לזמן האיכות עם הילדים, משמעות מיוחדת לפיתוח הקשר בין הילד להורה. כאשר אנו קוראים לילדינו סיפור, עלינו לזכור כיצד הם חווים את השמיעה והמושגים. יש להתאים ולהטעים את הקריאה לגיל הילד ולעצור כאשר יש מילה שאינה מובנת לו, למצוא מילה נרדפת או להסביר לו במושגים המוכרים לו את המשמעות. קריאה מוטעמת ומתנגנת, מוסיפה הרבה לעניין של הילד בהתרחשות ומאפשרת זכירות גבוהה.
לעיתים, מלל רב מדי עשוי להיות מייגע ומורכב מדי עבור הילד. לכל גיל רצוי למצוא ספר שיהיה מתאים באורכו באופן שלא יעייף את הילד.
ציורים צבעוניים מהווים אטרקציה. רצוי שהציורים יהיו ברורים. ציור של דמות קבועה עם תווי פנים ברורים המופיעה כל פעם בקונטקסט אחר יכול להעניק לילד תחושה של מוכרות עם הדמות וכך יחד עמה לחקור את שאר פרטי הציור באופן מלא יותר.
שורות שחוזרות כמעין פזמון, מאפשרים לילד להרגיש שהוא לוקח חלק בהקראת הסיפור. הפזמון מייצר מעין אתנחתא ברצף החווייתי של הילד בעת ההקראה.
בפעם הראשונה רצוי להקריא את הסיפור ברצף ובחיוניות מתנגנת, כדי שהילד יכיר את הסיפור כולו. בפעמים הבאות, כדאי לעצור בכל עמוד, ללמוד את הציורים ולדבר באופן אסוציטיבי על כל מה שעולה בראשו של הילד מתוך הסיפור או התמונות. האפשרות לתת לילד לבטא את כל אשר עולו בראשו: דימיונות, זיכרונות, פחדים, משאלות, נותנת בסופו של דבר לילד מענה על הרבה דברים נוספים, כאשר הסיפור מהווה בעצם מעין אמצעי כדי להגיע לעולמו הפנימי.
