המלחמה האזורית, שהחלה בעימות ישיר בין אירן לקואליציה המערבית, חצתה (5.3.26) גבול נוסף: אירן תקפה לראשונה באופן ישיר את שטח אזרבייג'ן. כלי טיס בלתי מאוישים, ששוגרו משטח הרפובליקה האיסלאמית, פגעו בנמל התעופה הבינלאומי של מובלעת נחצ'יבן ובמבנה חינוך בכפר שקרבד הסמוך.
משרד החוץ בבאקו אישר את הפרטים ומסר כי: "אזרבייג'ן מגנה בתוקף את התוקפנות האירנית השוברת את כללי האסדרה הבינלאומיים". השגריר האירני זומן לשיחת נזיפה דחופה, בעוד שבדרג המדיני באזרבייג'ן הבהירו כי הם "שומרים לעצמם את הזכות להגיב". המתקפה בנחצ'יבן אינה אירוע מבודד; היא חלק ממיזם אלים ורחב היקף שטהרן מנהלת בימים האחרונים נגד כל מדינה שנחשדת בשיתוף פעולה עם המערב או ישראל.
במקביל ללהבות בצפון, הדי פיצוצים הרעידו הבוקר את דוחה, בירת קטר, ודיווחים דומים הגיעו גם מהעיר סולימאניה שבעירק. שם, הכוונה האירנית הייתה ברורה: פגיעה במטות ובמגדלי השידור של ארגוני האופוזיציה הכורדית-אירנית, אותם מאשימה טהרן בליבוי המהומות הפנימיות בתוך אירן.
הבחירה באזרבייג'ן כיעד לתקיפה מסמנת עליית מדרגה משמעותית. אף שמדובר במדינה בעלת רוב שיעי, המתח המובנה בין באקו לטהרן נשען על קשרים ביטחוניים הדוקים של האזרים עם ירושלים ועל החשד האירני כי שטחה של אזרבייג'ן משמש כבסיס קדמי למודיעין הישראלי. כעת, נראה כי האירנים אינם מסתפקים עוד באיומים רטוריים ועוברים ל"חיסול חשבונות" גלוי.
התקיפות הללו מעידות על הלך הרוח הנוכחי בטהרן: ניסיון לייצר הרתעה דרך תוהו ובוהו אזורי. מבחינת אירן, מי שאינו ניצב לצידה במערכה - הוא מטרה לגיטימית. הפגיעה במתקני תשתית ובמוסדות חינוך באזרבייג'ן היא מסר ישיר לאילחם אלייב: המחיר על היחסים עם ישראל ייגבה בטילים.