ביום רביעי הקרוב אמור להתכנס הקבינט המדיני-ביטחוני של ממשלת ישראל. הקבינט ידון בהצעת נשיא ארצות-הברית, להאריך בחודשיים את ההקפאה (החלקית) בבנייה בהתנחלויות, תמורת שורת התחייבויות ביטחוניות ומדיניות של ארצות-הברית, ובכך לאפשר חידוש של שיחות השלום עם הפלסטינים. מדובר בדיון חשוב ביותר, במיוחד מכיוון שיומיים אחר-כך, ביום שישי, תתכנס "ועדת המעקב של הליגה הערבית" (המורכבת משרי החוץ של עשרים ושתיים מדינות ערב החברות ב"ליגה") לדיון בשאלת חידוש השיחות של הפלסטינים עם ישראל. והנה - מי מאיתנו יודע באמת מהו הקבינט המדיני-ביטחוני, מה סמכויותיו ומה הרכבו, ובעיקר - מי מאיתנו מבין כיצד המתמטיקה של הרכבו עשויה לשנות את חיי כולנו במדינת ישראל? אז בהמשך למאמרי הקודם כאן ("ליברמן - והלקמוס", 30.9.10), נתוודע הפעם לקבינט המדיני-ביטחוני (להלן "קבינט", ואינני מתכוון הפעם לקבינט החברתי-כלכלי). הקבינט הוא, בשמו הרשמי, "ועדת השרים לענייני ביטחון" (ואין לו קשר ל"שביעייה"). הקבינט הוא פורום שרים מצומצם (יחסית למליאת הממשלה), בראשות ראש הממשלה, שמטרתו לסייע לממשלה בגיבוש מדיניות החוץ והביטחון שלה וביישומה. הרעיון להקמת קבינט כזה הועלה במצעה של "מפלגת המרכז" (בראשות האלוף (במיל.) יצחק מרדכי ורב-האלוף (במיל.) אמנון ליפקין-שחק) בבחירות 1999, והוא גובש לחוק ב-2001. לפי החוק, חייבים להשתתף בקבינט ראש הממשלה, ממלא מקומו (אם מונה כזה), שר הביטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לביטחון פנים ושר האוצר. החוק מאפשר לממשלה להוסיף חברים לקבינט, ובלבד שמספר החברים לא יעלה על מחצית מספרם של חברי הממשלה. נתרגם את הוראות החוק להרכב האישי של הקבינט היום. השרים החייבים להשתתף בו הם (בהתאמה לרשימת התפקידים הנ"ל) נתניהו, ברק, נאמן, ליברמן, אהרונוביץ' ושטייניץ. אל ששה אלו התווספו, ביוזמת ראש-הממשלה, תשעה שרים: יעלון, שלום, מרידור, סער, בגין, לנדאו, ישי, אטיאס ובן-אליעזר. בסך-הכל מונה הקבינט חמישה-עשר שרים - מחצית משלושים חברי הממשלה, המרב המותר בחוק. אלא ששרים רבים שלא נכללו בקבינט לחצו להצטרף, ולכן המציא נתניהו את מוסד ה"מוזמנים קבועים ללא זכות הצבעה", והוסיף חמישה שרים: פלד, הרשקוביץ, הרצוג, לבנת ושמחון. כמו כן, מוזמן דרך קבע ללא זכות הצבעה גם היועץ המשפטי, וינשטיין. ועכשיו נותר לנו רק לבדוק את המתמטיקה של הפוליטיקה בקבינט. גם אם ירצה ראש הממשלה נתניהו להעביר בקבינט החלטה להארכת ההקפאה בחודשיים, האם צפוי לו רוב לכך? בין חמישה-עשר השרים בעלי זכות ההצבעה, צפויים לתמוך בו השרים ברק, שטייניץ, מרידור, סער ובן-אליעזר. צפויים להתנגד השרים הנותרים - נאמן, ליברמן, אהרונוביץ', יעלון, שלום, בגין, לנדאו, ישי ואטיאס. כלומר, צפויים לתמוך בהארכת ההקפאה רק ששה מתוך חמישה-עשר חברי הקבינט! אגב, בין ה"מוזמנים הקבועים ללא זכות החלטה" צפויים לתמוך בהארכה השרים פלד, הרצוג, לבנת ושמחון, ויתנגד השר הרשקוביץ, אך לחמישה אלו אין, כאמור, זכות הצבעה. המסקנה, למרבה הצער, זהה למסקנה ביחס לתמיכה בשלום או בהתנחלויות לפי הרכב מפלגות הקואליציה, הרכב חברי הכנסת של הקואליציה והרכב הממשלה, כמפורט במאמרי הקודם כאן: אין רוב להתקדמות לשלום! גם אם נתניהו ירצה בהארכת ההקפאה, וגם אם שר אחד בקבינט, מסרבני ההארכה לפי הערכתי, יתמוך בה - גם בקבינט המדיני-ביטחוני אין רוב לשלום. מאחר שהמתמטיקה של הפוליטיקה ברורה לנתניהו, אין מנוס מלעבור שוב ממתמטיקה לכימיה, ולחזור אל נייר הלקמוס, הנייר המשמש כאינדיקטור לרמת חומציות: כל עוד יישאר נתניהו עם הקואליציה החומצית שלו, הליברמנית, יישאר הנייר אדום. רק אם יצרף לקואליציה את "קדימה", ויהפכה בכך לבסיסית, ישנה נייר הלקמוס את צבעו לכחול. הקואליציה תהפוך אז לבעלת סיכויים להגיע שלום, וגם הקבינט המדיני-ביטחוני יהפוך לקבינט כחול-לבן...