שר החוץ הרוסי,
סרגיי לברוב, הודיע (יום ה', 05.03.26) כי רוסיה תפעל בכל הכלים הדיפלומטיים העומדים לרשותה כדי ליצור "אווירה בינלאומית" שתהפוך את המשך המבצע הצבאי של ארה"ב וישראל באירן לבלתי אפשרי. בנאום שנשא במוסקבה הבהיר לברוב כי הקרמלין רואה בתקיפות הנרחבות משום "תוקפנות מזוינת וחסרת אחריות" המערערת את היציבות הגלובלית, וציין כי רוסיה פועלת בתיאום הדוק עם סין ומדינות נוספות המוגדרות על ידו כ"שוחרות שלום" כדי לבלום את המהלך המשותף של ממשל טראמפ וירושלים.
הצהרה חריפה זו מגיעה על-רקע ההסלמה הדרמטית במזרח התיכון, לאחר שביום שבת (28.02.26) פתחו כוחות אמריקניים וישראלים במתקפה רחבת היקף נגד מתקני הגרעין ותשתיות השלטון בטהרן. במוסקבה טוענים כי המבצע נועד להביא להפלת המשטר האירני תוך רמיסה של הריבונות הלאומית והחוק הבינלאומי, ומזהירים כי פגיעה במתקנים גרעיניים עלולה להוביל לאסון
הומניטרי וסביבתי חסר תקדים.
למרות הרטוריקה התוקפנית, מוסקבה מתמקדת בשלב זה בלחץ מדיני במוסדות הבינלאומיים ולא בסיוע צבאי ישיר לבעלת בריתה בטהרן. רוסיה וסין יזמו דיוני חירום במועצת הביטחון של האו"ם במטרה להטיל סנקציות מדיניות על הצדדים התוקפים, אולם פרשנים מעריכים כי יכולת ההשפעה הרוסית מוגבלת נוכח רצונו של הנשיא פוטין לשמר ערוצי הידברות פתוחים עם הנשיא טראמפ בנושאים אסטרטגיים אחרים. בוושינגטון ובירושלים הבהירו מנגד כי המבצע יימשך עד להשגת היעדים המבצעיים המלאים, ללא קשר ללחצים הדיפלומטיים מצד גוש המדינות המזוהות עם אירן.
המשך הלחימה והיקף הנזק המצטבר לתשתיות האסטרטגיות באירן יכריעו אם המאמץ הרוסי לייצר "אווירה חוסמת" יבשיל לכדי לחץ בינלאומי אפקטיבי. בשלב זה, נראה כי ארה"ב וישראל נחושות לנצל את חלון ההזדמנויות המבצעי כדי להשלים את פירוק היכולות הצבאיות של טהרן, בעוד שרוסיה נאלצת להסתפק בגיבוש חזית התנגדות הצהרתית שתכליתה למנוע את שינוי המאזן האסטרטגי במזרח התיכון לטובת המערב.