לחברי
אלי אפללו שלום,
שלום לך החבר אפללו. אני מרשה לעצמי לקרוא לך חבר כי שנינו, אתה ואני, מחזיקים אותו כרטיס, שנינו חברים בקדימה. למען האמת, אתה היית שם לפניי, ובעצם הצטרפתי רק אחרי שהייתי בטוח שאתה, כן אתה חברי אפללו, ברשימה.
כן, כן, הצטרפתי והצבעתי לקדימה רק בגללך. שמעתי עליך כל-כך הרבה דברים, הוקרתי את פועלך רב השנים, התרשמתי עמוקות מדעותיך העמוקות, התפעלתי מההתנהלות שלך, ולכן, מכל המפלגות החלטתי לבחור בך בבחירות האחרונות.
ידעתי שאתה ולא אחר תשנה את שיטת הבחירות, תעשה שלום עם הפלשתינים, תשפר את המצב הכלכלי, תילחם בעוני, בפערים ובכל הפרזיטים שרק מוצצים את דמנו. גם עקבתי אחריך בכנסת הנוכחית. איזו פעילות מדהימה, איזה ביצועים נפלאים, איזה שאר רוח ענקי. ממש הלפיד שלפני המחנה.
בקיצור, אפללו, אתה הוא הקדימה שלי ואתה תגשים בדיוק את המצע שלה. ואני, החבר אפללו, אני ולא אחר הוא שהביא אותך לכנסת. אני הוא מגש הכסף שלך. כשתהיה לך דקה פנויה תסתכל ותראה כמה הוא שווה. בתלוש שלך.
השבוע שמעתי אותך בטלוויזיה אומר שנמאס לך, שאתה לא יכול יותר, שאתה נורררא מאוכזב, ולכן מבלי לשאול אותי, בלי להגיד לי מילה, אתה עובר לביבי. מה אתה חושב, אפללו חברי היקר (עכשיו שוב תסתכל בתלוש ותראה כמה יקר), שלא ידעתי שביבי קיים לפני הבחירות? או אולי התבלבלתי ובעצם רציתי ליכוד והצבעתי קדימה? הרי הבטחת לי, נתת לי, אישית, מילה. נו... מה היא שווה עכשיו?
אני מבין חברי אפללו שנורא קשה לך. הנגב והגליל בוערים בעצמותיך ואינך יכול להירדם בלילה. מי יצילם מיום רעב, ומי ישקם כוס חלב. עם זאת, יש בינינו הסכם. אני אהיה מגש הכסף ואתה תייצג אותי ורק אותי, עד בחירות הבאות. בקדימה. ההסכם הזה בינינו מופיע בכל חודש מחדש בתלוש שלך. תקרא.
אפללו חברי, תדע שאני בקדימה. לא בליכוד. אז מה יותר קשה, העצמות הבוערות שלך לכבוד ולשררה, או החוזה שחתמת איתי? אני חושב שאני יודע. לא מופיע בהסכם שלנו סעיף בושה, ואתה כנראה כבר מזמן שכחת על מה אני מדבר.
