X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות
ועדת הכספים המשיכה לדון במנגנון להחלפת האג"ח המיועדות שבחוק ההסדרים - יו"ר הוועדה דרש מנציגי האוצר להעמיד מענים לסוגיות השונות שעלו מהדיונים בטרם ימשך הליך החקיקה
▪  ▪  ▪
[צילום: דוברות הכנסת]
במהלך הדיון ציין נציג בנק ישראל כי לצד תמיכת הבנק במהלך, ישנן נקודות שונות הדורשות בירור - במרכזן מתווה הצבירה בקרן, בדגש על הערכות לעתות משבר וקריסה כלכלית, ושאלת הביטחון בכך שהמדינה לא תשנה את המתווה בעת משבר, והצביע על פתרון אפשרי של עיגון מתווה החוק ב'אג"ח הפרשים': "בדרך כזו, המשמעות שאם המדינה לא שילמה את הסכום לו היא מחויבת, היא כביכול לא שילמה מכשיר פיננסי - מדינות, בפרט מדינת ישראל לא מגיעות למצב שהן אינן משלמות את אגרות החוב שלהן, ומנגד בתקופות קשות מדינת ישראל כן משנה חוקים"

באוצר השיבו מנגד כי בדיוק בצורה בה ניתן לשנות חקיקה, המדינה יכולה לפרוע אגרת חוב ולהפסיק את ההסדר, וכי טענות שהתחייבות חוזית של המדינה טובה מהתחייבות ראשית "סותרות את כל ההתנהלות במדינה". סגן הממונה על התקציבים הצביע על כך שגם אם המדינה בניגוד לתחזיותיה, תצטרך לשלם ערך 2 אחוזי תשואה בכל שנה לקרנות הפנסיה, עדיין ההסדר יהיה רווחי עבורה לעומת המצב הקיים, וכי גם בתרחיש של תשואות שליליות דוגמת מצב השוק לאחר המשבר ב-2008 ועד 2012: "היינו צריכים לשלם ב-5 שנים - 60 מיליארד שקל לקרנות אם הקופה הייתה ריקה. בקורונה המדינה הזרימה 140 מיליארד בשנה וחצי"

חברי כנסת ונציגת רשות שוק ההון הצביעו על שאלת חלוקת דמי תשואות בין המדינה לחוסכים לעניין השקעות שהחוסכים השקיעו בהן תקופה ארוכה וכעת המדינה תחלוק עימם את הרווחים, נציג הקרנות הוותיקות הציע את החרגת הקרנות הוותיקות מהמנגנון המוצע, נציגי המוסדיים ציינו גם הם כי הרפורמה נכונה אבל הישימות שלה בינואר 2022 בלתי אפשרית, וכי ישנם פרטים רבים חסרים. מספר חברי כנסת קראו להפריד את החוק מחוק ההסדרים

יו"ר הוועדה ח"כ קושניר הורה לנציגי האוצר להעמיד מענים לסוגיות השונות בטרם תמשיך הוועדה בהליך החקיקה: "מטרת החוק היא מאוד מאוד נכונה - אם יש יכולת להבטיח את התשואה לחוסכים ומצד שני לחסוך כסף לתקציב המדינה כדי להשקיע אותם במקומות אחרים כמו רווחה ותשתיות, המטרה ראויה. כל הגופים אמרו שהם בעד, ולאחר מכן ציינו שיש הרבה דברים לפתור - כל עוד יש פערים נתקשה לקדם את החוק, חייבים לקדם הסכמה בעיקר עם גופי הביצוע, כל עוד יש הסכמה לגבי נכונות המהלך אני בטוח שתוכלו להגיע לפתרונות, שתחזרו איתם נשוב לדיון"

ועדת הכספים המשיכה השבוע (יום ג', 14.9.21) לדון בפרק ה' (הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה) בחוק ההסדרים, לעניין הצעת החוק הקובעת כי המדינה תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות הוותיקות והחדשות, כאשר שיעור זהה של כספי החוסכים יושקע בשוק ההון, וככל שהתשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים אלה, תהיה נמוכה מ-5%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש כדי להבטיח תשואה של 5%, וככל שהתשואה שהושגה תהיה גבוהה מ-5% הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן שתוקם לשם הבטחת תשואה עתידית והשלמת ההפרשים ככל שיידרש.
בהמשך לדיון הקודם, גם הפעם הציגו חברי הוועדה, גורמי מקצוע וגורמים בתחום שאלות רבות בנוגע לאופן יישום החוק. מרבית הגורמים ציינו כי הם מסכימים עם מהות החוק והצעד, אך ציינו כי יש צורך במענה לנקודות שונות ובהתאמות שונות בטרם תצא החקיקה לדרך.
נציג בנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, ממחלקת המחקר בבנק ציין כי הבנק תומך בחוק ברמת העיקרון והרעיון, עם מספר הסתייגויות, בין השאר העלה הנציג כי יש צורך במתווה ברור ושקוף של הצבירה בקרן, שיצטרך לתת מענה משמעותי שהמדינה תעמיד בזמן משבר, כולל הלימה בין הקרן שתצטבר לבין הסיכונים, והקצאה תקציבית מתאימה מצד המדינה, וכי הבנק מקיים עם האוצר עבודה מקצועית לצורך כך. הנציג ציין כי יש להסתכל בזהירות על התשואות בשנים לאחרונות כאשר משליכים אותן קדימה על מנגנון החוק, שעה שאין וודאות שאלו יהיו התשואות בעתיד.
ברנדר התייחס לשאלת הבטחת הביטחונות מצד המדינה בהסדר הנוכחי לעומת ההסדר הקודם במצבי קיצון של מצוקה תקציבית גדולה מצד המדינה ומשברים בשוק ההון וציין כי "יש פה עקביות של זמן, שיוצאים לדרך ברור לכולם שהממשלה רוצה לשלם, בזמן משבר יש חששות שהממשלה תהייה תחת לחץ לא לשלם את כל ההתחייבויות, לא לשלם את החוק בהתאם, אנחנו יודעים שהרבה פעמים החוקים משתנים בקלות. זו לא איזו גחמה של בנק ישראל, זה נושא מוכר בכלכלה העולמית, נושא פרס נובל ולא עניין תיאורטי. השאלה פה אם הביטחונות יהיו רק ברמה של חקיקה או ברמה של איגרת חוב או מכשיר פיננסי, היא משמעותית. אנחנו שומעים את זה כל הזמן מאנשים בתחום שכן מביעים חשש. הרמה המוסדית לא ברורה עד הסוף, בין היתר אם יהיה אפשר להפריד בין חוסכים שונים ברמת הפיצול, כי מי שיהיה לו סכום מסוים גדול יותר בחסכון, ייתכן שיגידו לא נשלם לו כי זה יפגע במנגנון הכולל".
"בשגרה ברור שיש למכשיר תועלת בממוצע, אבל צריך להסתכל על עת משבר. ההצגה הייתה שאם התשואה תהייה מעל 5 אחוז הקרנות יעבירו כסף, אבל אם התוחלת היא 3 אחוז אז לא יצטבר הרבה כסף, לכן הקושי של הממשלה בזמן משבר יהיה לשלם יותר כסף. כל עוד הממשלה לא אמרה כמה היא תשים בקרן חוץ מזה, אז לנו אין תשובה. כל עוד לא יגידו אנחנו לא יכולים לעשות סימולציות, אני מניח שיגידו לנו כשיסיימו את החיובים שלהם".
ברנדר הצביע על פתרון אפשרי של עיגון הביטחון במנגנון חוק דרך 'אג"ח הפרשים': "המשמעות שאם המדינה לא שילמה את הסכום לו היא מחויבת, היא כביכול לא שילמה מכשיר פיננסי. נוכח כל הסנקציות האפשריות זה משהו מאוד מאוד אמין, כי הסיכון של מדינה לא לעמוד בזה הוא סיכון גדול".
יועמ"ש משרד האוצר, אסי מסינג טען כי אין לביטחון כזה יתרון על פני המנגנון המוצע: "נראה מוזר שצריך דיון כזה בוועדת הכספים - במסגרתו מדינת ישראל מתחייבת להעביר כספים בחקיקה ראשית, אין משהו שמתאים יותר מהסדר ראשוני שכזה. הדיונים שנעשים בחודש וחצי האחרונים סביב כך שהתחייבות חוזית של המדינה טובה מהתחייבות ראשית סותר את כל ההתנהלות במדינה, מוטב שלא היה נאמר הדבר הזה. מתארים כרגע מצב בו מדינת ישראל במצב משברי קשה ובו יהיה חשש שהיא לא יכולה לעמוד בהתחייבויות, השאלה אם במצב כזה עדיף חוזה או חוק - חוזה שמאג"ח את החוק. אני אומר שוב, במצב דברים כזה שמדינת ישראל אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, יכולה לעמוד בפניה אופציה להשתחרר מהחוזה בחקיקה ראשית, בדומה להשתחררות מהוראות חוק בתיקון חקיקה. גם בחוזה, המדינה תגיד כי על-אף האמור בו, המדינה כרגע מחזירה את הכסף שקיבלה ולא תשלם את הריביות בהמשך. זה צעד שהוא לא יותר בעייתי ברמה החוקית לתקן אותו מאשר לתקן את הוראת החוק בהסדר הקרנות הוותיקות ובהסדר המוצע, ההיבט הוא אותו ההיבט והתיקון אותו תיקון. לכן אין צורך לתקן מבחינת האחריות את הסוגיה של איך לטפל במצב משברי, כל הדבר הזה עדיין לא ימנע את אותה חריגה במצב קיצוני".
ברנדר השיב כי המנגנון המוצע אינו דומה להסדר הקרנות הוותיקות וכי בפנסיות התקציביות שונו ב-2003: "ביטחון הוא לא רק עניין של איך שהמשרד האוצר או גופים אחרים רואים את זה, יש גם עניין של תפיסה, רוב האנשים שאנחנו דיברנו איתם, תופסים את הביטחון הזה כאמיד יותר. מדינות, בפרט מדינת ישראל לא מגיעות למצב שהן אינן משלמות את אגרות החוב שלהן, ומנגד בתקופות קשות מדינת ישראל כן משנה חוקים, היא שינתה בביטוח לאומי, שינתה בפנסיה התקציבית. בהינתן ורוצים לשמר את המצב, יש פה ביטחון נוסף. אני גם לא מבין אם איש לא מתכוון לשנות למה לא לפעול כך".
לשאלת חברי הכנסת האם המנגנון המוצע פחות בטוח מהקיים השיב ברנדר כי "ברוב המכריע של המקרים זה יהיה אותו דבר, במצב הקיצון, מצבי משבר קשה, יש במנגנון המוצע משהו שנתפס על-ידי האנשים בשוק ההון כפחות בטוח מאיגרת חוב ממשלתית. גם כאשר לא בטוח כמה יהיה בקרן בעת משבר. זו ספרות מאוד ענפה, לא משהו שהמצאנו בבנק ישראל, מבחינתי זה משהו שמאוד חשוב בספרות הכלכלית שעוסקת במדיניות כלכלית, והיא לא תאורטית".
ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין: "הנקודה היחידה שאנחנו צריכים לדאוג לה היא טובת האזרחים החוסכים המשקיעים בכל שנות חייהם כדי להגיע לזקנתם ולחיות חיים מכובדים, אני לא רוצה לדאוג עכשיו לגרעון המדינה. אנחנו מדברים על פער שבין המצב הקיים למצב של עמימות מאוד גדולה. שמענו מנציג בנק ישראל ונציגים אחרים שבעת משבר המדינה יכולה לעשות שינויים".
ח"כ שלמה קרעי: "בא האוצר ואומר אנחנו נותנים ריבית גבוה יותר ואנחנו מפסידים, בשוק החופשי אפשר להשיג תשואה גבוה יותר, למה לא להפוך את זה למנף כדי לשמר את הביטחון למי שרוצה ביטחון, ושהמדינה תשקיע בשוק החופשי את הכסף הזה? היא גם תרוויח יותר כסף מכספי החוסכים לפנסיה?"
איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים: "יש שוק שמנהל כספים ועושה את זה בצורה טובה ב-20 השנה אחרונות, הוא מביא בהגדרה תשואות טובות יותר. הכלי שקיים היום הוא כלי מאוד מעוות, שאנחנו נותנים בצורה מאוד לא חכמה 9 מיליארד שקל בשנה, עלות של משרד הרווחה. אני מסכים שאפשר לשאול למה אנחנו משנים, אבל אני עושה את זה אך ורק כי השיטה הקיימת לא יעילה, לא הייתי עושה את זה אם המצב לא היה כפי שהוא היום. במקרה של 3 אחוזים שהוצע פה, שאנחנו לא חושבים שזה תרחיש הייחוס, במצב הזה כל שנה המדינה תצטרך להעביר כסף מתקציב המדינה לקרן ומשם לקרנות. גם הדבר הזה הוא יותר יעיל מההסדר הקיים, בהסדר הקיים אני משלים כמעט 5 אחוז כל שנה, מול 2 אחוזים שאצטרך להשלים במצב של 3% תשואה.
סגן הממונה על התקציבים הציג כי בתרחיש של תשואות שליליות דוגמת השוק לאחר המשבר ב-2008 ועד 2012: "בהתאמה להיום היינו צריכים לשם ב-5 שנים 60 מיליארד שקל לקרנות אם הקופה תהייה ריקה, בקורונה המדינה הזרימה 140 מיליארד בשנה וחצי. בנוסף, נכון שמשבר יגרום למצב, אבל ההתחשבות היא 5 שנתית כדי שלמדינה יהיה זמן ותהייה אפשרות להתאושש ולשלם את הכסף ברובו לא בשיא המשבר אלא בשנים אחר כך" והוסיף כי המהלך הוא מהלך הדרגתי, "אנחנו לא מבטלים את הכלי הקיים, אלא נותנים לו להתאדות בצורה טבעית, רק בעוד 15 שנה הכלי החדש הזה יהיה בודד בשוק. בשנים הראשונות הסיכון על המדינה הוא קטן יותר".
ח"כ נירה שפק: "לא התייחסתם למה זה עושה לשוק, ולו יש את התפיסה שלו, איך אתם תופסים את ההשפעה של המהלך על השוק, על המשקיעים? גם כל הנושא הביורוקרטי - לוקח לנו פה שנים לקדם מנגנונים ופה בשינוי כזה מדברים על ה-1 לינואר, הפכנו טכנולוגים? אני רוצה לשמוע מכל הגורמים המעורבים סד זמנים שהם מתחייבים אליו". עוד העלתה שפק את נושא הנכסים ואופן חלוקתם במסגרת ההסדר החדש.
מיכל היימן, מנהלת מחלקת הפנסיה, רשות שוק ההון: "אנחנו בעד המהלך, אבל זו אחת הנקודות שיש לתת עליה את הדעת, על אופן ניהול הכסף. יש 30 אחוז אג"ח מיועדות ו-70 אחוז שהקרנות מנהלות. חלק מהכסף מנוהל בנכס לא שכיר, למשל נדל"ן, למשל בניין שעולה מיליארד שקל, העלויות של ההקמה של ההשקעה הזו מאוד גבוהות, העמיתים משלמים את זה מהכסף שלהם בתחילה ורק בהמשך הם מתחילים להינות מהתשואה. מה שנשאל הוא מה קורה לגבי עסקות שכבר נעשו - העמיתים שילמו ועכשיו המדינה מצטרפת ל-70 אחוז שהופכים ל-100 ונהנית רק מהרווחים ולא מהעלויות שהיו מלכתחילה. השאלה אם הכסף מנוהל מעתה יחד או יותר נכון לנהל את הכסף בנפרד, כדי שלא יהיה ערבוב בין מה שהיה למה שיהיה. באוצר נתנו פתרון של הוראות מעבר, השאלה האם היא ישימה והגופים יוכלו לתת על זה את הדעת, כמה אפשר להפריד באותו מסלול השקעה".
ח"כ נעמה לזימי: "שוק ההון ובנק ישראל שואלים פה שאלות ומראים שהדברים לא אפויים בעליל, מאתמול אנחנו סוג של ננזפים על עצם שאלת השאלות, אם מישהו חושב שזה מחזק את הנכונות של הרפורמה, זה לא נכון. מותר לנו לשאול ולחקור, בטח שהגופים הפיננסים מעלים סימני שאלות. לומר לנו איך אנחנו מעזים לשאול משהו, זה לא מקובל, בטח לא בסוגיה הרת גורל כמו פנסיה".
טמקין: "אתם כדי להחליט שואלים את כל השאלות הנדרשות, ואנחנו באים כדי לתת תשובות, בידכם לקבל את ההחלטות".
מסינג: "נאמר רק לגבי כך שצריך לאג"ח חוק כדי שיובטח שיקויים שזו אמירה מסוימת".
ח"כ אופיר כץ: "ככל שאנחנו שואלים שאלות נוצרות פה עוד שאלות, אנחנו כל הזמן הולכים אחורה, אנחנו חגים סביב עצמנו. החוק לא אפוי ולא מבושל ולא מוכן. בגלל זה אנחנו שואלים הרבה שאלות, איך הבאתם את החוק הזה? אנשי האוצר לא חובבנים והם לא מתכוונים לשחק עם חברי הכנסת, אבל הם אומרים שהם יושבים עכשיו על הבקרות ושוק ההון לא יודעים איך הלוז יעבוד, זה צריך להיות הפוך, קודם שיהיה תשובות להכל, גם אם לא מושלם, שיעבדו כמו שצריך, יעשו את הבקרות ולא יביאו קודם אלינו ואחר כך ישבו איתם, לא חסר חוקים".
יו"ר הוועדה: "זה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות. נחזור לדיון ברגע שהם יהיו מוכנים".
ח"כ קרעי: "יועמ"ש הכנסת אמרה שכאשר יש חוק שלא מספיק אפוי עם הרבה עבודה, צריך לפצל אותו מחוק ההסדרים".
ח"כ לזימי: "אני בשוק שהחוק הזה לא פוצל".
ח"כ קושניר: "אני מסכים שחוק שלא מספיק מוכן לא יכול לבוא לקריאה שנייה ושלישית, השאלה אם מקבלים את ההחלטה עכשיו או נותנים את ההזדמנות למשרד האוצר ולגופים השונים את הזמן, ושיבואו מוכנים נבחן זאת, או שאנחנו אומרים שאנחנו לא מוכנים עכשיו וזהו".
עו"ד נמרוד ספיר, איגוד בתי ההשקעות: "אנחנו חושבים שזו רפורמה נכונה ויש בה את העלייה בתשואה לחוסכים והחיסכון לקופת המדינה. נקבל כל החלטה שתהייה לגבי הדרך הנכונה לשמור על כספי העמיתים. ברמה התפעולית זה סימן שאלה גדול עבורנו, זו רפורמה מורכבת שעוברת דרך רפורמות אחרות שבשוק, יש לנו הרבה שאלות לגבי הנושא, לא חושבים שיש היתכנות במועדים שנקבעו בחוק - לדוגמה מה קורה עם עמית שעובר בין קרנות שונות, מה קורה במצב בו קרן מסוימת היו בה תשואות נמוכות ועזבו אותה הרבה ונוצר משבר נזילות בקרן, ההסדר המוצע מדבר על 5 שנים, ייתכן שצריך להזרים כספים לפני כן, יש גם סנכרון בין הוראות רגולטוריות שזה דבר נוסף, יש התנגשויות עם הוראות אחרות. יש עוד סוגיות תפעוליות רבות. הרפורמה נכונה אבל הישימות שלה בינואר 2022 בלתי אפשרית. בנוסף יש הרבה פרטים חסרים בחקיקת המשנה והוראות המשנה".
אפי סנדרוב, מנהל מיוחד, עמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות: "הקרנות הוותיקות מנהלות התחייבויות של 470 מיליארד שקל,והן המחזיק הגדול בשוק של אג"ח מיועדות - 100 מיליארד שקל. מבחינתו יש לוודא שנשמר האיזון של הקרנות הוותיקות -להחריג את הקרנות הוותיקות, אנחנו גוף שונה, היקף הנכסים הולך ויורד אצלנו, בניגוד לחדשות שם ההיקף הולך ועולה. גם אם ההצעה שלנו להחריג לא תתקבל, כל ההתחייבויות מולנו מקוימות במלואן, על-רקע כך אנחנו לא מתנגדים להסדר, עם זאת אנחנו סבורים שההסדר לא מגובש, ודרושים הרבה מאוד צעדים להסדיר את הדברים הרלוונטיים, בין השאר יש להסדיר סוגיות חשבוניות ותפעוליות, מדובר בהתחייבות שיכולה להשתנות מחודש לחודש ומשנה לשנה, אין לזה תקדים בספרי החשבונאות, מדובר בנגזר ייחודי, צריך לראות איך משערכים את זה. כל התמונה צריכה להיות מוסדרת לפני תום החקיקה. הוקם צוות עם איתי טמקין אך הצוות מקיים היום את הדיון הראשון שלו".
"לטעמנו נכון שיהיה מנגנון מסוים של השתתפות ברווחים, גופים שמתנהלים באחריות יוכלו להינות מהכסף אחרי שמצטבר, צריך לקבוע כללים, מדובר בכספים של הציבור שהשקיע אותם. מוטב שכל החלקים יגיעו לוועדה במשולב".
משה קאשי, לובי 99: "אם מעבירים את ההסדר בלי לעגן אותו בחוזה הפרשים, זו התנערות של המדינה מההתחייבות שלה לתת את רשת הביטחון שלה. לעניין ההבדל בין חוזה לחוק שעלה כאן, השאלה מה תהייה הסנקציה שתוטל על המדינה במסגרת התנערות שלה מההסדר, במסגרת חוזה וחדלות פירעון חברות בינ"ל יכולות לבוא ולומר שהמדינה לא עומדת בהתחייבויות שלה, בנוגע לחוק, הסנקציה תהייה כמה כתבות בעיתון. בנוסף, תשואה ממוצעת שהאוצר הציג כמודל לא לוקחת בחשבון שקרנות קטנות מספקות תשואה שונה לגמרי מקרנות גדולות, אם הם ימשיכו בדרך הזו, הם יוכלו להיקלע לגרעון".
אייל לב ארי מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה, הקריא חלקים מדוח הצוות להגברת הביטחון בפנסיה ב-2015 בהם ציין הצוות כי המדינה יכולה להמשיך לעמוד בהיקף הריבית של האג"ח המיועדות בהיקף הקיים, וכן כי הצוות ציין כי לא נמצא כלי ביטוחי להבטחת תשואה בהיקף משמעותי כאג"ח המיועדות והציע לפתח כלי כזה באמצעות שוק ההון, שיבטיח הגנה מפני משברים קיצוניים, כאשר על בסיס שימוש לאורך מספר שנים בכלי זה, יהיה אפשר לבחון שימוש בו במקום האג"ח המיועדות.
עוד העלה לב ארי מספר סוגיות שיש לתת להם מענה, בין השאר כי אין במנגנון המוצע התייחסות להבחנה בין קרנות וותיקות וחדשות, וכן בין הקרנות הוותיקות בתוכן - גרעוניות ומאוזנות, אין חלוקה בין מסלולים של צעירים בקרנות הפנסיה לבין מסלולים של חוסכים שמעל גיל 50 שמתקרבים לפרישה, וכן לשאלת ניהול הכסף, האם ינוהל יחד או בנפרד, וכן ציין את השאלה בדבר האפשרות להביא לוועדה את חקיקת המשנה והתמונה המלאה של ההסדר עצמו בטרם יוצבע החוק.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר סיכם את הדיון: "היו פה 2 דיונים מעמיקים ומשמעותיים, המטרה היא מאוד מאוד נכונה - אם יש יכולת להבטיח את התשואה לחוסכים ומצד שני לחסוך כסף לתקציב המדינה כדי להשקיע אותם במקומות אחרים כמו רווחה ותשתיות, המטרה ראויה. אנחנו רואים שיש פה מגמה - כל הגופים אמרו שהם בעד, ולאחר מכן ציינו שיש הרבה דברים לפתור - הבטחת התשואה, עלויות מהשקעת העבר, הגדרת התשואה ברוטו נטו ונגזרת דמי הניהול, מעבר בין הקרנות השונות, הסוגיה של הקרנות הוותיקות, דיברנו גם על המועדים, האם ה-1 לינואר זה תאריך קדוש, כנראה שאי אפשר לעמוד בזה מבחינת הזמנים, תשובות לכל אלה נשמח לקבל עד תחילת הדיון הבא. כל עוד יש פערים נתקשה לקדם את החוק, חייבים לקדם הסכמה בעיקר עם גופי הביצוע, כל עוד יש הסכמה לגבי נכונות המהלך אני בטוח שתוכלו להגיע לפתרונות. תעדכנו אותנו שאתם מוכנים עם כל התשובות ונחזור לדון בחוק. אני מבקש מחברי הוועדה שתעבירו את השאלות לטמיר, נעביר אותם בצורה מסודרת למשרד האוצר. אנחנו בתחילת הדרך עם החוק הזה ועוד נדבר לגביו רבות".
בתום הדיון עדכן יו"ר הוועדה כי לעניין בדיקה מחודשת של אופי הפעילות של עמותת 'עד כאן צעירים למען ישראל', לעניין אישור הקלות למס במסגרת סעיף 46, כי שוחח עם רשות המיסים בנידון אמש, וכי "ככל הנראה העמותה תזומן לשימוע נוסף ברשות המיסים כדי לעמוד על אותה מסכת עובדתית שעלה פה ספק לגביה, ואני מקווה שאותה בדיקה תסתיים מהר ונוכל לאשר את העמותה. מדובר בעניין של שבועות ספורים".

תאריך:  15/09/2021   |   עודכן:  15/09/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אביגדור מעוז  אביר קארה / Abir  kara  אבתיסאם   מראענה / Ibtisam Mara'ana  אוסאמה סעדי / Osama Saadi  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אופיר כץ / Ofir  Katz  אורי מקלב / Uri Maklev  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורית מלכה סטרוק / Orit Malka Struk  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir  איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg  אלון טל / Alon  Tal  אלון שוסטר / Schuster Alon  אלי כהן / Eli Cohen  אלינה ברדץ' יאלוב / Elina Bardach Yalov  אמילי חיה מואטי / Emilie Haya Moatti  אמיר אוחנה / Amir Ohana  אפרת רייטן מרום / Rayten Marom Efrat  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גבי לסקי / Gaby  Lasky  גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan  גלעד קריב / Gilad Kariv  דוד אמסלם / David Amsalem  דוד  ביטן / David Bitan  ווליד טאהא / Waleed Taha  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin  חיים ביטון / Haim Biton  חיים כץ / Haim Katz  יאיר גולן / Yair Golan  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב בן צור / Yoav Ben Tzur  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich  יואב קיש / Yoav Kish  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יום טוב חי כלפון / Yomtob Kalfon  יוסף שיין / Shain Yossi  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  יסמין פרידמן / Yasmin Fridman  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  לימור מגן תלם / Limor Magen Telem  מאזן גנאים / Mazen  Ghanem  מאי גולן / May  Golan  מאיר יצחק-הלוי / Meir Itzhak Halevy  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מיכל מרים וולדיגר / Michal Miriam  Woldiger  מירב בן ארי / Merav Ben Ari  מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari  מירב כהן / Meirav  Cohen  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משה (מוסי) רז / Mossi Raz  מתן כהנא / Matan  Kahana  ניצן הורוביץ / Nitzan Horovitz  ניר אורבך / Nir  Orbach  נירה שפק / Nira  Shpak  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סימון דוידסון / Simon Davidson  סלאלחה עלי / Salalha Ali  סמי אבו-שחאדה / Sami  Abu Shehadeh  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  עודד פורר / Oded Forer  עודה איימן / Ayman  Odeh  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עידית סילמן / Idit  Silman  עמיחי שיקלי / Amichai Chikli  פטין מולא / Patin  Mula  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רון כץ / Ron Katz  רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שמחה רוטמן / Simcha  Rothman  שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"המדינה יכולה לפרוע אג"ח ולהפסיק את ההסדר"
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כנסת 24
עידן יוסף
ח"כ אבי מעוז הוציא מכתב התראה לפני עתירה לבג"ץ ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת בדרישה להוציא את רפורמת הכשרות מחוק ההסדרים להליך חקיקה רגיל    "איגוד כל כך הרבה נושאים בחוק אחד ובזמן כה קצר - מביא לזילות החקיקה והכנסת, משטח את רמת הדיון ועשוי לפגוע בזכויות הפרט"
מירב ארד
ההכרזה תהיה בתוקף החל מהלילה בחצות ועד ל-12.10. כלל המבודדים שמכשירי הטלפון שלהם מאפשרים זאת יקבלו הודעות סמס המבקשות את הסכמתם לפיקוח אלקטרוני באמצעות איכון מיקומם על בסיס GPS    חבי הבידוד שאין ברשותם טלפון מתאים יקבלו שיחה טלפונית
עידן יוסף
נציב הרשות הארצית לכבאות והצלה בישיבת ועדת ביטחון הפנים: "כבאות והצלה היא חלק בלתי נפרד מהחוסן של מדינת ישראל. כבאות והצלה צריכה להיות מוגדרת כגוף ביטחוני שאסור לשבות בו. צריכים לגייס עוד כ-1,200 לוחמי אש"
עידן יוסף
90 תקנים של מפקחי עבודה ועוזרי מפקחים טרם אוישו    3 מיליארד שקל המיועדים לגמלאות עובדים פלשתינים טרם הועברו לניהול מקצועי
עידן יוסף
בחוק המוצע קיים העדר התחייבות שנתית של המדינה להפריש כספים לקרן, לצד התשואות העודפות של קרנות הפנסיה    ח"כים קראו לעיגון בחוק של הפקדה קבועה ומוסדרת מצד המדינה, לטובת הקרן שתוקם לשם גיבוי תשואה ל-30% מסכום החיסכון בקרנות הפנסיה    כן עלו קריאות לקבוע כי שינוי עתידי במנגנון החוק ידרוש רוב גדול של חברי כנסת, והועלו שאלות לגבי הלו"ז
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il