חזרת היא מחלה ויראלית הגורמת לחום גבוה ולבלוטות הרוק בפנים להתנפח. מכאן שמה של המחלה "חזרת". המחלה מתפשטת מ'אדם לאדם' ומדבקת כמו שפעת. חזרת מועברת על-ידי מגע של רוק, שיעול, התעטשות וכדומה.
התסמינים מופיעים בין 14 ל-25 ימים לאחר המגע, והם באים לידי ביטוי בחום, בכאבי ראש, בעייפות, בירידה במשקל (אצל תינוקות), בכאבים בזמן לעיסה ובליעה, ובבלוטות פארוטיד נפוחות (בלוטת הרוק הממוקמות בדיוק מול האוזן) באחד או בשני צידי הפנים. דלקת עלולה להתפשט גם לאזורים אחרים בגוף.
סיבוכים אחרים של חזרת כוללים: דלקת קרם המוח, דלקת שריר הלב, דלקת באשך (אחרי גיל התבגרות), פגיעה בעצב של שמיעה והפלה בשליש הראשון של ההריון.
אנשים רבים מודאגים מבעיות של פוריות אחרי חזרת, אבל חשוב לציין שזהו סיבוך מאוד, מאוד נדיר. אין עדות שחזרת בזמן הריון גורמת לבעיות בעובר.
אבחון חזרת מתבצע בדרך-כלל על-ידי חקירת ההיסטוריה הרפואית, כולל היסטורית מתן חיסונים, וכן בדיקה גופנית. בדיקות דם ניתן לבצע כדי לבדוק נוגדנים כנגד הווירוס, אך בדיקות אלו אינן הכרחיות בדרך-כלל עבור אדם עם סימפטומים ברורים של המחלה. בדיקות הדם נעשות לפעמים רק כדי לבדוק אם אותו אדם כבר חוסן בעבר.
אין טיפול רפואי ספציפי לחזרת. אנטיביוטיקה לא עובדת בגלל שהמחלה הינה ויראלית. הטיפול מיועד להקלה בסימפטומטים. מומלץ לנוח, לשתות הרבה נוזלים, לקחת תרופה להורדת הכאב והחום, ולהשתמש בקומפרסים קרים המוחזקים כנגד הבלוטות הנפוחות.
בידוד, במשך חמישה ימים לאחר תחילת הסימפטומים, היא הדרך הטובה ביותר להפחית את הסיכון של התפשטות המחלה. ברוב המקרים, המחלה תעבור בתוך כשבועיים. גשו לרופא אם לחולה יש כאבים חזקים, חום גבוה או נראה חולה.
כאשר מטפלים או גרים תחת אותה קורת גג עם חולה חזרת, יש לנהוג לפי מספר כללים:
- יש לשטוף ידיים לעיתים קרובות, במיוחד לפני אכילה, הכנת מזון או אחרי שימוש בשירותים;
- לא לאכול אוכל של מישהו חולה ולא להשתמש באותן הכוסות, מזלגות, כפיות וכדומה;
- יש לעודד אדם חולה להשתעל או להתעטש לתוך ממחטה.
החזרת הינה מחלה נדירה במדינות המפותחות, כולל ישראל, בגלל השימוש הנרחב של החיסון נגד חזרת. עם זאת, לעיתים מתרחשות התפרצויות של המחלה, בדרך-כלל בעיקר בגלל קבוצות באוכלוסיה שבוחרות לא להתחסן.
לאחרונה, היו גם כמה התפרצויות גדולות בקרב אנשים שחוסנו בעבר, וזאת בגלל חשיפה לסוג שונה מעט של חזרת. למרות זאת, החיסון עדיין מהווה את ההגנה הטובה ביותר שלנו, ולכן חשוב שילדים יחוסנו ויקבלו את שתי המנות: המנה ראשונה בגיל שנה, והמנה השנייה בכיתה א'.
חיסון הוא הדרך הטובה ביותר למנוע את חזרת. אם ילד עבר את כיתה א' עם רק מנה אחת, יש צורך לקבל זריקת דחף בכל גיל (למעט בתקופת ההריון). אם מישהו נחשף לחזרת, ולא קיבל שתי מנות (והם יותר מגיל שנה, וכבר עבר חודש מהמנה הראשונה) כדאי להתחסן מיידית.
בקרב הקהילה רווחות שמועות מוטעות בנוגע לתופעות לוואי חמורות כגון: פיגור בהתפתחות, אוטיזם או דלקת קרום המוח העלולים להיגרם מהחיסון המשולש (חזרת-חצבת-אדמת) ומן החיסונים נגד צהבת B ונגד שעלת.
מיליארדי דולרים הושקעו במחקרים כדי לברר האם יש אמת בחששות הללו, ותוצאות המחקרים שללו לחלוטין את החששות. שמועות וחששות מן הסוג הזה גרמו להפחתת חיסונים בעשור שבין השנים 1990-1980 בארצות כמו: אנגליה, צרפת, יפן ושוודיה. כתוצאה ישירה מכך, חלה עלייה בשכיחות המקרים של מחלת השעלת שגרמה לסבל רב ולתמותת תינוקות מיותרת.
בחורף 2008-2007 הייתה מגפה של חצבת בישראל שפגעה במאות מבוגרים וילדים השל אי התחסנות של קבוצות באוכלוסיה כתוצאה ישירה של זרם "נגד-התחסנות". קיימת עלייה מתמדת של מקרים בשל חוסר התחסנות בקרב ילדים שאמורים לקבל מנה נוספת בכיתה א'.