שיח על השיח הציבורי (6)

לפני שנים הוצבה בתי כקצינה בגרעין נח"ל שיישב את קיבוץ כפר חרוב, ברמת הגולן. בטקס העלייה נישא נאום: "מהמקום הזה שהסורים הפגיזו והטרידו את חקלאי עמק הירדן, אנחנו מקימים קיבוץ חדש". זאב שיף, הפרשן הביטחוני, שבתו הייתה בגרעין, לחש לי: "הייתי קצין מודיעין כאן. כמעט כל התקריות שהיו עם הסורים - אנחנו יזמנו". לפני מותו אישר משה דיין: "90% מהתקריות אנחנו יזמנו". נזכור שתקריות הוליכו לפעולות תגמול עם קורבנות. במלחמה על שטחי ההפקר, יכול להיות שהיה הגיוני ליזום תקריות. אבל בשיח הציבורי ידוע שהסורים הם שיזמו התגרויות בנו... לא טוב "להתקשש" בארץ ולזכור. שנים קודם הייתה פעולת עזה, מפעולות התגמול המכוננות. המכה הקשה שספג הצבא המצרי הייתה אחד הגורמים שהביאו את נאצר, לטענתו, לפנות לרוסיה, דבר שהביא למלחמת סיני. ימים אחדים קודם לפעולת עזה הופיע הרמטכ"ל דיין בליווי בכיר במודיעין אצל צוות המודיעין בפיקוד דרום, קרא את הדו"ח שלהם, ולחץ עליהם לשנות אותו לתמיכה בפעולה. הם סירבו, ובמקומם חתם אותו בכיר. כל מפקד ישר מהימים ההם יכול לספר מניסיונו. מה הדבר החשוב ביותר לאיכות הצבא? התשובה האחת: האמת במרקם הפיקוד! נשק אפשר לקנות, באימונים אפשר להרבות, תקשורת אפשר להפעיל. דבר אחד אי-אפשר לרכוש בשוק: אמינות. זה שם המשחק, בסדרת "השיח על השיח הציבורי". "מעריב" ראיין את עזריאל נבו, השליש הצבאי של ראש הממשלה מנחם בגין, שגילה לציבור איך אריק שרון הוליך שולל את בגין ואת הממשלה כולה. מפקד המודיעין ביקש ליידע את השליש הצבאי, והם נפגשו בהסתר, כי הכל פחדו לומר אמת. השליש הצבאי העמיד את בגין על השקרים, אבל לשווא. נבו מתאר איך שרון התיש את בגין עד שאמר שאינו יכול יותר. אחרי הסכם עם אש"ף בלבנון, 11 חודשים אש"ף לא ירו, ושרון ניצל התנקשות - בשגרירנו בלונדון - של קבוצת טרור מתנגדת לאש"ף כדי לפתוח במלחמת לבנון הראשונה, מלחמה שתימשך 18 שנים עם יותר מ-1,000 הרוגים. איפה זה התחיל? - סביב פעולות התגמול של שנות ה-50 וה-60. אולי היו דרושות פעולות תגמול, אך סביבן צמחו השיטות לשטות במדינאים ובציבור. בשלב השני עלה העיוות הזה, עם אריק שרון, למפעל ההתנחלויות. שרון לימד את המתנחלים לפעול בנורמות של הערמה על הממשלה, על מערכת המשפט, על צה"ל, והוא שבנה את תשתית הסימביוזה בין המתנחלים לקציני צה"ל בשטחים, סימביוזה שבה מפקדי צה"ל משתתפים בהערמות ובדיווחי אי-יושר לממשלה ולמערכת המשפט. כשמקלפים את הבצל הזה מגיעים לשורש: הממשלה היא זרה, ומה מותר לעשות לאנגלים מותר לעשות ליהודים. המערכת הזאת משדרת את אי-היושר לשיח הציבורי, הקונה את הדברים - כי מדובר הרי בביטחון... וכך, המתנחלים במעשיהם הפכו את צה"ל מצבא ההגנה לישראל - לצבא משטרה לישמעאל (הנורמה הזאת הכתה אותנו בכשל הצבאי במלחמת לבנון השנייה - פתאום צה"ל איננו צה"ל). ואיך נאסף אי-היושר הזה, בלי קושי, לחיקו של השיח הציבורי? - כי ראשי האופוזיציה דאז - פרס ואלון ורבין וחבריהם - תמכו (מי יותר ומי פחות) בהתנחלויות ובמלחמת לבנון הראשונה, אף כי ידעו איך ולמה באה. לכן לא העזו לדבר אמת עם הציבור, עד הפאשלה של סברה ושתילה. וחבל. חבל על שמנהיגים לאומיים נשבים בפופולאריות רגעית, ונמנעים משיח אמת עם הציבור. עד היום.