ועדת הכלכלה מסכמת (יום ג', 19.10.21) את דיוניה בהצעת חוק שירות מידע פיננסי, לקראת אישורה לקריאה שנייה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים. ההצעה נועדה להגביר תחרות בשוק הפיננסי, שמגלגל כ-60 מיליארד שקל בשנה. במהלך הדיונים לאישור ההצעה אף הסבירו נציגי האוצר, כי משק בית ממוצע מוציא כ-9,600 שקלים בשנה על עמלות וריביות, והצעת החוק הזו נועדה לאפשר ללקוחות לבצע השוואת מחירים טובה יותר ולהוזיל עלויות בקלות ובמהירות.
היו"ר ביטון הזכיר בפתח הישיבה, כי בישיבה הקודמת שהתקיימה ביום ראשון בערב ביקש לקצר את לוחות הזמנים לכניסת החוק לתוקף, ודרש למצוא פתרון שיאפשר גם ליועצי המשכנתאות להיות חלק מהרפורמה ולקבל נתונים, כך שיוכלו להמשיך לסייע ללקוחות להוזיל עלויות במשכנתאות. בדיון היום הגיעה הוועדה על סף סיכום עם האוצר, לקראת ההצבעה על אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית שצפויה להתקיים כבר ביום חמישי השבוע.
אחת הסוגיות אליהן התייחסה הוועדה היה הדיווח ללקוחות על אירוע אבטחת מידע חמור. נציג מערך הסייבר הלאומי, עמית אשכנזי, אמר כי לעיתים פרסום מידע יכול להתריע בפני התוקף שמחפשים אחריו ולפגוע ביכולת ההכלה והטיפול באירוע, ולכן נקבע מנגנון של דיווח ללקוח כשיש טעם בכך. היו"ר ביטון אמר כי לאחר שהסתיים הטיפול באירוע צריך ליידע את הלקוחות. בעקבות זאת יקבע כי ניתן יהיה לעכב מסירת הודעה או להימנע ממנה, אם הדבר נדרש לצורך טיפול באירוע.
באשר למסירת מידע בחשבון משותף של בני זוג חידד רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, כי בחשבון ששני הבעלים בו יכולים לעשות פעולות בנפרד ולהוציא אלפי שקלים בנפרד הם יכולים גם להוציא מידע בנפרד. במקרה כזה בו אחד השותפים יבקש להעביר מידע, השותף השני יקבל על כך הודעה ויוכל לבטל את הרשאת הגישה בעצמו אם ירצה בכך.
היו"ר ביטון התייחס גם לסעיף ניגוד העניינים, המגביל את האפשרויות של הבנקים לאחזקה של עד 20% בחברה הנותנת שירות השוואת עלויות או תיווך. הוא הציע אפשרות להסמיך את שר האוצר, באישור הוועדה, לבחון את הסעיף לאחר תקופה של שנתיים או יותר. טלר הגיב לכך והזהיר כי אם הבנקים ידעו שתהייה אופציה לשינוי בעתיד אז אם לא ישתפו פעולה עם הרפורמה, וימתינו לאותו מועד שינוי. הוא הוסיף כי לשנות את החוק תמיד אפשר.
מי שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות בבנקים, עו"ד דרור שטרום, התייחס גם הוא לכך ואמר כי אם הבנקים יראו שיש תחנת המתנה התמריץ שלהם לשתף פעולה עם חברות הפינטק יהיה נמוך בהרבה. "הם ייבשו אותם, יגידו שלא קרה כלום עם הרפורמה ובעוד שנתיים יכנסו ואז הלכה האובייקטיביות", אמר.
מנכ"ל פייבוקס, אריק פרישמן, אמר מנגד כי "הטיעון שיצרן של מוצרים פיננסיים כמו בנק, משיקולים עתידיים, לא ישים את המוצרים על המדפים של מתווך הוא תיאורטי לחלוטין ולא מחזיק מים". היו"ר ביטון אמר בתגובה כי קיבל את ההבהרה שאם הצעת החוק תשונה הדבר יאט את הרפורמה. פרישמן התעקש: "החשש לא מחזיק רציונל כלכלי, שבסוף הוא המנצח. אנחנו מהמרים על מודל שלא קיים בשום מקום בעולם. אם אנחנו מספיק אמיצים להמר על טובת הציבור, אז צריך להכניס כבר היום מה יקרה אם ההימור לא צלח".
מנכ"לית לובי 99, לינור דויטש, ביקשה להגיב לדברים ואמרה: "מנכ"ל פייבוקס לא מוותר. איש לא מגביל אותו מלהיכנס לחוק, שדיסקונט תמכור 30% מפייבוקס ותוכלו להיכנס לחוק. השאלה היא למה דיסקונט מתעקשת להחזיק 50.1% בפייבוקס". היו"ר ביטון סיכם את הדיון בנושא בכך שהוועדה לא תשנה את הצעת החוק בעניין זה. "לא נעגן בחוק נקודת בקרה, אבל נעקוב ונמדוד וכולנו נהייה הגונים יום אחד להגיד אם צדקנו או טעינו", אמר.
באשר להאצת לוחות הזמנים אמר טלר כי ניתן להקדים בחודש וחצי את המועד בו ישתפו הבנקים והסולקים בנתונים על אשראי וחסכונות של הציבור, ל-31 באוקטובר 2022, במקום אמצע דצמבר 2022 כפי שהוצע בתחילה. הוא הוסיף כי באשר לתאגידים קטנים, של מחזור עד 5 מיליון שקל ובעלים יחיד, ניתן להקדים את מסירת המידע עליהם בכמעט שנה, מאמצע דצמבר 2023 ל-30 בינואר 2023.
נציגת הבנק הדיגיטלי, רחלי בינדמן, אמרה כי המערכת הבנקאית ערוכה להעביר מידע על האשראי והפיקדונות כבר בינואר הקרוב. היא הסבירה כי המשמעות היא שהבנקים ישתפו מידע ביניהם כבר בינואר, בעוד שכל שאר השחקנים יצרכו לחכות עוד חצי שנה. יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, הצטרף לדברים ואמר כי הדבר יצור אי-שוויון בין הבנקים לחברות הפינטק, והציע להקדים הכל למרץ. היו"ר ביטון ביקש לבחון זאת מחדש ובנק ישראל החליט לעכב את שיתוף המידע בין הבנקים עד למרץ, כך שהפער בין הבנקים לחברות הפינטק לא יעלה על שלושה חודשים.
בנוסף לכך ביקש היו"ר ביטון להוסיף להצעת החוק סעיף המחייב את שר האוצר למסור דיווח לוועדת הכלכלה על יישום הרפורמה. הסעיף יהיה במתכונת של הוראת שעה לחמש שנים, והדיווח יהיה שנתי כאשר הדיווח הראשון יהיה שנה לאחר כניסת הרפורמה לתוקף והוא יעסוק בהיערכות. לאחר שנתיים יכלול הדיווח גם מידע על השפעת יישום החוק על התחרות והשפעה על התנהלות כלכלית של הלקוחות, שינוי בעלויות של ריביות, עמלות ותשואות, מספר בעלי הרישיון הפועלים בענף ומקבלי הפטור וכן מספר התלונות שהוגשו על-ידי לקוחות ואכיפה ועיצומים כספיים שניתנו.
נציג האוצר טלר התייחס לכך, ואמר כי יש סוגיות שהמשרד לא יוכל לנתח, כמו השפעה של החוק על ריביות ועמלות. הוא הזכיר כי בתקופה הקרובה יבוצעו צעדים נוספים, בהם כניסת בנקים חדשים, להגברת תחרות. היו"ר ביטון הזכיר כי לפי האוצר משק בית משלם בממוצע כ-10,000 שקלים על ריביות ועמלות, והוועדה רוצה לדעת מה יקרה לנתון הזה. עוד הזכיר היו"ר ביטון כי ביקש התייחסות למספר הפניות שניתן לפנות ביום לקבלת מידע, העומד לפי הצעת החוק על 4 פניות ללא עלות. לדבריו, בכוונת הוועדה לאשר זאת באופן הזה, ולבחון גם את הנושא הזה במסגרת הדיווח.
באשר ליועצי המשכנתאות אמר היועץ המשפטי של רשות ני"ע, אמיר וסרמן, כי היועצים יוכלו בעתיד לקבל רישיון ולפעול במסגרת החוק, ועד אז פתרון הביניים הוא לקבוע הסמכה שתאפשר להם לשתף פעולה עם חברות הפינטק ולקבל גישה מוגבלת למידע. היו"ר ביטון הביע חשש ממצב שבו חברות הפינטק לא ירצו לשתף פעולה וביקש לבחון זאת שוב. בעקבות זאת סוכם כי נותן שירותי מידע יוכל לאפשר גישה מוגבלת ליועצי המשכנתאות. בתגובה לכך אמר יונתן ברלינר, נציג התאחדות יועצי המשכנתאות, היא הוא מתרגש וכי הצעד יגרום לרפורמה להצליח.
היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר: "החוק הזה כמו מלחמת התשה, אבל איש לא ישבור אותנו. המלחמה נגמרה בניצחון לציבור ולאזרחים, עם תקווה לפתיחת השוק לתחרות. יש פה בשורה בשקיפות המידע, בבעלות המידע הפיננסי שהוא של הלקוח עצמו ולא של אף אחד אחר. הבנקים בישראל הם גוף חשוב, אני לא אוהב שכולם אוהבים להלקות אותם ולחבוט בהם. עולם בנקאות יציב זה טוב וגם רווחי זה טוב, אבל לא רווחי חזירי ולא של משכורות עתק ולמרות שהכנסת הגבילה עדיין הרבה אנשים רוצים לעבוד בבנק. אני רוצה מדתיות, שבה הבנקים חשובים, החוץ בנקאי חשוב, הבנק הדיגיטלי חשוב. היה פה קשב רב לכל הדעות וזה ימשיך להיות גם בבקרה על הרפורמה. נדע להודות איפה טעינו ואיפה לא עשינו מעשה שהיה פותח את השוק בצורה טובה יותר. ברוח הזו עשינו את הלא יאמן והבאנו את רפורמת הבנקאות ונצביע עליה בוועדה בעוד יומיים".
