בחזרה למגילת העצמאות

מגילת העצמאות אינה מסתפקת בעצם ההכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אלא מסבירה את ההצדקה לקיומה של המדינה. המגילה מבססת את התוקף להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל על שתי זכויות – הזכות הטבעית והזכות ההיסטורית. הזכות הטבעית היא זכות ההגדרה העצמית - זכותו של כל עם לעצמאות ולריבונות במולדתו. הזכות ההיסטורית היא זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. עשרת הסעיפים הראשונים של המגילה מציגים את זכותנו ההיסטורית על הארץ – כארץ שבה "קם העם היהודי" ו"בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית". המגילה מדברת על האמונים ששמר עם ישראל לארצו בכל ארצות נדודיו "לאחר שהוגלה ממנה בכוח הזרוע". היא מזכירה את החתירה של העם היהודי לדורותיו "לשוב ולהיאחז במולדתו העתיקה". היא מתארת את שיבת ציון ההמונית של הציונות ואת היצירה המפוארת שיצרו הציונים בארץ. המגילה מזכירה את הקונגרס הציוני הראשון ואת הכרזתו "על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו". היא מזכירה את ההכרה הבינלאומית בהצהרת בלפור ובמנדט מטעם חבר הלאומים – "שנתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי". השואה מוזכרת רק בסעיף השישי. יש בכך חשיבות רבה, כאשר יש המציגים את השואה כסיבה להקמת המדינה, ותוהים מדוע הפלשתינים צריכים לשלם את מחירה. אפילו הנשיא אובמה הזכיר את השואה כסיבה להקמת המדינה. מגילת העצמאות, אף שנכתבה אך שנתיים וחצי לאחר השואה, מזכירה את השואה רק לאחר שתיארה את זכות האבות ואת הרעיון הציוני שקדם לשואה. היא גם אינה מציגה את השואה כמה שמעניק את הזכות למדינה יהודית בארץ ישראל, אלא מציינת שהיא "הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי, ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים". המגילה מזכירה את שארית הפלֵטה שניצלה מהטבח, אבל בהקשר של מי ש"לא חדלו להעפיל לארץ ישראל, על-אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים במולדת עמם". המגילה מזכירה גם את החלטת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 ומציינת ש"הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה". לכאורה, הכול ברור ומובן מאליו. אבל במציאות יש מערערים על כך - בתוכנו ובעולם. אם שר בממשלה מכנה את הדרישה ממתאזרח להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית "גזענות ופשיזם", אנו כנראה זקוקים לרענן את זיכרוננו לגבי העקרונות המכוננים של המדינה היהודית, זכותנו על ארץ ישראל וזכותנו הטבעית למדינה עצמאית. לכן, אף שמניעי הצעת החוק של קדימה לעגן בחוק את מגילת העצמאות אינם ענייניים, אלא נובעים מפוליטיקה קטנה – יש לקדם בברכה את היוזמה. מתוך שלא לשמה יבוא לשמה.