לאחר הקריסה במחצית השנייה של 2008 רשמו מחירי הסחורות עליות מחירים חדות במהלך 2009. זאת, כאשר התחזיות השחורות בנוגע לקריסה של הכלכלה העולמית וכניסה למיתון עמוק וממושך הלכו והתבררו כלא מדויקות ואפילו כשגויות לגמרי ככל שהלכה השנה והתקדמה.
את הראלי האדיר במחירי הסחורות הובילו מתכות הבסיס. הנחושת זינקה ב-139% למחיר של 3.3275 דולר לפאונד ואחריה העופרת והאבץ שזינקו ביותר מ-100% והאלומיניום, שהסתפק בעלייה של 50%. העלייה החדה במחירי הנחושת, אגב, מהווה בשורה חיובית ביותר וחשובה לכלכלה העולמית, שכן היא מעידה שהתעשיות השונות בעולם מתאוששות, שכן בנחושת משתמשים כמעט בכל תעשיה חשובה החל מתעשיות הרכב, דרך בנייה ותשתיות וכלה בתעשיות ההיי-טק.
מדד מחירי הסחורות של דאו ג'ונס – יו.בי.אס הוסיף לערכו בשנה שעברה כ-19% אולם הוא עדיין נמוך בכ-41% ממחיר השיא שלו ב-2008. אסור לשכוח, עם זאת, ששנת 2008 הייתה שנה בועתית ביותר בחלק משמעותי מהסחורות (יותר מכל זכורה העלייה המטאורית במחיר הנפט עד ל-147 דולר לחבית בשיא, שהתבצעה בעיקר עקב פעולות של ספקולנטים וקרנות גידור ולא על-רקע ביקושים אמיתיים שהופיעו בשווקים). כך שאם מנטרלים את 2008 ומסתכלים על המגמה ארוכת הטווח במחירי הסחורות, מקבלים עלייה ברורה ומשמעותית, עם "תזזית" ענקית ב-2008.
השאלה הגדולה היא, כמובן, מה צפוי לנו ב-2010? לשם כך צריך לנתח כל סחורה, או כל "מגזר" סחורות, בנפרד. לגבי מתכות הבסיס, מרבית הסיכויים שמחיריהן ימשיכו לטפס שכן הביקוש מכיוון הכלכלות המתפתחות בעולם, צפוי להמשיך ולגדול, בהובלת סין. במקביל, הכלכלות המפותחות צפויות להתייצב ואף לחזור לצמיחה בשיעור של 2%-4% בשנים הקרובות כך שגם מהן צפוי גידול מסויים בביקושים.
כלכלני גולדמן זאקס העריכו לאחרונה, כי ב-2010 צפוי אף מחסור מסוים בנחושת, בעיקר על-רקע המשך גידול בביקושים של חברות בתחום התשתיות והבניה מסין ומהודו. "הנחושת נותרה המתכת המועדפת עלינו להשקעה לששת החודשים הקרובים, עם עלייה צפויה של כ-10% במחיר", כותבים בגולדמן.
ברקע לכל זה, כמובן, קיימים עדיין סיכונים לא מעטים ובעיקר הפסקת חבילות התמריצים של הממשלות השונות ברחבי הגלובוס שיביאו לכך שהכלכלה העולמית תשוב ותידרדר לצמיחה שלילית. גם סין עלולה "לרדת מהפסים" כשהממשלה תפסיק לתמוך בכלכלה ובעיקר במגזרי הבנייה והתשתיות, או שתפסיק לעודד מתן הלוואות לרכישת נכסי נדל"ן.
בסקטור המתכות האצילות – זהב, כסף, פלטינה ופלדיום – העניינים כמובן לא פחות מעניינים. הזהב רשם ב-2008 שנה שביעית ברציפות של עלייה, כשבנקים מרכזיים בעולם, בעיקר אלה של הודו ורוסיה, רוכשים כמויות מאוד גדולות של זהב במטרה לגוון את רזרבות המט"ח שלהם. ברקע, כמובן, קיימת ההידרדרות המתמשכת של הדולר והזרמות הכספים האדירות של הממשל האמריקני, מגמה שצפויה להימשך לתוך 2010.
במקביל לבנקים המרכזיים של הודו ורוסיה, גם אלה של מדינות מרכזיות נוספות צפויים לרכוש בשנים הקרובות מאות טונות של זהב כך שבסך-הכל בנקים מרכזיים בעולם, שהפכו ב-2009 ממוכרים נטו של זהב לרוכשים נטו, ימשיכו להוות גורם מאוד משמעותי, שילחץ את המחיר למעלה ויספק תחתית מסוימת ורצפה לסוחרים ולמשקיעים במתכת הזהובה.
מחיר אונקיית הזהב אומנם ביצע תיקון למטה בשבועות האחרונים של 2009 וירד מתחת ל-1,100 דולר לאונקיה אולם כמעט כל האנליסטים המסקרים את הזהב מעריכים כי הכוחות שתומכים בהמשך העלייה חזקים יותר מאלה שמשפיעים בכיוון ההפוך. בג'יי. פי. מורגן, למשך, מציבים מחיר יעד של כ-1,400 דולר לאונקיה עד אמצע 2010 ובגולדמן זאקס 1,260 דולר, בעיקר על-רקע היעדר אלטרנטיבות עקב הריבית האפסית בעולם המפותח. מנגד, עלייה חדה מהצפוי בריביות בארה"ב, בבריטניה ובאירופה, עשויה כמובן לשנות את המגמה, אם כי זה תסריט בעל סבירות התממשות נמוכה.
לסיום, נציין שכיום קל מאוד להשקיע בסחורות בכלל, וספציפית גם בנפט, בכסף ובזהב, באמצעות תעודות סל וקרנות נאמנות הנסחרות בבורסה של תל אביב. וכמובן גם באמצעות תעודות סל הנסחרות בניו-יורק דוגמת GLD או SLV.
