ביום שני השבוע (11.10.10, ג' בחשוון תשע"א) אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק למשאל עם בכל מקרה של אפשרות לנסיגה ישראלית ממזרח ירושלים ומרמת הגולן.
האם זהו סנדול עצמי בכוונה תחילה? שאלו העיתונים. האם זוהי בריחה מאחריות מנהיגותית? האם במקרה שהמו"מ יגיע עד לשם, הממשלה תרים פשוט את הקלף הדמוקרטי? כנראה שכן. מכל מקום, מה שבטוח הוא, שבמחירו של אולי פתרון טקטי - קיבלנו כשל אסטרטגי; ציוני ומוסרי.
כיהודי, ציוני ודמוקרט בכל איבריי; כמי שהאינטרס הלאומי יותר מחשוב לו; וכמי שההגדרה העצמית של העם היהודי בוערת בעצמותיו; כאחד ששטחי יהודה, שומרון והגולן חשובים לו לא רק ככלי לאבטחת גבולות ברי-הגנה אלא גם כאדמה יהודית מימים ימימה וישיבה בהם כעשיית צדק היסטורי - אני מתנגד באופן מוחלט לאישור הצעת החוק הזו.
וכל-כך למה?!
הדמוקרטיה, שלא כמו ההגדרה העצמית, אינה ערך. הדמוקרטיה היא כלי, אינסטרומנט ותו לא, המשמשת כמאבטחת לערכים עליונים, כמו חיי אדם, חירות האדם וזכויותיו. הדמוקרטיה כשלעצמה היא כנשק בידי חייל - יכול הוא להרוג איתו חפים מפשע ויכול הוא בעזרתו להגן על חייהם. הכל תלוי בערכים שמהם הוא או פקודותיו ניזונים.
לעומת זאת, לאומיות והגדרה עצמית של כל עם ועם היא ערך עליון. זהותו של אדם, מי הוא, מאיפה הוא ולאן הוא משתייך, הם חלק מחירותו ומהזכות שלו להיות שייך. לכל עם הזכות לטריטוריה גיאוגרפית השייכת לו מכוח ההיסטוריה, שם הוא מקים מדינה, מקיים את תרבותו ושומר על ערכיו.
מדינת ישראל מוגדרת מדינה יהודית ודמוקרטית. קודם כל יהודית ואחר-כך דמוקרטית. אופייה היהודי של מדינת ישראל הוא ערך עליון של זהות והגדרה עצמית. הדמוקרטיה, לעומת זאת, באה לאחר מכן כמבטיחה את הערך העליון של שוויון זכויות בלי הבדל גזע, דת ומין.
מבחינת סולם הערכים של מדינת ישראל, אסור לו לשוויון זכויות זה לבוא על-חשבון ולפגוע בזהות הלאומית ובאופייה היהודי של המדינה. שוויון זכויות מלא לכל אדם הוא משני ל
"יהודית" וכמה דוגמאות טובות לסולם עדיפויות זה הן: חוק השבות וחוק האזרחות החלים רק על יהודים, חוקי הכשרות, ייבוא הבשר הכשר בלבד, איסור גידול חזיר ועוד... (כמובן שפגיעה בדמוקרטיה ובשוויון זכויות של כל אדם במדינת ישראל יכולה לקרות רק באופן פרופורציונאלי למידת הפגיעה שלו בערך ההגדרה העצמית של העם היהודי, ו
"דמוקרטית" זו לא סתם הצהרה לצאת ידי-חובה).
הצעת החוק שאושרה קידמה את הכלי, שהוא הדמוקרטיה מעל הצדק המוחלט של הערכים העליונים. לפי הצעה זו, רצון העם ומצב רוחו הפוליטי בכל זמן נתון יקבעו את גורלם ואת הרלוונטיות של הערכים העליונים שהיו מוחלטים עד עתה, ולא מה שנכון וצודק. הרי לא יעלה על הדעת, שאמות המוסר האנושי יהיו נתונות מעכשיו והלאה להזזה לכאן ולכאן לפי רצונם של אנשים והאינטרס המיידי שלהם, אך זה בדיוק מה שהצעת חוק זו תגרום.
כן, נכון שהאינטרס הלאומי והשמירה עליו הוא עכשיו הפופולרי, ורצון העם משקף בדרך-כלל את הערכים העליונים, אך כבר קרו מקרים בהיסטוריה, שבה דווקא הדמוקרטיה היא זו שפגעה בהם ואיפשרה מעשים שסטו הרחק מדרכי המוסר האנושי (ע"ע עליית הנאצים לשלטון ועוד); ואם מחר יחליט העם החלטה העומדת בניגוד לאינטרס הלאומי, מה יקרה אז?
הממשלה הדמוקרטית, שתפקידה הוא לאזן בין רצונו של העם לערכים העליונים והמוחלטים עליהם בנויה כל אומה מתקדמת, נכשלה בתפקידה.
נכון, מובנת לכל הדאגה של חברי-כנסת ושרים מהימין ממקרה שרון מספר 2 וממהלכים המנוגדים לאינטרס הלאומי ואף אנטי-דמוקרטים של גורמים כאלו ואחרים בממשלה; אך בהצעת חוק זו, הפקירו אותם ח"כים ושרים את האינטרס הלאומי בטווח הארוך והממשלה השילה מעצמה את האחריות עליו לטובת תרגיל טקטי שנועד בעיקר לעיניים זרות. "תראו איזה צדיקים אנחנו", הם עתידים להגיד לאמריקנים ולאירופים, "העם שלנו נגד נסיגה והעם קובע" - כמה דמוקרטי. אך ברגע שנסמכים על הדמוקרטיה במקום על הנכון והצודק, אותה דמוקרטיה יכולה להפוך בקלות לחרב פיפיות.
