שאול אלוביץ ו
איריס אלוביץ מבקשים (יום ד', 10.8.22) מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את כתב האישום נגדם בתיק 4000 בנימוק של הגנה מן הצדק.לדבריהם, "הגשת כתב האישום וניהול ההליך הפלילי נגדם עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
אלוביץ סבורים, כי כבר כעת יכולים השופטים
רבקה פרידמן-פלדמן,
משה בר-עם ו
עודד שחם - על סמך הראיות שבפניהם - להגיע למסקנה שאין מקום להמשיך ולנהל את המשפט נגדם. לדבריהם, הטענות המובאות בבקשה זו הן רק הפגמים המרכזיים בהתנהלותה של הפרקליטות; ואם בקשה זו תידחה, הם עשויים לטעון בהמשך הדרך לאכיפה בררנית - העמדתם לדין אל מול אי-העמדה לדין של אחרים שמעשיהם היו דומים.
חקירת פרשת 4000, נאמר בבקשה, "נוהלה באופן פסול ושערורייתי,
המנוגד באופן בוטה וחריג לעקרונות בסיסיים של הגינות, צדק וחתירה אחר גילוי האמת". ואילו ניהול התיק בידי הפרקליטות "עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". החקירה נוהלה במה שמכנה ההגנה "ראיית מנהרה", דהיינו: התמקדות אך ורק בתזה המרשיעה והתעלמות מכל ראיה אחרת. החוקרים לא חיפשו את האמת אלא יצאו מתוך הנחה שהחשודים אשמים; השוטרים והפרקליטים המלווים אימצו ללא היסוס כל ראיה שסייעה לתפיסה המוקדמת ודחו ללא בירור אמיתי כל ראיה אחרת.
גרסתם של הנחקרים נגבתה על בסיס ראיות חסרות וסלקטיביות, טוענים אלוביץ, וכך הם לא עומתו עם מלוא חומר הראיות ולא הוצגו להם ראיות מזכות. מדובר בנזק שלא ניתן לתקן, שכן ההגנה אינה יכולה לתפוס ראיות ולחקור עדים. ההגנה ממשיכה וטוענת:
"התפיסה המוקדמת בדבר אשמתם של החשודים, לצד להיטות היתר של רשויות האכיפה, גרמה לחוקרים גם לחצות את גבול המותר והלגיטימי. כלפי החשודים הופעלו אמצעים דורסניים שמקומם לא יכירם במדינת חוק. כך בהליכים הקשורים לאיסוף ראיות, בהליכי מעצר, בשטף בלתי פוסק של הדלפות פוגעניות ומגמתיות במהלך החקירה והמשפט, בתפיסת רכוש בניגוד לחוק ובאופן משפיל, בתרגילי חקירה אסורים ומזעזעים, בהתערבות במרחב הייצוג שבין חשודים לסנגוריהם, באיומים ובתנאי מעצר וחקירה קשים באופן מכוון. אלה ננקטו ניסיון להפעיל על החשודים לחץ ולהביאם בדרך פסולה לספק לחוקריהם, בכל מחיר, ראיות מפלילות כלפי החשודים עצמם וכלפי אחרים.
"לא מדובר במופע חריג או במספר אירועים חריגים שאין קשר ביניהם. חומר החקירה מגלה מאמץ ניכר, מתוכנן, מנוהל ומשולב זירות העולה כדי שיטה מכוונת לשבור את רוחם של חשודים ועדים.
המטרה - הפללתם של החשודים - קידשה, למרבה הצער, את האמצעים שהופעלו לשם כך. לדאבון הלב, התנהלות שערורייתית שמקורה בלהיטות יתר שהובילה לראיית מנהרה ולהטיית אישוש מסוכנת, מצאה את ביטויה החמור, החוזר ונשנה, גם בניהול המשפט על-ידי המאשימה.
"...התנהלותה השערורייתית של המאשימה בכל אחד מהאירועים הללו מעוררת תחושה קשה. היא חצתה באופן מובהק את גבולות המותר בחקירה פלילית ובניהול המשפט. הצטברותם של האירועים מבהילה. היא עולה כדי מסה קריטית הפוגעת באופן חמור, קיצוני ובוטה בזכויות המבקשים ומקימה עילה לביטול כתב האישום משיקולי הגנה מן הצדק".