X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   חדשות / מבזקים
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
השרה יפעת שאשא ביטון:
"להחזיר את החינוך למערכת החינוך"
שרת החינוך הציגה בפני ועדת הכספים את תקציב משרדה לשנים 2022-2021 בשנים 2022-2018 גדל תקציב משרד החינוך המקורי נטו בכ-20.2%, מסכום כולל של כ-56.2 מיליארד ש"ח ב-2018, ל-67.5 מיליארד ש"ח ב-2022 השרה: "אי אפשר שזה יהיה רק רדיפה, ההישגיות חשובה אבל צריך לתת גם דגש לערכים ומורשת"
ח"כ רם שפע [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

חה"כ שלמה קרעי וטיבי לצד השרה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ועדת הכספים קיימה (יום א', 10.10.21), דיון בנושא הצגת תקציב משרד החינוך לשנות הכספים 2022-2021 - בהשתתפות שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון.
על-פי ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת לתקציב המשרד: בשנים 2022-2018, גדל תקציב משרד החינוך המקורי נטו בכ-20.2%, מסכום כולל של כ-56.2 מיליארד ש"ח בשנת 2018, ל-67.5 מיליארד ש"ח בשנת 2022 (הצעת התקציב). באותה התקופה שיעור הגידול בתקציב המדינה לצורך חישוב מגבלת ההוצאה גדל בשיעור דומה - 20.1%.
ההוצאה המותנית בהכנסה גדלה בתקופה הנסקרת בכ-28.2% מכ-2.4 מיליארד ש"ח בשנת 2018 לכ-3 מיליארד ש"ח בשנת 2022. תקציב ההרשאה להתחייב בתקציב השוטף של משרד החינוך ירד ב-11.6% מכ-2.1 מיליארד ש"ח בשנת 2018 לכ-1.9 מיליארד ש"ח בשנת 2022.
תקציב הפיתוח נטו של משרד החינוך גדל באופן משמעותי מכ-618 מיליוני ש"ח בשנת 2018 לכ-2.2 מיליארד ש"ח בשנת 2022, גידול של כ-256%. מנגד, תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה קטן ביותר מחצי. התקציב המקורי ברוטו גדל בסך-הכל בכ-40.7%, שהם כ-780 מיליון ש"ח.
בשנת 2020, ביצוע התקציב השוטף של משרד החינוך היה 64.03 מיליארד ש"ח, ההתחייבויות 4.4 מיליארד ש"ח, וסף הכל 68.4 מיליארד ש"ח, המעידים על ניצול כולל של 99.2% מהתקציב המאושר של סעיף 20 (תקציב מאושר - 68.9 מיליארד ש"ח במסגרת התקציב ההמשכי).
סך תוספות הקורונה בתקציב משרד החינוך המאושר לשנת 2020 הסתכמו ב-2.58 מיליארד ש"ח, מהן 2.42 מיליארד ש"ח בתקציב השוטף, ו-167 מיליון ש"ח בתקציב הפיתוח. הביצוע עמד על 1.77 מיליארד ש"ח עם יתרת התחייבויות של 413 מיליון ש"ח, וסך הכל 2.18 מיליארד ש"ח, שהם 91.2% ניצול.
שיעור הגידול בתקציב המשרד השוטף בין השנים 2019-2022 על-פי הצעת התקציב הוא 11.5%, עלייה מכ-60.5 מיליארד ש"ח תקציב מקורי נטו בשנת 2019 לכ-67.6 מיליארד ש"ח בשנת 2022. הגידול בתקציב הפיתוח מקורי נטו של המשרד הוא 61.4%, מכ-1.4 מיליארד ש"ח לכ-2.2 מיליארד ש"ח. סך הגידול בשני הסעיפים הוא 12.8%.
תחומי הפעולה בתקציב השוטף בהם הגידול התקציבי הוא הגבוה ביותר בתקופה הנסקרת (2019-2022) הם חינוך מיוחד (34.4%), חינוך התיישבותי (11.8%), פעולות משלימות לחינוך (11.0%) ושירותי עזר והסעות (10.9%).
בתקציב 2021 מיועדת תוספת חד-פעמית לצורכי הקורונה בסך של כ-2.38 מיליארד ש"ח, שאינה מוקצית בתקציב 2022.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
שרת החינוך הציגה את התוספות תקציביות לתקציב משרדה: העברת הפיקוח על החינוך לגיל הרך למשרד החינוך - 200 מיליון שקל, משאבים גמישים עבור מוסדות החינוך - תקשוב, דיגיטציה ומענה לקורונה - 500 מיליון שקל, צמצום פערים - 300 מיליון שקל, צהרונים -הסדרה בבסיס התקציב - 900 מיליון שקל, בתי הספר של החגים - הסדרה בבסיס התקציב 300 מיליון שקל. לעניין הגידול הטבעי הוצג כי התווספו לתקציב המשרד 5 מיליארד שקל, וסה"כ השינויים בתקציב 21-22, יעמדו על 7.2 מיליארד שקל.
שאשא ביטון התייחסה למעבר לתוכנית הרב שנתית באגף מעונות היום, וציינה כי לצד התוספת "נצטרך סדר גודל של 4 מיליארד שקל ל-5-4 שנים, לא כולל הבינוי. זה לא כולל הסבסוד, שנשאר במשרד הכלכלה. התוספת נועדה לפיקוח, הדרכה והטמעה ברשויות המקומיות".
שרת החינוך זכתה לברכות על החזרת מערכת החינוך לתפקוד למרות הקורונה וציינה: "הצלחנו להחזיר את הילדים למערכת החינוך בזמן, ואנחנו נלחמים שיהיה להם רצף חינוכי, בלי זה לא נוכל להוביל שום דבר במערכת. אחרי שהצלחנו לעשות את זה, ואנחנו מקדמים את המודל לצמצום בידודים, סוף-סוף נוכל לצמצם את הפערים שנוצרו בשנה וחצי האחרונות".
שאשא ביטון התייחסה למטרותיה: "אנחנו רוצים שבמערכת החינוך יהיה אפשר לחלום וליזום, נחזק את דמות המנהל והמורה, שניהם צריכים לקבל את הכלים והאוטונומיה. צריך להחזיר את החינוך למערכת החינוך, אי-אפשר שזה יהיה רק רדיפה, ההישגיות חשובה אבל צריך לתת גם דגש לערכים ומורשת, ואותם נחזק במערכת".
פער של 34 אלף כיתות במערכת החינוך
יגאל סלוביק [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
מנכ"ל משרד החינוך, יגאל סלוביק, הציג כי 2,458,000 תלמידים לומדים בשנת תשפ"ב במערכת החינוך, לצד 219 אלף עובדי הוראה. סלוביק הצביע על פער של 34 אלף כיתות במערכת החינוך: "קיבלנו מענה ל-18 אלף כיתות בתוכנית החומש: בינוי כ-3,600 כיתות בשנה משנת 2022 - 1,000 במגזר הערבי, כאשר עוד 25% מתוך ה-17 אלף הנותרות, מיועדות גם הן למגזר הערבי. אנחנו בוחנים איך לעשות הרבה יותר בתקציב הנוכחי, לבנות יותר כיתות ויותר בתי ספר, כדי לצמצם את פער הכיתות".
לשאלה לעניין מספר התלמידים בכיתות השיבה שרת החינוך כי ההתקדמות בפן זה לא יכולה לבוא לבדה, וכי לצד זה צריך לבוא שינוי פדגוגי, מרחבים ותחומים נוספים, כאשר המשרד מתכוון לבחון את הפרמטרים השונים ולגבש דרך: "המטרה לשנות את כל מערך ההוראה והפדגוגיה, ובדרך גם להתייחס למספר הילדים בכיתה".
לעניין שאלת חברי הכנסת הערבים למספרים גדולים של מורים ומורות ערבים שמובטלים, השיבה השרה: "יש לנו אינפלציה של מורים למקצוע מסוים שלא צריך את כולם כדי ללמד את אותו מקצוע, ניקח בחשבון את כל הפרמטרים האפשריים".
בהמשך הציג מנכ"ל המשרד את תקציבי תוכנית החומש: למגזר הערבי - 216 מיליון ש"ח בשנה לצרכי חיזוק עובדי הוראה וחינוך בלתי פורמלי, למגזר החרדי - 150 מיליון לשנה, לצרכי חינוך טכנולוגי, לימודי יסוד, הכשרה. למגזר הדרוזי נבנית החלטת ממשלה חדשה בתכנון של עשרות מיליוני שקל, לציבור יוצאי אתיופיה - 60 מיליון בשנה לשיפור הישגים, חברתי-רגשי, חינוך בלתי פורמלי. לצורכי תושבי מזרח ירושלים - 89 מיליון בשנה לצרכי לימודי עברית, חינוך טכנולוגי, וחינוך לא פורמלי, לצרכי ציבור הבדואים בדרום - 22.4 מיליון בשנה לשיפור הישגים, וחינוך בלתי פורמלי.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
בהמשך הציגו חברי הכנסת שאלות רבות בפני השרה.
לשאלות חברי הכנסת החרדיים, וח"כ שלמה קרעי השיב סמנכ"ל המשרד, משה שגיא כי "הפער בין החינוך הרשמי לחינוך המוכר שאינו רשמי במגזר החרדי נובע מחקיקה, יש העדפה במשך השנים של הממשלה של החינוך הציבורי על פני הפרטי, וזה בא לידי ביטוי בתקצוב ובשיעור ההשתתפות, מאיזה חלק מתקציב החינוך הרשמי משתתפים, ומהחלת אופק חדש במוכש"ר".
"המוכש"ר מקבל 75% משעות הבסיס, יש הבדל גדול בין כלל ילדי ישראל לשעות הבסיס. הפער היחיד ברשתות לעומת הרשמי, זה אופק חדש. אופק חדש חל רק על עובדי מדינה, לא על בעלויות" ציין שגיא.
לעניין רישום של גנים בזרמים בחינוך החרדי ציין: "נפתח בחודש יולי דיווח של בעלויות, קומץ קטן חישב במערכת, כל עוד לא יהיו דיווחים, לא נוכל לחשב את העלויות. עד כה שובצו 9 גננות. 266 דיווחו מתוך 1,500. עד שלא יעשו זאת כל הגננות, אי-אפשר לחשב כל פרופיל, אי-אפשר לעשות המרה לאופק חדש לגננת.
ח"כ משה גפני: "אני מבקש שתצא הודעה מהוועדה, שיכולים לדווח, ומי שלא מדווח אני לא חייב להילחם בשבילו".
בעקבות שאלות חברי כנסת, ציינה שרת החינוך כי תישקל המדיניות לעניין מנגנון חינוך המוכש"ר: "אנחנו מתכוונים לצלול פנימה, אני לא יודעת מה יהיו המסקנות".
לעניין תקציב הישיבות שחברי הכנסת החרדים אמרו כי קוזזו מ-1.25 מיליארד שקל - ציינה: "גם פה יש עניין של כספים קואליציוניים שהיו לאורך השנים, נכון שהתקנה ירדה ל-840 מיליון. יש דיאלוג בתוך הקואליציה בעניין הזה כדי להביא את הכספים להשלמה, אני מקווה שעד לתקציב נצליח להגדיל את התקנה הזו. מקווה שנמצא פתרון נוח לכל הצדדים".
לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר לגבי זרם חינוך ממלכתי חרדי השיבה שרת החינוך כי "אנחנו מתכננים לקדם כמה שיותר מסגרות תחת החינוך הרשמי, אנחנו בדיונים במשרד איך אנחנו מקדמים לזה יותר, בין השאר באמצעות תימרוצים".
לשאלת היו"ר לעניין תנאי מורים באולפנים השיבה השרה כי "אנחנו בדיון מולם, נכנסו להסכם השכר, אני מקווה שהם יוכלו להיות באופק חדש וזה יצמצם את הפער".
לעניין שאלות רבות של חברי כנסת לתקצוב תנועות ואירגוני הנוער והחינוך הבלתי פורמלי השיבה: "הגיע הזמן לחזק אותם ובאופן משמעותי, דיברתי על ערכים ועל חברה, ועל חינוך בונה חברה, וזה מתבטא בכך מאוד. אי-אפשר לתקן הכל ב-4 חודשים, תקציב תנועות ואירגוני הנוער היה מבסיס התקציב ובחלקו מכספים קואליציוניים. היום אין כספים קואליציוניים, אבל אמרתי בצורה מפורשת שנמצא את הפתרון כדי להשלים את התקציב לתנועות הנוער, יש לי חוב מוסרית לעשות את זה. כל שקל נוסף שיגיע מהאוצר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים יתווסף לתנועות הנוער, ואולי נרוויח תקציב גבוה יותר".
לשאלת חברי הכנסת לעניין אוטונומיה לצוותי החינוך השיבה השרה: "זה חשוב כדי לאפשר למורים ומנהלים להגשים וליצור, ולתת מענים ייחודים לכל אזור ובתי ספר, מה שנכון בישוב אחד לא נכון בישוב אחר, ומה שנכון בבי"ס אחד לא נכון בבי"ס אחר, אפילו באותו ישוב. לכן אנחנו רוצים מרחב של תפיסה חינוכית בכל אחד מהמוסדות. נעשה את באמצעות מנגנונים לתקצוב נכון, לא רק לפי רשות, אלא מדד גם לבתי ספרי. נתייחס לרשויות חזקות וחלשות, שרשות שצריכה סיוע נסייע לה עם ליווי, כמו וועדה קרואה לעניין חינוך. לא תמיד הכספים מגיעים ליעדם, או שמגיעים לאט ומאוחר מידי. גם כאן נקים מנגנון שידאג שכספים יעברו ישירות לבתי הספר, וכספים שמגיעים לרשויות יעברו לבתי הספר".
לעניין הכשרת מנהלים ציינה השרה כי הנושא על סדר היום של משרד החינוך, כאשר הכוונה לחזק את המנהלים גם באוטונומיה, וגם בשכר ראוי כדי לחזק את מעמדם".
לשאלת ח"כ אופיר כץ על הפיקוח במעונות הגיל הרך השיבה השרה "התוספת של 200 מיליון שקל - זו לא המהפכה והתוכנית הרב שנתית שלנו, זו תהייה נקודת פתיחה למהפכה שנדרשת כאן לגילאי הגיל הרך, ו-0 עד 3, זו מהפכה של 70 שנה. זה יהיה תהליכי ורב שנתי, ואנחנו עושים מהלך משמעותי. זה עובר למשרד החינוך ותם הטקס, אי-אפשר להשתמש בזה יותר כדבר פוליטי, שעובר בין משרד למשרד".
עוד ציינה השרה כי בכוונת המשרד לשים דגש על לימודי אנגלית: "בוגר שלא יודע אנגלית, אנחנו לא מכשירים אותו לעידן הגלובלי. אנחנו מכינים תוכנית לאומית בשפה האנגלית, יש כזו במשרד, אבל אנחנו רוצים לבחון ולעבות אותה".
לעניין שילוב מורי תוכנית שלבים השיבה השרה כי "ידענו שלא הכל יהיה חלק, אבל יש אמירה בקליטתם במערכת - שילדים חולים הם חלק מהמערכת. עושים מהלך הפוך מהפרטה, יש הרבה מורים שהיו בשלבים ונקלטו - אלה שרצו והתאמו נקלטו".
יו"ר הוועדה אלכס קושניר בירך את השרה: "אנחנו יודעים שיש הרבה אתגרים ויודעים ורואים שאת עושה את המקסימום כדי לצלוח אותם ולקדם את המערכת, ובטוחים שתעשי הכל להצלחת ילדי ישראל".
Author
עורך חדשות | News1 | דוא"ל
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X ↗ ; פייסבוק ↗
תאריך:  10/10/2021   |   עודכן:  10/10/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
  אבי דיכטר / Avi Dicter   אביגדור מעוז   אביר קארה / Abir  kara   אבתיסאם   מראענה / Ibtisam Mara'ana   אוסאמה סעדי / Osama Saadi   אופיר אקוניס / Ofir Akunis   אופיר כץ / Ofir  Katz   אורי מקלב / Uri Maklev   אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso   אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen   אורית מלכה סטרוק / Orit Malka Struk   אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis   אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin   איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir   איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg   אלון טל / Alon  Tal   אלון שוסטר / Schuster Alon   אלי כהן / Eli Cohen   אלינה ברדץ' יאלוב / Elina Bardach Yalov   אמילי חיה מואטי / Emilie Haya Moatti   אמיר אוחנה / Amir Ohana   אפרת רייטן מרום / Rayten Marom Efrat   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky   בני גנץ / Benny  Gantz   בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu   גבי לסקי / Gaby  Lasky   גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan   גלעד קריב / Gilad Kariv   דוד אמסלם / David Amsalem   דוד  ביטן / David Bitan   ווליד טאהא / Waleed Taha   ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak   זאב אלקין / Ze'ev Elkin   זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin   חיים ביטון / Haim Biton   חיים כץ / Haim Katz   יאיר גולן / Yair Golan   יאיר לפיד / Yair  Lapid   יואב בן צור / Yoav Ben Tzur   יואב גלנט / Yoav Galant   יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich   יואב קיש / Yoav Kish   יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein   יום טוב חי כלפון / Yomtob Kalfon   יוסף שיין / Shain Yossi   יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano   יסמין פרידמן / Yasmin Fridman   יעקב ליצמן / Yaakov Litzman   יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton   ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler   ישראל כץ / Israel  Katz   לימור מגן תלם / Limor Magen Telem   מאזן גנאים / Mazen  Ghanem   מאי גולן / May  Golan   מאיר יצחק-הלוי / Meir Itzhak Halevy   מאיר כהן / Meir  Cohen   מאיר פרוש / Meir Porush   מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli   מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton   מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton   מיכל מרים וולדיגר / Michal Miriam  Woldiger   מירב בן ארי / Merav Ben Ari   מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari   מירב כהן / Meirav  Cohen   מירי  רגב / Miri Regev   מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar   מרב מיכאלי / Merav  Michaeli   משה ארבל / Moshe Arbel   משה גפני / Moshe Gafni   משה (מוסי) רז / Mossi Raz   מתן כהנא / Matan  Kahana   ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky   ניצן הורוביץ / Nitzan Horovitz   ניר אורבך / Nir  Orbach   נירה שפק / Nira  Shpak   נפתלי בנט / Naftali  Bennett   סימון דוידסון / Simon Davidson   סלאלחה עלי / Salalha Ali   סמי אבו-שחאדה / Sami  Abu Shehadeh   סעיד  אלחרומי / Said Elharumi   עודד פורר / Oded Forer   עודה איימן / Ayman  Odeh   עופר כסיף / Ofer  Cassif   עופר עיני   עידית סילמן / Idit  Silman   עמיחי שיקלי / Amichai Chikli   פטין מולא / Patin  Mula   צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi   קארין אלהרר / Karin  Elharar   קטרין (קטי) שטרית / Kathrin  Shitrit   רון כץ / Ron Katz   רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande   רם בן ברק / Ram  Ben Barak   שלמה קרעי / Shlomo  Karhi   שמחה רוטמן / Simcha  Rothman   שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"להחזיר את החינוך למערכת החינוך"
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות תקציב המדינה
עידן יוסף
במוניות תוחל אגרת הגודש על הנוסע ולא על הנהג, אך בארגוני המוניות חוששים שהדבר יפגע בביקוש    ח"כים מבקשים לקבוע את גובה האגרה בהתאם לגודש    חשש שבחלק מן המקומות יפגע מס הגודש בחופש התנועה של התושבים
איתמר לוין
מינץ דחה על הסף את עתירתו של אבי מעוז, לאור הפסיקה לפיה בג"ץ אינו מתערב בהליכי חקיקה המצויים בעיצומם, אלא ידון בעתירות רק לאחר השלמת החקיקה
מירב ארד
שר האוצר בוועדת הכספים: "מובא אליכם התקציב הכי חברתי שאי פעם שאושר בכנסת"    הדגיש: נצטרך לתת מענה לקבוצות בחברה הישראלית שמקופחת, נוכח הסכמים קיבוציים שפג תוקפם ב-2019 אבל במקביל הבטיח לעמוד ביעדי הגרעון והצמיחה
עידן יוסף
רע"ם: שקד לא מוכנה לשתף פעולה    שר האוצר פועל לטובת דרישותיו של יו"ר רע"ם ורוב הפערים נסגרו, 3.7 מיליארד ש"ח יוסטו מתוך משאבים של משרדים שונים שיוסטו לטובת צמצום פערים בחברה הערבית    סמוטריץ': הכל הצגה. הממשלה תלויה בתנועה האסלמית ותתן לה את כל מה שהיא תדרוש ללא שום קו אדום
עידן יוסף
בחוק המוצע קיים העדר התחייבות שנתית של המדינה להפריש כספים לקרן, לצד התשואות העודפות של קרנות הפנסיה    ח"כים קראו לעיגון בחוק של הפקדה קבועה ומוסדרת מצד המדינה, לטובת הקרן שתוקם לשם גיבוי תשואה ל-30% מסכום החיסכון בקרנות הפנסיה    כן עלו קריאות לקבוע כי שינוי עתידי במנגנון החוק ידרוש רוב גדול של חברי כנסת, והועלו שאלות לגבי הלו"ז
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il