בית המשפט המחוזי בירושלים עשוי לדחות את בקשת המדינה לתקן את כתב האישום בתיק 4000 בנוגע לפגישת ההנחיה בין בנימין נתניהו ושלמה פילבר, ולצד זאת - להבהיר שהמדינה תהיה רשאית בסיום ההליך לבקש לקבוע שהפגישה התקיימה במועד אחר מזה שצוין בכתב האישום. כך עולה (יום ד', 25.5.22) מדברי השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם בדיון בבקשה. בכתב האישום נאמר כי הפגישה התקיימה לאחר שהממשלה אישרה (ב-7.6.15) את מינויו של שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, וכי נתניהו הנחה את פילבר להקל עם בזק. סניגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, הראה בחקירה הנגדית, כי הראיות הפורנזיות שוללות את התאריכים עליהם הצביע פילבר - 8 או 9 ביוני. לפיכך מבקשת המדינה לתקן את כתב האישום, כך שייאמר שהפגישה התקיימה בסמוך למינוי (ולא אחריו). התובעת, עו"ד יהודית תירוש, טענה, כי אין המדובר בשינוי עובדתי משמעותי או בשינוי חזית, שכן העיקר הוא עצם קיומה של הפגישה ולא המועד בו התקיימה. "טענת ההגנה המרכזית, כפי שניסחו אותה ומנהלים את הגנתם, היא שלא הייתה כלל הנחיה; המועד הוא רק הפיגום לטענה הזאת. מלכתחילה פילבר זכר את האירוע, לא זכר את המועד והמועד היה על-פי הסקת מסקנות. נכון שהוא נתן עוגן בדמות אישור המינוי, אם כי בחקירותיו דיבר על 7, 8, 9, 10". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "הוא לא דיבר על מועד מוקדם יותר, שזה מה שאתם מבקשים לתקן". תירוש: "נכון. בדקנו את אותות האמת לגבי עצם ההנחיה, ונחה דעתנו שאכן הייתה הנחיה. לגבי המועד שבו הוא נקב - המועד הזה התאפשר לנוכח חוות דעת האיכונים, שנתנה היתכנות ב-7 וב-10. ה-8 וה-9 מעולם לא היו אופציה מבחינת התביעה. לכן חשבנו שהמועד אפשרי, ואנחנו עדיין חושבים שה-10 הוא מועד שתיתכן בו פגישה. לכן ביקשנו להרחיב את התקופה, כי אנחנו עדיין לא יודעים לומר מתי במדויק זה היה. "החקירה הנגדית צמצמה משמעותית מאוד את האפשרות שהייתה פגישה ב-7 בחודש. בעקבות החקירה הנגדית, שבנו ובחנו את כל חומרי החקירה, וראינו שיש יותר מאשר היתכנות אחת לפגישות בין פילבר לנתניהו לפני 7 לחודש, החל מרגע ההודעה של נתניהו לפילבר על מינויו. ייתכן שטעינו שלא ניסחנו את כתב האישום באופן רחב יותר, שיאפשר גם את הלפני. השאלה היא האם זה מצדיק לחסום את התביעה מלטעון ואת בית המשפט מלקבוע שהייתה פגישה כזאת. התשובה בעינינו היא שלילית. התכלית של החוק איננה לחלק ציונים לתביעה".