X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
מתן פלג ראש אגף משאבי אנוש אם תרצו
בלוג/אתר רשימות מעקב
ייתכן שהסקרנות כלפי המדינה היהודית נובעת בשל העובדה הייחודית שהיהדות היא "דת" עם יסודות של "לאום", וכבר מאות שנים קודם לתקופת התנועות הלאומיות, היו היהודים יחידה חברתית המגדירה עצמה לפי קריטריונים אשר מאוחר יותר הלכו וכינו אותם "יסודות לאומיים"
▪  ▪  ▪
יהדות וציונות [צילום: פלאש 90]

שאלות כגון "מהי הציונות, מתי הופיעה לראשונה, מי הגדיר אותה ובכלל האם היהדות הינה דת או לאום?" מהוות חומר גלם לאינספור מחקרים וויכוחים בעולם האקדמי ומחוצה לו. כך הדבר בעיקר מאז תקומתה של מדינת ישראל.
ייתכן שהסקרנות כלפי המדינה היהודית נובעת בשל העובדה הייחודית שהיהדות היא "דת" עם יסודות של "לאום", וכבר מאות שנים קודם לתקופת התנועות הלאומיות, היו היהודים יחידה חברתית המגדירה עצמה לפי קריטריונים אשר מאוחר יותר בדפי ההיסטוריה (המאה ה-18) הלכו וכינו אותם "יסודות לאומיים":
"מרובע הזהות"
1. מוצא משותף.
2. זיכרון משותף.
3. שפה משותפת.
4. טריטוריה משותפת. (במדינות מהגרים יוחלף כמובן יוחלף סעיף 1 ב-"הסכמה משותפת")
אלו הן ארבעת היסודות שאיתם ניתן להחליט אם איזו שהיא אוכלוסיה היא עם או לא, והאם היא "לאום". בדת היהודית, אותם ארבעת אלמנטים לאומיים כל כך מושרשים, שבלעדיהם הדת היהודית מאבדת את כל אחיזתה במציאות:
1. מוצא משותף - מתבטא בגינוי ההתבוללות, אשר קיים בעם ישראל עוד מימי הנביאים בתנ"ך.
2. זיכרון משותף - מתבטא בכך שכל חגי ישראל מבוססים על מאורעות היסטוריים שקרו לעם היהודי ובנ"י, וגם במצוות מסוימות- ("זכור את יום השבת..., והגדת לבינך...) באים ליצור זיכרון משותף חי וקיים בקרב העם היהודי.
3. שפה משותפת- העברית מכונה ביהדות "לשון הקודש" ולאורך כל הדורות הייתה השפה היהודית נחשבת לשפת התפילות, השפה הגבוהה ביותר, גם אם לא דיברו אותה ברחוב.
4. טריטוריה - מעבר לעובדה שכל בתי הכנסת בעולם מכוונים אל ארץ ישראל, ושאת שבועת החתונות "אם אשכך ירושלים..."נשבעים היהודים לפחות משנת 700 לספירה (לכל המאוחר בהחלט), על-פי המשפט "בשנה הבאה בירושלים הבנויה" אנו מבינים עד כמה גאולת ישראל העתידית מכוונת בתוך טריטוריה ספציפית. לכן אני נוהג לכנות את ארבעת היסודות החשובים ביותר ביהדות (מוצא משותף, זיכרון משותף, שפה וטריטוריה) "מרובע הזהות", כי בלעדיו מאבדת הדת היהודית את הזהות שלה. זהות לאומית, אפשר גם להוסיף.
אם כן, ייתכן שחוקרי לאומים ספקניים (כמו אלי כדורי ובנדיקט אנדרסון למשל) אכן צודקים והלאום הוא אכן קהילה פוליטית מדומיינת ומומצאת, רק שבקשר ליהדות, גובש הדמיון הזה סופית בצורתו שאנו מכירים כיום, לפחות 1000 שנה, לפני המהפכה הצרפתית ושאר העולם.
לאומיות וציונות
"לאומיות" בד"כ מוגדרת כ"תופעה שבה אוכלוסיה מסוימת תובעת לעצמה טריטוריה משלה, למימושה כישות פוליטית- שיש לה צורך בעצמאות פוליטית". הסביר חוקר הציונות גדעון שמעוני בספרו "האידיאולוגיה הציונית", כי הלאומיות כרוכה בד"כ במאבק למען שחרור משלטון זר... אבל אצל היהודים הייתה הלאומיות כרוכה בשיבה אל מולדת טריטוריאלית קודמת.
בתוכנית באזל (1897) הוגדרה מטרת הציונות ברמתה האידיאולוגית ממש- "להקים לעם היהודי בית לאומי בארץ-ישראל מובטח על-פי משפט הכלל". ויש הטוענים כי את המונח "ציוני" קבע מבשר הציונות נתן בירנבאום (שאף היה חבר כבר 20 שנה לפני כן באגודת "חיבת ציון".) פה אנו נוגעים לדעתי בשאלה מרתקת. "מתי הומצאה הציונות?"
מתי הומצאה הציונות?
הפעם הראשונה שהמילה "ציון" ממש משויכת לתופעה לאומית כל שהיא בעם היהודי, מתרחשת בספר תהילים, קכ'ו פס'-1. שם כונתה עליית היהודים ארצה בעקבות הצהרת כורש "שיבת ציון". דבר מעניין ניתן לומר על אותם "שבי ציון": אלו שבו ארצה רק אחרי שכורש הכיר בזכותם לשוב למולדתם ולכונן בה מאין אוטונומיה תרבותית ומדינית. הדפוס של "שבי ציון" נשמע מוכר לא? הרי ביודעין או שלא, הרצל חתר לאותה מטרה בדיוק, שכן גם הוא חתר לשיבת ציון רק בחסות אחת המעצמות הגדולות דאז, ובוודאי שניתן לראות כיצד רק אחרי הצהרת בלפור (13 שנה לאחר מותו של הרצל) כי אכן התגשמה שאיפתו להכרת אחת המעצמות בזכות היהודים לשוב לארץ אבותיהם.
אם כן צדק פעמיים גדעון שמעוני כשאמר שהלאומיות היהודית הייתה כרוכה בשיבה אל טריטוריה קודמת ולאו-דווקא להשתחררות משלטון זר. הוא צדק לגבי שיבת ציון התנ"כית והוא צדק לגבי שיבת ציון המודרנית. הפעם היחידה שבה הלאומיות היהודית ממש הלכה בדפוס הקלאסי של השתחררות משלטון זר ומאבק לכינון מדינה עצמאית באופן מובהק, היה במרד בר- כוכבא (70 לספירה) [הכתובת "לחירות ציון" הוטבעה על מטבעות המרד בירושלים].
לסיכום
לאורך כל התקופות "ציון" היה שם נרדף ונלווה לרגשות לאומיים של העם היהודי. והיהדות אינה רק דת פילוסופית המאמינה באל אחד, שכן הדת היהודית מבוססת על מרובע זהות ברור שמאוחר יותר בזמן השתמשו בו עמים רבים בכדי להוכיח את זכותם להגדרה עצמית בטריטוריה מוגדרת. העם היהודי, הדת היהודית מבוססת על מוצא, זיכרון, שפה וטריטוריה משותפים ועל כן היא לאום מובהק.
צר לי לשמוע על חרדים יהודים אשר מגדירים עצמם כ "אנטי ציוניים". שמרוב קדושת הארץ חוששים לשבת בה ומרוב קדושת השפה חוששים לדבר אותה. הוויכוח בין היהודים יכול בהחלט להתקיים סביב השאלה "מה צריכה להיות אופייה התרבותי של המדינה?" אך לא "האם צריך או לא צריך לקיים בא"י מדינה יהודית?" כי על השאלה הזו חייב להיות קונצנזוס.

תאריך:  05/01/2011   |   עודכן:  05/01/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ציפי לידר
בשולי הכותרות: על נשיאים ורוּח, הון ושלטון, ומה הקשר בין עולם הפרסום והזוהר לעמותות צדקה, בריאות ועוד?    וגם: על רבנים וקדושת החיים    כל אלה ברשימה שלפניכם
איתן קלינסקי
ראש ממשלת ישראל וכל שריו החליטו לקראת השנה החדשה לשלוח שי מיוחד לגלעד שליט - שעון יקר. שעון יקר-המציאות, שכבר רשום עליו פטנט ישראלי. שעון ללא 12 ספרות. שעון אחד גדול עם ספרה אחת - 0, שעון שמחוגיו לא נעים קדימה ולא אחורה
עו"ד יוסי דר
מה שהניע את שוקי ויטה להעניק ללקוחותיו של עו"ד יעקב וינרוט שומות מופחתות - לא היה גובה שכר הטירחה שוינרוט גבה ממנו, אלא עצם העובדה שעורך-דין בדמותו ובמעמדו של וינרוט טיפל בו והיה שותף סוד לענייניו האישיים הרגישים
ראובן לייב
בתערוכת "אורות וצללים", המתקיימת בבית התפוצות בתל אביב, נחשף לראשונה, בהרחבה ובהעמקה, עולמה המרתק של קהילה עתיקה, על כל גווניה התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים    הפניית מבט לעבר הקשר התרבותי שבין המרחב היהודי והישראלי לבין המרחב הפרסי
מנחם רהט
הפעם הם משווים את החקיקה להגנת הדמוקרטיה הישראלית מפני הקמים עליה לחוקי נירנברג, ותורמים לזילות השואה    מי מעיתוני ישראל שכח לפרסם את גירסת צה"ל בקשר לעלילת הדם בבילעין?    ומדוע שכחו להזכיר בהספדים על מות השחקן שילוח את היותו פרו-פלשתיני?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il