העתירות המבקשות למנוע ממבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, לבדוק כבר כעת את היבטי מלחמת חרבות ברזל הנוגעים לצה"ל, מהוות בפועל ניסיון לחסל את קיומה של הביקורת. כך טוען אנגלמן (10.6.24), בתגובתו המקדמית לעתירות של תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון. לדברי אנגלמן, העתירה נוגעת "למהות של מוסד ביקורת המדינה. היא מבקשת לפגוע באופן קשה בסמכות מבקר המדינה וכן בעקרון אי-התלות והעצמאות של מבקר המדינה, כמו גם במקצועיות שלו ובאפקטיביות של ביקורת המדינה. ניסיון ליטול ממשרד מבקר המדינה את הסמכות לקיים ביקורת, ניסיון ליטול את שיקול הדעת בקביעת תוכן הביקורת, וניסיון ליטול ממשרד מבקר המדינה את קביעת היקף הביקורת ומועדה אינם אלא ניסיונות לאיין את עצם קיומה של ביקורת המדינה. "מבקר המדינה סבור שהחובות המוטלות עליו, כמו גם האינטרס הציבורי, מחייבים לקיים - כיום - ביקורת מדינה על תפקוד הדרגים כולם, האזרחיים, המדיניים והצבאיים בקשר עם ארועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל; החל בראש ממשלת ישראל, וכלה בדרגים מבוקרים זוטרים; ביקורת המדינה מקדישה ותוסיף להקדיש לסוגיה את מלוא תשומת הלב הראויה, בהלימה לגודל האסון שפקד את המדינה ותושביה, אשר לא היה דוגמתו בעבר. בהתאם, הליכי ביקורת המדינה בנושאים אלה נמצאים בעיצומם במגוון גופים מבוקרים, לרבות במערכת הביטחון, ובשלה השעה לערוך ביקורת המדינה גם בצה"ל". לדברי אנגלמן, הוא מאזן כל העת בין הצורך בביקורת של כל היבטי המלחמה (לפני 7 באוקטובר, במהלכו ואחריו) בכל הדרגים, כדי למנוע תוצאות עתידיות קשות - לבין תשומת לב לעצימות המשתנה של המלחמה כאשר מדובר בביקורת במערכת הביטחון. עצימותה כעת שונה מאשר בחודשים הראשונים, וזאת לצד הערכתו של ראש המל"ל, צחי הנגבי, לפיה היא תימשך לפחות עוד שבעה חודשים.

חובה לקיים את הביקורת ללא דיחוי

"כעת, בהיכנס המלחמה לחודשה התשיעי, נמצאת ביקורת המדינה הגוף היחידי המקיים ביקורת בלתי תלויה, חיצונית ועצמאית, צופה פני עתיד, ביחס לאחד המחדלים האסטרטגים החמורים בתולדות המדינה. לא ניתן להפריז בחשיבותה של ביקורת המדינה לעת הזו, בהיותה כלי ראשון במעלה ללמידה ולתיקון ליקויים מהיר ככל הניתן. המדובר בביקורת שהחובה לקיימה ללא דיחוי נובעת מהדין, מהאינטרס הציבורי ומטעמים פרקטיים; שכן קיום ביקורת באיחור ניכר, משמעו פגיעה מובהקת בנגישות לראיות שעלולה חלילה לפגוע בביקורת ובאפקטיביות שלה נוכח חלוף הזמן, קושי באיתור מסמכים, חילופי גברי והחלשות הזיכרון", מוסיף אנגלמן. לדעת אנגלמן, המבנה המדורג של הביקורת בצה"ל עליו הודיע, יוכל לסייע במניעת תוצאות קשות בעתיד, ובמקביל יאפשר לקיים את הביקורת גם בדרג המדיני, במשטרה ובמערכות אזרחיות. "גם לפן הערכי ראוי ליתן משקל. תושבי ישראל זכאים לקבל תשובות לשאלות הקשות העולות בעקבות אירועי שבעה באוקטובר. אמון הציבור במערכות הציבוריות והלכידות החברתית יבואו לידי ביטוי ראוי לא בדרך של השתקת ביקורת המדינה, כהצעת העותרים, אלא באמצעות מימושה של ביקורת המדינה", הוא אומר. אנגלמן מוסיף: "באשר לוועדת חקירה ממלכתית לבחינת אירועי 7 באוקטובר ומלחמת 'רבות ברזל - זו לא הוקמה, אין אדם יודע אם תקום, אימתי, אילו עניינים יקיף המנדט שלה, ומתי יתפרסם הדוח שלה, במקרה שתוקם. אפשרות הקמתם בעתיד של גופי בדיקה אחרים אינה מחייבת את מבקר המדינה להסיג סמכותו לכתחילה, ואף לא בדיעבד, ובמקרה דנן בוודאי שאין להמתין להקמתה או לפרסום מסקנותיה של ועדת חקירה ממלכתית. כפי שמבקר המדינה כבר הודיע, שאם תקום ועדת חקירה ממלכתית הוא יתאם עימה 'גזרות', כפי שגם נעשה בעבר". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אליה צונץ, ניקולס גיפס, ישראל קליין ונגב אלוני.