הליכי הוצאה לפועל באמצעות ההוצאה לפועל ו/או על-ידי רשויות מוסמכות אחרות יכולים להיות לא נעימים במקרה הטוב ומאוד מאוד מטרידים במקרה הרע.
הקלעות לחובות עלולה להיגרם ממספר סיבות כגון: התנהלות כלכלית לא נכונה, פיטורין ממקום עבודה, מחלה, ועוד.
כל אלה שנקלעו לקשיים כלכליים מכירים את תחושת חוסר הביטחון והפחד מכל רכב העוצר ליד הבית או כל דפיקה בדלת. לאלה יש להוסיף את החשש למשוך דואר רשום, לענות לשיחות טלפון חסויות או לשיחות טלפון של נושה. גם הפחד מעיקולים בבית או מפקודות מאסר עושה את שלו. ובקיצור, פחד וחשש מתמיד כמעט מכל דבר וכמובן הפחד הגדול מכולם - פינוי מהבית עקב אי תשלום המשכנתה ו/או שכר הדירה.
כולם מכירים את ההתלבטות הקבועה למי משלמים עכשיו? כמה משלמים? למי לא משלמים? איך מרוויחים זמן עד למשכורת הבאה? איך לקבל את המשכורת? במזומן? בהפקדה בבנק? בהמחאה? להשתמש בחשבון הבנק?
בעקבות התיקון לחוק ההוצאה לפועל נוספה לחייבים דאגה חדשה: הגבלה על חידוש רישיון הנהיגה או פסילה בפועל של רישיון הנהיגה.
במצב דברים זה מוצאים עצמם חייבים רבים כלאחר ייאוש בשל הצורך לקיים משפחה מחד-גיסא, תוך ניסיון לרצות את הנושים ובאי-כוחם, ומאידך-גיסא בהסדרים שונים ומשונים. הסדרים אשר הנם בבחינת "כיבוי שריפה" אשר בעקבותיה מתברר "שהודלקו שתיים אחרות".
פעמים רבות מערכת היחסים בבית מושפעת לרעה מהמצב הבלתי אפשרי אליו נקלעה המשפחה, ולא אחת מוצאים עצמם זוגות אלה על "מדרגות הרבנות".
לא להתייאש: יש מוצא מן הסבך המטורף
יש מוצא מן הסבך המטורף - החוק מאפשר לחייבים, אשר נקלעו
בתום לב לחובות להמשיך לנהל את חייהם באופן סביר מבלי שחובות אלה ידירו שינה מעיניהם ויגרמו לסבל בל יתואר להם, לבני זוגם ולילדיהם.
על-מנת להתמודד עם חובות כבדים אלה יכולים החייבים לפנות לאחד משני ערוצים שהמחוקק קבע ושיש בהם כדי לסייע בהדיפת הנושים מהחייבים.
הערוץ הראשון הנו פניה ללשכת ההוצאה לפועל אשר בה נפתחו מרבית התיקים נגד החייב, ולהגיש בקשות שונות כגון צו תשלומים, איחוד תיקים ו/או בקשה להכרזה על היותו של המבקש "חייב מוגבל באמצעים.
רשם ההוצאה לפועל מוסמך להזמין את החייב לחקירת יכולת ו/או ליתן החלטה על-פי הבקשה בלבד; ולקבוע לחייב צו תשלומים לתיק מסוים, או לאחד את כל תיקי החייב בהוצאה לפועל, תוך השתת תשלום חודשי קבוע לכל התיקים הפתוחים. ככל שהתשלום החודשי לא יכסה את תשלום כל חובות החייב בפרק זמן מסוים הקבוע בחוק יוכרז החייב "חייב מוגבל באמצעים".
הכרזה על כך שהחייב מוגבל באמצעים גוררת אחריה שורה של הגבלות אישיות כלפיו. בין היתר, נקבע כי החייב יוכרז כמוגבל חמור בבנק ישראל ויציאתו מן הארץ תוגבל; הכרזה כגון זו תבטיח גם כי כל תיק נוסף שייפתח כנגד החייב באחת מלשכות ההוצאה לפועל יאוחד אף הוא וההכרזה תחול גם עליו.
הערוץ השני להתמודדות עם חובות כבדים הנה פניה לבית המשפט המחוזי במקום המגורים של החייב ובקשה כי להכריז עליו פושט רגל. בקשה להכרזה על פשיטת רגל הנה בקשה מורכבת ולא פשוטה ולצורך כך עדיף להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום.
הבקשה להכרזה מוגשת לכונס הנכסים הרשמי אשר מגיב לה תוך המלצה ראשונית, וכן לעניין גובה התשלום החודשי אשר יושת על החייב. לאחר קבלת תגובת כונס הנכסים הרשמי ולאחר תשלום האגרה הקבועה בחוק (כאלפיים שש מאות שקלים) מועברת הבקשה לבית המשפט, אשר בדרך כלל נעתר לבקשה ככל שכונס הנכסים הרשמי לא התנגד לה ומורה על כינוס נכסי החייב.
הכרזה על כינוס נכסי החייב מעניקה באופן מידי הגנות מפני הליכי הוצאה לפועל והליכים משפטיים אחרים; וזאת עד לדיון בבקשה להכרזה על פשיטת רגל אשר תתקיים לכל המוקדם תוך ששה חודשים מיום שפורסם צו כינוס הנכסים.
עובדת הוצאת צו הכינוס נגד החייב תפורסם וכל נושי החייב, אלה שנכללו בבקשה בפועל ואלה הסבורים שהחייב חייב להם כסף, רשאים להגיש תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי בתוך ששה חודשים.
אי הגשת תביעת החוב במועדים הקבועים בחוק תמנע מהם את האפשרות להגיש תביעת חוב ללא אישור בית המשפט. בית המשפט לא יאריך את המועד להגשת תביעת חוב ללא נימוקים מיוחדים.
בכל התקופה שבה מצוי החייב תחת צו כינוס נכסים חלות עליו מגבלות שונות כמו גם חובות שעליו למלא. המגבלות החלות על החייב דומות לאלה המוטלות על מי שהוכרז "חייב מוגבל באמצעים" זאת בתוספת לחובת דיווח חודשית על הכנסות והוצאות.
עד למועד הדיון בבקשה להכרזה על פשיטת רגל יוזמן החייב למנהל מיוחד אשר יבחן את הבקשה לצורך הגשת חוות דעת לבית המשפט. חוות הדעת תבחן את התנהלות החייב בתקופה שעד למתן צו הכינוס בכל מה שקשור לתום הלב שלו ביצירת החובות, וכן את התנהלות החייב בתקופה שלאחר צו הכינוס, בעניין העמידה בתשלומים והגשת הדוחות החודשיים.
לאור הממצאים שיתגלו בבדיקות שיערוך המנהל המיוחד תחווה דעתו בשאלה האם להכריז על החייב פושט רגל ובאילו תנאים ואם לאו.
חוות הדעת של המנהל המיוחד חשובה מאוד ובית המשפט מייחס לה חשיבות לא מעטה. יחד עם זאת ההחלטה בסופו של דבר מסורה בידי בית המשפט, וגם כאשר המלצת המנהל המיוחד הנה שלילית אין זה סוף פסוק.
החייב ובעיקר בא-כוחו רשאים להגיב לטענות המנהל המיוחד ולהתנגד להמלצותיו, בית המשפט פוסק לא אחת בניגוד לדעתו של המנהל המיוחד ו/או בשונה ממנו.
מסלול זה של פניה לפקודת פשיטת הרגל במקרה בו החייב סבור שלא יוכל לשלם את כל חובותיו הנו המסלול העדיף וזאת ממספר טעמים.
הטעם האחד הנו שבהליך על-פי פקודת פשיטת הרגל נכללים כל חובות וערבויות החייב, לצדדים שלישיים, בין אם הוחל בהליך לגבייתם או לתביעתם ובין אם לאו, בין אם נפתח הליך משפטי ובין אם לאו. הגשת הבקשה להכרזה על פשיטת רגל כוללת את כל החובות והערבויות שנרשמו בבקשה וגם את אלה שלא נרשמו בה. זאת שלא כמו בבקשה ללשכת ההוצאה לפועל שבה ניתן לכלול רק את החובות הנתבעים במסגרת הוצאה לפועל.
טעם נוסף הנו האפשרות לקבל הפטר על כל חובות העבר וכן על כאלה שהיו בני תביעה במועד הגשת הבקשה. מתן הפטר פירושו שהחייב פטור מלשלם כספים בגין התקופה של הבקשה להכרזה.
טעם נוסף הנו שניתן לבקש מבית המשפט להגיע להסדר חוב עוד בטרם הוכרז החייב כפושט רגל וזאת כנגד תשלום סכום מסוים מתוך אותם הסכומים שהוגשה לגביהם תביעת חוב. תשלום הסכום האמור יוביל להכרזה שלפיה החייב פטור מלשלם את חובותיו עד למועד הבקשה על ההכרזה.
פניה לייעוץ משפטי אצל עורכי דין המתמחים בתחום תוביל באחת לתחושה של יציאה מהמצור בו שרויים החייבים.
החייבים חייבים לדעת כי החוק מעניק להם הגנות יעילות מאוד וכי כדאי להם מאוד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לצורך חזרה מהירה למסלול חיים תקין ללא פחד, חשש ומגבלות מיותרות.
