התבשרנו כי שר החינוך ממליץ לתלמידי מערכת החינוך לבקר בחברון. מתנחלי חברון עמלים כדי להציג את היישוב היהודי כחלק אינטגרלי של מדינת ישראל. בעמק האלה מתנוססים שלטים המכוונים למערת המכפלה - חלק מהרצף הריבוני של מדינת ישראל, מרחב בו שוכנים נתיב הל"ה, גבעת ישעיהו וחברון בכפיפה אחת. זהו מבט פרשני מרחיב, המתכנס למושג "ארץ ישראל" - ארץ אבות חסרת גבולות - ומנסה לצרוב אותה במרחב ובתודעה באמצעות ניכוס קרקעות, התיישבות יהודית, מינוח ונתינת שמות, טקסים, הצהרות פוליטיקאים ועלייה לרגל.
ואכן, הכיבוש של שטחי הגדה המערבית הפך לשגרה מתעלמת בקרב ציבורים רחבים בישראל, והשקט השורר שם מנרמל מצב שבו פלסטינים חסרי אזרחות מוכפפים לשלטון צבאי. אם כן, טוב עשה שר החינוך שהמליץ לילדי ישראל לבקר במערת המכפלה. חשוב לחזור ולהזכיר שלערש קיומנו יש צד אחר - זה של מחסומים, שיטור ותעודות מעבר - שרירותו של השלטון היוצרת גיאוגרפיה של אסון.
אזור H2 בחברון (האזור המתנחלי) הוא תמצית בוטה של מעשה הכיבוש, המבוטא ברצח עיר. רצח-עיר היא אחת התופעות הקיצוניות של שלילת הזכות לעיר. ללא הזכות לנוע, לדור, לפעול בעיר ולהשתמש במרחב הציבורי שלה, היא כולאת את היושבים בה, ולעתים אף הופכת לקברם. רצח-עיר הוא רצח תרבותה, נופיה, תשתיותיה, כלכלתה ומוקדי הניהול שלה. פירושו נטילת השליטה במרחב ובמשאבים מידי התושבים, וקולוניזציה מנטאלית הנקנית באמצעות קטיעה והגבלה של מרחבים, השפלה ואי-ודאות עד לרמת חיי הפרט.
הפלסטינים שחיו במרכז אזור 2H, אשר הותר בהסכם חברון למגורי יהודים, נתונים בתהליך מתמשך של רצח-עיר. ה
מתנחלים - בסיוע הצבא, לפי הנחיות של הדרג הפוליטי ובגיבוי מכשיר של הדרג המשפטי - טוו מערכת כוח דכאנית שדחקה וגירשה רבים מהפלסטינים או סגרה את עסקיהם במקום.
עם זאת, גם למתנחלים נוצר מרחב מצומצם וקטוע. פרויקט ההתנחלות בחברון נמצא בתוך מרחב פלסטיני מאוכלס ומתקומם, שהערים בפניהם מכשולים פיזיים, משפטיים ופוליטיים כאחד. מציאות זו פגעה גם במרחב של המתנחלים: הם מתגוררים בעיר הרוסה שגדר תיל מעטרת בה אתרים רבים, רוב בתיה נטושים ודלתותיהם מרותכות. על הגגות ובפינות הרחובות ניצבות עמדות צבא ומצלמות אלקטרוניות. היישוב אינו אלא מקבצי בניינים נעדרי רצף: מתחם אברהם אבינו, תל רומידה, בית הדסה, בית שניאורסון, בית קסטל, בית חסון ובית רומנו. היישוב כמעט שאינו גדל לאורך השנים, לא רק משום ההגבלה שמטיל הממשל, אלא גם מפני שאינו אטרקטיבי לציבור המתנחלים עצמו.
המאבק של מתנחלי חברון נועד ליטול לעצמם את הזכות לעיר בכוח ולביית את המרחב העירוני, אלא שביות אלים מונע מהבית להפוך לבית משפחה ומותיר אותו במישור של בית לאומי או בית מקודש, מונומנטלי ועמוס בסמלי הנצחה, השוכן בתוך נופים קשים של שדה-קרב עירוני.
חשוב שתלמידים יעלו לרגל למערת המכפלה, ויחזו בחברון כסמל עירוני דחוס של הכיבוש. הם יראו בדרכם מחסומים, עיר הרוסה ומלאה באנשי צבא ומשטרה. מובלעת כעורה שאינה מתפקדת כעיר, אלא הכלאה של צורת יישוב הנעה בין מבצר לגטו: תושביה היהודים מכונסים בעולמם המשיחי והם חשדניים ותוקפניים; תושביה הפלסטינים סגורים מאחורי סורג ובריח והולכים לבתיהם בדרכים עקלקלות; ונוכחותם של אנשי משמר הגבול ונציגי הכוח הבינלאומי TIPH המסיירים במקום, באים להזכיר כי האתר אינו חלק ממדינת ישראל.
עם קום המדינה הוחלה מסורת הטיולים והמסעות ברחבי הארץ. מטרתה הייתה ללמד את הנוער לדעת את המולדת במראה עיניים, בזיעת אפיים ובצעידה בנתיביה; לפתח שייכות וזהות טריטוריאלית; ולאהוב אותה עד כלות. האומנם חלק ונחלה לחברון באותה מולדת?
