היכל התיאטרון בקריית מוצקין היה מלא עד אפס מקום בערב החורפי הקפוא. הקהל ברובו המוחלט היה מיוצאי מרוקו. תיאטרון "אלמגרב" מעלה את ההצגה "הכל כלול". בתחילת ההצגה נשמעת ברקע מנגינה בלקנית עליזה. לחשושים בקהל: "המרוקאים הגנבים האלו". לקהל יש חלק בהצגה הזו. הוא צוחק, הוא מעיר הערות, הוא פונה לשחקנים והשחקנים פונים אליו.
כיאה להצגה במרוקאית, כאשר עולה המסך רואים על הבמה מדפים עמוסי מזון. הקהל קורא "בתיאבון", במרוקאית. עלילת המחזה פשוטה ביותר, ועוסקת במשולש האהבה הנדוש בעל, אשה ומאהבת. יש תפנית מפתיעה. את המרוקאית ניתן להבין בנקל. היא דומה לעברית, לערבית, לצרפתית, ולקללות שכולנו מכירים ומשתמשים בהן בלי קשר למוצא.
הקהל מתפוצץ מצחוק ומתרגש. כל שכבות הגילאים מצויות באולם, אבל כאן יש יתרון בולט לגיל. ככל שהגיל מבוגר יותר, כך מבין הצופה יותר את הבדיחות ונהנה יותר לשמוע את הביטויים המוכרים מהבית. הצופה הקשישה שישבה בשורה השנייה הסמוכה לבמה וראשה עטוף במטפחת, נהנתה מאוד. ידיה רעדו מאוד והאצבעות סובבו סחור סחור. ניכר בה שהיא חולת פרקינסון. אבל היא הבינה הכל והתמוגגה מנחת, כמו כל הקהל, ואולי גם יותר.
על הבמה, לעומת זאת, אין ייצוג לדור הוותיק. יאיר פורטל מגלם גבר מזדקן הנשוי כבר 30 שנה לאשתו הבהמית והגסה, אותה מגלמת יפה אוחנה-לוי. כאשר בסוף ההצגה מסיר פורטל את הפיאה מראשו, קריאות התפעלות נשמעות מהקהל לנוכח עור פניו החלק והבלורית השחורה. הביטויים המפולפלים שבפיו, כמו גם העקיצות העסיסיות שבפיה של אוחנה-לוי, לא עולות בקנה אחד עם גילם הצעיר. פלורה סעדה הצעירה ובהירת העור לא מצליחה לנכש את שרידי המבטא האשכנזי מהמרוקאית הרהוטה שבפיה.
ההצגה עשירה במילות הקנטה, ייאוש, נאצות ומדון. הקהל עולץ למשמע כל ביטוי מוכר וחוזר עליו בקול רם. בין לבין נשמעות אנחות: "אוי, גדול!", "הרג אותי, הרג אותי". בהחלט אין זה הקהל הממושמע והשקט להחריד של התיאטרון הממוסד. אבל עובדה שבמשך כל ההצגה לא נשמע באולם המלא אף לא צילצול סלולארי אחד.
בשלבים שונים פונה יאיר פורטל לקהל במונולוגים במרוקאית. "מה ההבדל בין אשה למאהבת? 40 קילו". הקהל עונה בהתלהבות ומנסה לסייע לפורטל לפתור את הדילמה הקשה בה הוא נתון. במהלך ההצגה, פורצים מידי פעם גלים של מחיאות כפיים אדירות לאחר קטע יפה שנאמר בשטף דיבור.
בסוף ההצגה עולה אשר כהן, הבמאי ומעבד המחזה, ואומר לקהל: "מקווה שנהניתם. אם לא, תבואו אליי בטענות, משום שאני כותב את השטויות האלו". יכול להיות, אבל הן העלילה והן הדיאלוגים דומים דמיון עז להצגה אחרת של המחזאי, אשר כהן, "חופשה בפראג".
מחזה: אפי כהן
עיבוד ובימוי: אשר כהן
בהשתתפות: יאיר פורטל, יפה אוחנה-לוי, פלורה סעדה
קריית מוצקין, היכל התיאטרון ועל בימות תיאטרון ברחבי הארץ.