בית המשפט העליון ממליץ לממשלה (1.9.25) לחזור למתווה של ועדת גרוניס לצורך הליך הדחתה של גלי מיארה מתפקיד היועצת המשפטית. השופטים הורו לממשלה להודיע עד 14 בחודש האם היא מקבלת המלצה זו, מבטלת את ההחלטה על הקמת ועדת השרים וכתוצאה ממנה מבטלת את הדחתה של מיארה. בשל כך בוטל הדיון שאמור היה להתקיים מחרתיים. השופטים מדגישים, כי צו הביניים המקפיא את ההדחה - עומד בעינו. שר המשפטים, יריב לוין, הגיב בהודעה ממנה עולה, כי הממשלה לא תיענה להמלצת השופטים - ובניגוד לצווים השיפוטיים, ממשיך לכנות את מיארה "היועצת המודחת". לדבריו, ההחלטה היא "מחזה אבסורד", ולכל ידוע שלא היה שיתוף פעולה יעיל בין הממשלה לבין מיארה. "כל הטענות על פרוצדורה הן רק תירוץ. אי-אפשר לכפות על הממשלה, ובפרט כאשר אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה, לעבוד איתה אפילו יום אחד נוסף. הממשלה ורק היא תקבע מי יהיה היועץ המשפטי שלה. זה כל כך מובן מאליו. ולא פלא שזה כך ברחבי העולם". לדבריו, "שום צו שיפוטי לא יוכל לכפות שיתוף פעולה שלא היה עם מיארה, וגם לא יהיה". מאחר שהממשלה לא הגישה תגובה לעתירות ולא ביקשה ארכה לעשות זאת, בג"ץ הוציא צווים על תנאי המורים לה לנמק מדוע לא יבוטלו הקמת ועדת השרים וההדחה. כל תשעת השופטים, בראשות הנשיא יצחק עמית, הוסיפו: "על-פי הדין הפעלת הסמכות לפיטורי בכירים בשירות הציבורי על-ידי הממשלה או מי מחבריה מחייבת היוועצות בוועדה הציבורית שהמלצתה היוותה חלק מהליך המינוי. "החלטת ממשלה 2274 מיום 20.8.2000, אשר התקבלה בעקבות דוח הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה (ועדת שמגר), הסדירה את הרכב הוועדה הציבורית שבה על הממשלה להיוועץ בקשר למינוי יועץ משפטי לממשלה, וקבעה את החובה להיוועץ בוועדה הציבורית האמורה הן בעת מינוי יועץ משפטי לממשלה והן ביחס לפיטוריו. לא הוצגו לפנינו בשלב זה טעמים המצדיקים סטייה מהחלטה 2274. "במצב הדברים שנוצר, ומתוך תקווה לייתר את הדיון בהתנגדות לצו על-תנאי, ראינו לנכון לתת משנה תוקף להמלצתו של המשנה לנשיא, השופט [נעם] סולברג, מיום 29.7.2025 לממשלת ישראל לחזור למתווה סיום כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה אשר הומלץ על-ידי ועדת שמגר, ואומץ כאמור בהחלטה 2274". בג"ץ מוסיף, כי אם הממשלה לא תיענה להצעה - עליה להגיש תצהיר תשובה עד 30 באוקטובר.

הממשלה לא התכוונה להתייצב לדיון

קודם לכן התברר, כי הממשלה צפויה שלא תתייצב לדיון. כאמור, היא גם לא הגיבה לעתירות, אם כי בפני בג"ץ מצויים מכתבים של שר המשפטים, יריב לוין, והשר עמיחי שיקלי שעמד בראש ועדת השרים שהמליצה על ההדחה. נראה, כי הממשלה והשרים מבקשים ליצור דה-לגיטימציה להליך, שלפי כל ההערכות יוביל בפועל לביטול ההדחה. העותרים מבקשים לבטל את החלטת הממשלה על הקמת הוועדה, שבאה במקומה של ועדת גרוניס שהוקמה על-פי המלצות ועדת שמגר, ואת החלטת ההדחה. מיארה תומכת בקבלת העתירות, וטוענת שמדובר במהלך המהווה חלק מהרפורמה המשפטית וניסיון לפוליטיזציה של תפקיד היועץ המשפטי. מיארה אישרה לממשלה, לוין ושיקלי לשכור ייצוג משלהם, שכן הפרקליטות מייצגת אותה, אך הם נמנעו מלעשות זאת. לטענת לוין ושיקלי, מיארה היא שצריכה לשכור עורך דין פרטי ועל הפרקליטות לייצג את עמדתם. לגופם של דברים טענו השניים במכתביהם, כי הקמת ועדת השרים הייתה מוצדקת - לאחר שלוין לא הצליח למצוא שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר שיתמכו בעמדתו בוועדת גרוניס - וכי ההדחה מוצדקת לנוכח המשבר העמוק ביחסים בין הממשלה למיארה. תיאורטית יכולים לוין (עורך דין בהשכלתו) ושיקלי לייצג את עצמם בבג"ץ; עורך דין יוכל לייצג אותם רק אם יקבל ייפוי כוח כחוק - והדבר לא נעשה. אולם, אין בכוונתם של לוין ושיקלי לעשות זאת, וכאמור - 36 שעות לפני הדיון נראה, שהממשלה לא תיוצג בו. מספר ארגוני ימין ביקשו להצטרף כמשיבים לעתירה ולתמוך בהדחה, אך בג"ץ סירב. עם זאת, הנשיא יצחק עמית הבהיר, כי טענותיהם שבכתב יהיו מונחות בפני השופטים. ההערכה הרווחת היא, כי העתירות יתקבלו - אולי אפילו פה אחד בידי כל תשעת השופטים - ובג"ץ יורה לממשלה לשוב לדרך המלך של ועדת גרוניס (כפי שגם עולה מההחלטה הערב). מאחר שכאמור לממשלה אין רוב בוועדה, סביר להניח שהיא תימנע מכך והדחתה של מיארה תרד מעל סדר היום. הממשלה גם יכולה לפנות לוועדה ולהחליט שוב על הדחה בניגוד לדעתה, שכן פורמלית - הוועדה רק מייעצת לה. עם זאת, ההחלטה לעקוף את ועדת גרוניס מלמדת, כי לוין מבין שבג"ץ יפסול את ההדחה אם תיעשה בניגוד להמלצתה.