כאשר אנו שומעים בחדשות שרמת האינפלציה עולה אנו מבינים שבקרוב יעלה מחירו של הנקניק האהוב שלנו בסופרמרקט. כאשר
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, מוריד את שיעור הריבית אנחנו מבינים שבקרוב עלות האוברדרפט תרד ואולי נתחיל לתכנן קניית דירה ולקיחת משכנתה בריבית נמוכה. כאשר בכלי התקשורת מדברים על מלחמה אפשרית עם אירן, נצפה לעליית מחירי הנפט.
רמת האינפלציה, שינוי ריבית, התערבות ממשלתית ותהליכים פוליטיים משפיעים כמובן גם על שערי מטבע החוץ. היכרות עם השפעות שונות על מט"ח תאפשר לנו לשפר את החיזוי להתנהגותו בטווח הבינוני והארוך, ולעיתים גם בטווח הקצר. כך למשל, את העלייה במדד המחירים, עליית הריבית או קניית דולרים על-ידי בנק ישראל נרגיש רק בטווח הבינוני עד ארוך ולעומתם, חדשות רעות, משברים פוליטיים, פיגועים חלילה, משברים כלכליים בינלאומיים ומקומיים יגרמו לתנודות חדות בשערי מט"ח גם בטווח הקצר. במאמר זה ננסה ללמוד כיצד משפיעים גורמים שונים על שערי מטבע החוץ.
רמת אינפלציה
ככל שרמת האינפלציה במדינה גבוהה יותר, כך ירד ערכו של המטבע של אותה מדינה. לעומת זאת, ירידה במדד מחירים תגרום לתיסוף של מטבע מקומי. נסביר זאת באמצעות דוגמה. נניח שבישראל אינפלציה גבוהה, כלומר מחירים עולים לאורך זמן. כתוצאה מכך, הביקוש למוצרים ישראלים ירד בהדרגה בשוק הישראלי ובחו"ל ובעקבותיו תהייה ירידה בביקוש לשקלים.
במקביל, התייקרות מוצרים ישראלים תגרום לצרכנים לקנות מוצרי יבוא שזולים באופן יחסי וכך יעלה הביקוש למטבע חוץ. במצב בו מעדיפים מטבע חוץ על שקלים, יש לצפות לפיחות של השקל, ולעליית שער חליפין. כך לכל יחידת מטבע חוץ נצטרך לשלם יותר שקלים.
השפעת אינפלציה על שער חליפין מורגשת בטווח בינוני - חצי שנה ויותר.
שינוי בשיעור הריבית
עליית ריבית על-ידי בנק ישראל תגרום להתייקרות האשראי וכך יעדיפו בעלי העסקים לקחת הלוואה במטבע חוץ. לקיחת הלוואה כזו תגרום למכירת מט"ח ולתיסוף. מגמה זו מתחזקת גם מכיוון הפיקדונות שכן כאשר הריבית גבוהה יותר, יעדיפו משקיעים זרים להמיר את המט"ח לשקלים, ליהנות מהריבית השקלית הגבוהה ושוב יחלש השער. לפיכך, עלייה של שער הריבית תחזק את המטבע המקומי ותחליש את מטבע החוץ. השפעות אילו הן בעיקר לטווח קצר.
התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח
בנק ישראל מתערב במסחר במטבע ומנסה להשפיע על שער החליפין כדי לוודא שהיצואנים לא ייפגעו או כדי להקטין את הפגיעה בהם במצב בו שער הדולר יורד. כאשר מתרחשת עלייה בשערי מטבע חוץ עשוי בנק ישראל להתערב להיחלשותו כדי למנוע לחצים אינפלציוניים.
יש הטוענים ובצדק שיכולתו של הבנק המרכזי להתערב מוגבלת. לעיתים ישתמש בנק ישראל בהודעות על כך שהוא מתכוון לתמוך בשער החליפין כדי לנסות ולהשפיע על הקונים והמוכרים בלא שיהיה צורך בהתערבות אמיתית. סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל מנצל כל הזדמנות בכלי התקשורת כדי להכריז על כוונתו להמשיך ולקנות דולרים. לפעמים מספיק רק איום כדי להרתיע משקיעים וספקולנטים לקנות שקלים. שיטת "האיומים" זולה הרבה יותר וגם אפקטיבית לטווח קצר.
יש לציין כי בנק מרכזי יכול להשפיע על שער החליפין באופן יעיל אך לא לאורך זמן. בשלב מסוים פשוט לא תישאר לו אפשרות תקציבית להמשיך ולקנות מטבע חוץ ובסופו של דבר כוחות השוק ינצחו.
שמועות, רכילויות, משברים והוריקנים
בואו נודה בכך שרבים מאיתנו חוטאים מפעם לפעם ופועלים לאחר קבלת מידע כלשהו ללא בדיקה או מחשבה. כמובן שלא מדובר עליך קורא יקר, אך אני למשל חוטאת בעניין ועוד מיליוני משקיעים כמוני. די בבחינה של התנודות המטורפות בשוק המט"ח, מיד אחרי פרסום חדשות ומדדים כלכליים לא צפויים, כדי לקבל מושג עד כמה קלה היד על ההדק.
כתוצאה מהצהרות של פוליטיקאים או חס וחלילה פיגועים גדולים, עולה התנודתיות בשוק המט"ח ואפשר לראות תנועות חדות ומגמות חזקות קצרות טווח. לעיתים נראת רגיעה מהירה באופן יחסי אבל לעיתים נמשכת תנועה מספר ימים ואף שבועות. זמן זה יכול להספיק כדי להפסיד כסף.
לסיכום, חשוב להבין כיצד גורמים שונים משפיעים על שער החליפין. ידע זה מועיל לא רק לסוחרי מט"ח. כך או אחרת, שינויים בשער החליפין משפיעים על תחומים שונים של חיינו, רמת אבטלה, מחירי דירות, מוצרי חשמל, מכוניות ועוד.
הבנק המרכזי ביפן היה מודאג מהתחזקות הין ופגיעה ביצואנים מקומיים, ולכן התחיל למכור ין כנגד דולר ואירו. בגרף ניתן לראות תנועה חדה בשוק אירו/ין כתוצאה מהתערבות של הבנק היפני. תוך שעות ספורות שער אירו/ין עלה בכ-700 פיפסים.
עלייה חדה בשער אירו דולר בכ-2000 נקודות מיד אחרי הודעת ה-FED על החלטתו לא להעלות את הריבית בארה"ב. בתגובה הדולר נחלש.
