016 אושר תיקון לחוק חובת המכרזים, שמאפשר גישה של עסקים קטנים למכרזים של חברות ממשלתיות, אבל בפועל התיקון לא מיושם. הוא טוען שרק אחוז קטן של עסקים קטנים שולבו במכרזים וזה בגלל היעדר אכיפה וסנקציות, ושהפתרון נמצא בהקצאת מכסות של מכרזים המיועדים לעסקים הקטנים, "נאה דורש נאה מקיים" – אמר כהן, ודרש שממשלת ישראל שהעבירה את החוק תדאג גם ליישומו.
יו"ר עמותת העצמאים, אוהד אלון, הוסיף שהוא לא ניגש למכרזים רק בגלל הביורוקרטיה, הוא הסביר שלחברות גדולות קל לגשת למכרזים כי יש להם ערבויות, אנשים שמבינים במכרזים, ולעומת זאת עסקים קטנים עומדים בפני חסמים רבים. לדבריו, העסקים הגדולים זוכים במכרז שהעסקים הקטנים לא יכלו לגשת אליו, ועליו הם עושים מכרז לעסקים הקטנים והופכים למתווכים.
אבישי כץ, בעל עסק קטן, סיפר על מכרז שהציעה חברת נתיבי ישראל, שתנאי הסוף בו לא איפשרו לעסקים קטנים להתמודד. דורון כתיב, סמנכ"ל חוזים והתקשרויות בחברת נתיבי ישראל, התנגד ואמר שדוגמה אחת לא יכולה להעיד על הכלל ושחברת נתיבי ישראל עוסקת בהקלות לכלל העסקים – גם לעסקים הקטנים. הוא פירט את ההקלות, שבין היתר כוללות הפחתה בגובה הערבויות, שינוי בתנאי הסף, הגדלת מספר הקבלנים.
נציג החשב הכללי, אלון קינסט, אמר שהם עסוקים בקידום הרכש לעסקים קטנים כבר 14 שנה וזה זמן מספיק טוב בשביל לבחון את הפעולות והתוצאות, ולכן הם מתנגדים לשיטת המכסות ולשיטת ההעדפות. לטענתו, צריך לפעול בשלושה מישורים: בפן הרגולטורי – להסיר חסמים, בפן הטכנולוגי – להנגיש את המכרזים שיהיה קל לגשת אליהם ובפן הביצועי – לפרסם דוחות על היקף הרכש של חברות ממשלתיות מעסקים קטנים ובינוניים.
עוד הוסיף ואמר שפרסום הנתונים על היקף הרכש חשובים בשביל לייצר שקיפות מול הציבור וכמו-כן עוזר לבחון את עצמנו ביחס לעולם, הוא הקריא נתון מתוך דוח משנת 2019 על היקף הרכש, שעמד על 36% רכש מעסקים קטנים ובינוניים. לדבריו, זה נתון גבוה בהרבה מהיעד שהציבו לעצמם האמריקנים – 23%. נשיא להב, עו"ד כהן, התפרץ וטען שלא קיימים כלל נתונים ושהמשרדים הממשלתיים לא מעבירים נתונים. קינסט השיב כי הדוחות מפורסמים, בהתאם לחוק, באתר של מנהל הרכש. אלון, יו"ר עמותת העצמאים, סתר את דברי החשב הכללי וטען שהנתונים שקיימים אצלו מעידים שרק 6 מיליארד שקלים, שהם 18%, עברו ממנהל הרכש לעסקים קטנים. "לא יודע איך הוא הגיע לנתון הזה", אמר אלון.
סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, ניר ינושבסקי, אמר שעצוב לשמוע נתון כזה ש-36% עברו לעסקים קטנים, ובפועל עסקים רבים לא קיבלו שקל. לדבריו, החקיקה כבר קיימת אבל צריך לדאוג לאכיפה. "אם יושבים 14 שנה באותו דיון כנראה שמשהו פה לא טוב, זה כסף של הציבור והוא צריך לחזור לציבור בצורה הוגנת", הוסיף.
נציגת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, תמר מירסקי, אמרה כי הסוכנות סוקרת מדי שבוע 50 מכרזים, ואם יש בעיה הם מייצרים פניות ושיח כדי לתקן אותם. כמו-כן, הסוכנות פועלת לשינוי גישה שתאפשר למכרזים להיות נגישים יותר לעסקים קטנים.
אושרית קלפוס, מרכזת בכירה תקציבי פיתוח במשרד התחבורה, מסרה שהם מבצעים ביקורות על המכרזים אבל לא מתערבים בהעדפות של קבלנים. יו"ר הוועדה ברק פנתה אליה, בבקשה שייתנו עדיפות לעסקים קטנים במשק, משרד התחבורה הוא המשרד שתחתיו פועלות הכי הרבה חברות ולכן הם משמעותיים מאוד בעיני העסקים הקטנים.
יו"ר הוועדה, ח"כ ברק, סיכמה את הדיון ואמרה שמדינת ישראל הבינה שיש להגדיל את השירותים והרכש ובהתאם חוקקה חוק, אבל האכיפה של החוק נעשית רק על משרדים ממשלתיים ולא על חברות ממשלתיות. כמו-כן היא מתחה ביקורת קשה על רשות החברות הממשלתיות, שהוזמנה לדיון ובחרה שלא להגיע. "אחת הכלימות הגדולות", אמרה, "בושה שלא הגיעו לכזה דיון שנוגע אליהם".
עוד היא הוסיפה וביקשה שכל הגורמים שלקחו חלק בדיון יגישו לה הצעות לתיקון החוק, והודיעה כי בכוונתה לקדם את תיקון החקיקה ולגייס לכך חברי כנסת רבים נוספים. ח"כ ברק הוסיפה, כי היא תדאג שיהיו סנקציות על חברות שלא ידווחו על הרכש, וכי בכוונתה להעביר בעצמה את הפניות על המכרזים למשרדים הרלוונטיים. "אנחנו צריכים אתכם נושמים חיים ובועטים ובמיוחד בעת הזאת", סיכמה את הדיון.