פוליגרף - או "מכונת אמת" בשפת העם, משמש גורמים רבים, ובהם: מנהלים של חברות, גופי אכיפה וחוקרים, חברות ביטוח, קציני ביטחון, בוררים ואף בתי משפט. למרות הדיון הציבורי בנושא והשימוש ההולך וגובר בפוליגרף, היבטים רבים עדיין אינם ברורים בכל הקשור לדרך פעולתו, נפקותו המשפטית, החובה להיבדק ומשמעות הסירוב להיבדק ועוד. במסגרת מאמר זה יוצגו ההיבטים העיקריים הקשורים לשימוש בבדיקת הפוליגרף במסגרת יחסי עובד ומעביד וכן ביחסים שבין חברות ביטוח למבוטחיהם.
מי משתמש בפוליגרף
גופים ממשלתיים ופרטיים, בהם ישנן הדלפות, עושים שימוש בבדיקת הפוליגרף לצורך איתור המדליף. חוקרים נעזרים בבדיקות מתוך מטרה לאתר את המעורבים בעבירות על טוהר המידות. ארגונים רבים עורכים בדיקות פוליגרף תקופתיות לעובדים העוסקים בתחומים רגישים, כגון: כספים, מלאי ורכש, וזאת הן כחלק מתהליך ההרתעה והן לצורך שלילת מעורבותם בגניבות, מעילות ואי סדרים.
מכשיר הפוליגרף מהווה את אחד מכלי העבודה היעילים גם למיון עובדים חדשים. במסגרת הבדיקות נשאל העובד על מעורבותו בגניבות, שימוש בסמים, ריגול תעשייתי ועוד. גם חברות ביטוח עושות שימוש נרחב בבדיקות פוליגרף לצורך בדיקת אמיתות תביעות הביטוח של מבוטחים. ולבסוף, בית דין לעבודה, בתי משפט הדנים בנושאים אזרחיים, בתי דין רבנים ובוררים נעזרים במקרים מסוימים, שיפורטו בהמשך, בתוצאות בדיקות הפוליגרף לצורך קביעת הגרסה האמיתית מבין גרסאות השונות.
כיצד עובד הפוליגרף
בדיקת פוליגרף נסמכת על ההנחה, כי אמירת שקר גורמת למרבית האנשים לשינוים פיזיולוגיים הנובעים מהחשש לגילוי השקר. אצל חלק מהאנשים אשר משקרים, ניתן לזהות סימנים חיצוניים כגון הסמקה, הזעה, קשיי נשימה ועוד. מכשיר הפוליגרף קולט ורושם בצורה מדעית את התגובות הפיזיולוגיות של הנבדק, תוך בחינת ארבעה פרמטרים, והם: דופק, לחץ דם, זיעה, ונשימה.
המכשיר כולל חפת לחץ דם בדומה לזה המשמש רופאים, לוחית מתכת המודדת את כמות ההזעה ואת הרכבה הכימי, וכן שני מפוחי גומי הכרוכים סביב בית החזה והמודדים את צורת הנשימה, קצבה ונפחה. במסגרת הבדיקה נרשמים באופן רציף על סליל נייר התגובות של הנבדק לשאלות השונות. בסיום הבדיקה עורך הבודק ניתוח של התוצאות ומזהה היכן קימות תגובות חריגות.
אילו שאלות נשאלים הנבדקים בפוליגרף
אחד האלמנטים החשובים ביותר בהצלחת בדיקת הפוליגרף הוא ניסוח השאלות בצורה כזו, שתאפשר ניתוח אמין של תשובת הנבדק. לצורך כך, על השאלות המוצגות לנבדק להיות ברורות, מדוייקות, נקודתיות ו"סגורות" כך שהתשובה שימסור הנבדק תהיה כן או לא. על הבודק לנסח את השאלות בצורה כזו שלא תפורשנה על-ידי הנבדק לשתי פנים. חשיבות רבה נודעת גם ליכולתו של הבודק למנוע בשאלות המוצגות ערבוב של מקרים קודמים שבהם היה מעורב הנבדק.
האם בדיקת הפוליגרף אמינה
מחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם מצאו, כי אחוז הדיוק של הפוליגרף הינו כ-90%. ואולם, יש להדגיש היטב כי בדומה לתוצאות בדיקות רפואיות, אשר במקרים מסויימים עלולות להביא למתן חוות דעת שונות משני רופאים, כך גם בבדיקות פוליגרף יכול הבודק להגיע לתוצאה שונה מבודק אחר. לאור מצב דברים זה, אין ספק כי קיימת חשיבות רבה לניסיון הבודק ולמקצועיותו.
האם בדיקה הפוליגרף קבילה כראיה בבית משפט
ההלכה הפסוקה של בתי המשפט קובעת, כי בדיקת פוליגרף אינה ראיה מהימנה דייה מבחינה מדעית. על-כן, נפסק כי תוצאת הבדיקה בפוליגרף אינה מהווה ראיה קבילה בבית המשפט. עם זאת נקבע, כי תוצאות בדיקת פוליגרף תוכלנה להוות ראיה קבילה אם הסכים הנבדק מראש לשני תנאים: האחד, להיבדק במכשיר הפוליגרף מרצונו החופשי. התנאי השני, העובד הסכים שתוצאות בדיקת הפוליגרף שלו יהוו ראיה קבילה בבית המשפט.
ואולם, גם במקרה כזה של הסכמה כפולה מצד הנבדק, עדיין יש לבית המשפט שיקול דעת באם לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף כראייה מחייבת, אם לאו. בית המשפט יתערב בהסכמת הצדדים במידה ויוכח בפניו כי ההסכמה אינה הסכמה מפורשת, או במקרה שההסכמה הושגה באמצעים לא כשרים ותוך ניצול כוחו של צד אחד על השני (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי).
לעניין קבילות הפוליגרף בבדיקות עובדים, נקבע כי על העובד להסכים במפורש להיבדק וכן שתוצאות הבדיקה ישמשו כראיה. שתי ההסכמות הללו מצד העובד חייבות להיות התחייבויות מצטברות ומפורשות. כך, שאפילו נתן העובד את הסכמתו לבדיקה בגלאי שקר, תוצאותיה לא יחייבו אותו במידה ולא חתם מראש גם על הסכמה מפורשת נוספת לפיה תוצאות בדיקת הפוליגרף ישמשו באופן ספציפי כראיה כשרה במשפט. בית הדין לעבודה קבע במקרה כזה, כי "אין די בהסכמה מסוייגת לצורכי משא-ומתן בין הצדדים או כתנאי לחיובו של היריב", אלא ההסכמה חייבת להיות ברורה ומפורשת [ד"מ (בש) 2256/01 בדוסה חנן נ' מצפה תת ימי ים סוף בע"מ, טרם פורסם - ניתן ביום 23.9.02, וכן ע"א 678/86 חניפס נ' סהר].
נציין, כי בכל מקרה כזה של הסכמה כפולה מצד העובד, עדיין יש לבית המשפט שיקול דעת באם לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף כראייה מחייבת אם לאו.
האם ניתן לחייב עובד או מבוטח לעבור בדיקת פוליגרף
ככלל, מעביד החושד כי עובדו ביצע עבירת משמעת חמורה (כגון גניבה, מעילה, שקר, חשיפת סודות המעביד וכיו"ב), ומעוניין לאשש או לשלול את חשדותיו, אינו רשאי לחייב את העובד לעבור בדיקת אמת בגלאי שקר. דרישה כזו מהווה פגיעה בזכותו של העובד לפרטיות, בדומה להעדר זכות לחייב עובד לעבוד בדיקה רפואית או גרפולוגית (בר"ע 615/02 פלוני נ' פלונית, טרם פורסם - ניתן ביום 5.2.03). הדרישה גם עומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
אכן, חובת הגילוי, הנאמנות ותום-הלב המוטלת על עובד במסגרת יחסי העבודה שלו עם מעבידו היא חובה מוגברת ומיוחדת, אולם עדיין אין היא חובה מוחלטת אלא חובה יחסית, ויש לאזנה כאמור אל מול זכות העובד לפרטיות ולכבוד. לאור האמור לעיל, בדיקות הפוליגרף יכולות להיעשות רק בהסכמת העובד. בכל מקרה, לא ניתן להכריח עובד אשר נחשד בעבירה כלשהי או כחלק מקיום בקרות שוטפות של הארגון, לבצע בדיקה בפוליגרף בניגוד לרצונו החופשי.
עם זאת, חשוב לציין כי עובדים רבים נוטים לבצע בדיקה כאמור למרות שאינם חייבים, זאת מתוך חשש לאבד את מקום עבודתם, למרות החשש לפגיעה בפרטיותם. בעיות מתעוררות בעיקר במקרים בהם עובדים נשאלים שאלות שאינן רלוונטיות למקרה הנבדק. במקרים אחרים, נפגעת יעילות הבדיקות כתוצאה מכך שכל עובד נשאל שאלות אחרות או שחלק מהעובדים לומד את השאלות מעובדים אחרים אשר נבדקו לפניו.
גם לעניין בדיקות פוליגרף על-ידי חברות הביטוח, ההלכה קובעת כי זכותו של מבוטח לסרב לדרישת חברת הביטוח לביצוע בדיקה כאמור. בפסק דין ת"א 116/89 וחידי נ' אליהו, קבע השופט נתן עמית, כי "חברת הביטוח, המבקשת להעמיד מבוטח בבדיקת פוליגרף, מן הראוי שלא תעשה זאת בהגנב על-ידי שליחת חוקר לביתו. המבוטח צריך להיות מודע לכך שאין הוא חייב בכך, אלא אם כן הוא רוצה בכך מתוך מודעות וגמירות דעת. לכן, ראוי שלמבוטח תינתן אפשרות להתייעץ עם עורך דין בטרם שהוא חותם על הסכמה שכזו, ואולי אף ראוי שיהיה מיוצג על-ידי עורך דין, או שעורך דין יאשר בכתב, שהסביר לו את ההסכם, משמעותו ותוצאותיו".
במספר פסקי דין, ובהם ת"א 29367/91 זהבי נ' אילון (לא פורסם) נקבע, כי אין כל משמעות לסירובו של אדם להיבדק בפוליגרף. העובדה שאדם אינו מעוניין לערוך בדיקה אשר אינה מהווה ראיה קבילה בבית המשפט, אינה מעלה או מורידה מאמינותו או מיושרו.
האם סירוב להיבדק מהווה עילה לפיטורים
סירוב של עובד לביצוע בדיקה בפוליגרף אינו מהווה עילה עצמאית לפיטורים. עם זאת, מעביד רשאי לפטר עובד שסרב לעבור בדיקת פוליגרף, ככל מעשה פיטורים רגיל, בתנאי שאין הגבלה בחוק, בחוזה העבודה או בהסכם הקיבוצי לפטר את העובד בכל עת בהודעה מוקדמת.
לפיטורי עובד המסרב להיבדק בגלאי שקר, קיימת לכאורה עילה עניינית ומספקת: אבדן מידת האמון הנדרשת מעובד. כמובן שככל שהעובד בכיר יותר - כך גדלה עוצמתה ומשקלה של עילה זו, לאור יחסי האמון המיוחדים הנדרשים מעובד בכיר. חשד כנה שעובד גנב או מסר את הסודות המסחריים של החברה, תוך הפרה של חובות הנאמנות והסודיות בהן הוא חב כלפי מעבידו, הן עילות פיטורים רגילות, ענייניות, ומספיקות בהחלט, גם אם אין למעביד הוכחה חותכת לעצם הפרת האמונים או הגנבה.
מסקנת הדברים היא, איפוא, כי עובד רשאי לסרב לבקשת מעבידו להיבדק בבדיקה של גלאי שקר וסירובו הוא לגיטימי. עם זאת, סירוב שכזה מבסס למעביד עילה מספקת לפיטורים רגילים של העובד מטעמים של אובדן האמון בו כמי שעליו מוטלת החובה לשמור על סודות המעביד, רכושו וכיו"ב. כמו כן, ככל שהדרישה לבדיקת הפוליגרף היא כללית ומכוונת לכל קבוצות העובדים הרלבנטיות - כגון כל עובדי מחלקה מסויימת שבתוכה התרחשו הגניבות המיוחסות או כל העובדים שהיו שותפים למידע סודי שהודלף וכיו"ב - כך היא מעידה בבירור, שדרישת המעביד מהעובד לעבור את הבדיקה היא עניינית, סבירה ונעשית בתום-לב, מבלי שהיא נגועה באפליה או בהתנכלות אישית.
שלילת פיצוים בעקבות סירוב לבדיקת פוליגרף
כאשר עובד סירב לעבור בדיקה בפוליגרף ואין בידי המעביד הוכחה ברורה לחשדות הספציפיים המיוחסים לו המעביד יהיה אמנם רשאי לפטר את העובד בפיטורים רגילים, אך לא תהא למעביד זכות לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת, שכן המדובר בזכויות קוגנטיות ומוגנות של המפוטר שאין אפשרות לשלול אותן מהעובד, אלא בנסיבות חד-משמעיות.
וכך אמר בית הדין לעבודה, על פיטורים בנסיבות כאלה: "מחומר הראיות עולה כי פרט לבדיקות פוליגרף לא הייתה כל ראיה אחרת לקביעת אשמתו של התובע, כאשר זה האחרון חזר וכפר באשמתו. אין חולק כי בדיקות פוליגרף אינן קבילות בבתי המשפט, ולפיכך לא היה מקום לקבוע חד-משמעית את אחריותו של התובע לחבלה, על יסוד בדיקות הפוליגרף כשלעצמן. לפיכך, לא היתה הוועדה רשאית לשלול מהתובע שכר עבודה בגין תקופת השעייתו, פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת" [ע"ב (תא) 913655/99 גונדבי מנחם נ' אליאנס חברה לצמיגים, טרם פורסם - ניתן ביום 23.1.03].
זאת ועוד, גם עובד שבדיקת הפוליגרף לה הסכים היתה שלילית ותוצאות הבדיקה מצביעות בבירור שהעובד שיקר, הדבר מעיד רק שהעובד אינו דובר אמת ואינו מהימן. זאת ראייה מנהלית המצדיקה פיטורים רגילים של העובד הבלתי אמין, אך עם כל זכויותיו הרגילות כמפוטר. העובדה שנמצא בבדיקת פוליגרף שהעובד שקרן אינה מוכיחה במישרין את האשמה הספציפית המיוחסת לו (גניבה, מעילה, הפרת אמונים, מסירת סודות וכיו"ב). על-כן, רק הוכחת החשד בעבירה החמורה הספציפית יכולה לבסס ולהצדיק, בתנאים מסוימים, פיטורים מחפירים לאלתר, ללא פיצויי פיטורים וללא דמי הודעה מוקדמת.
האם ניתן להערים על הפוליגרף
מחקרים שנערכו מצאו, כי ניסיונות "לרמות" את מכשיר הפוליגרף אינם צולחים. עם זאת, מצב של נטילת תרופות שונות לטיפול בהורדת לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכד', מצב של חוסר שינה קיצוני, מחלה עם חום ועוד, עלולים לשבש את תוצאות הבדיקה. לכן, לפני בדיקת פוליגרף נשאל הנבדק לגבי מצבו הבריאותי. במידה וקיים ספק לגבי כשירותו של נבדק, מעדיפים הבודקים לדחות את הבדיקה למועד אחר.
___________________
רו"ח עופר אלקלעי (L.LM.) מתמחה בחקירת הונאות ומעילות, שותף ומנהל מחלקת החשבונאות החקירתית בפאהן קנה ושות', ומחבר הספר הונאות ומעילות פיננסיות חקירה איתור ומניעה.
עו"ד יואב ברנזון (L.LB.) מתמחה בדיני עבודה. שותף במשרד עורכי דין חיים ברנזון ושות', (www.berenzon-law.co.il).