40 מיליון שקלים הם סך ההוצאות לשנה של
גלי צה"ל. כמו-כן, גלי צה"ל משתמשים כמעט חינם בתשתית, ובכוח אדם סדיר. ואם גם אתם תוהים על מה הולך הכסף, אתם לא לבד. אף על-פי שהתחנה טוענת שהיא תעשה כן, היא לא חושפת את פרטי התקציב שלה, ואין עליו שום פיקוח ציבורי ראוי.
שלל טענות הועלו נגד גלי צה"ל במהלך השנים, רבות מהן בתחום האיזון הפוליטי. כבר במלחמת לבנון הראשונה קבע מי שהיה אז איש התחנה,
אבשלום קור, כי: "לצה"ל לא הייתה תחנת רדיו במלחמה הזו, גל"צ שירתה במלחמה את מטרות המחבלים".
שלושה עשורים חלפו, ואיזון פוליטי בתחנה נראה היום רחוק מתמיד. 150 תלונות הוגשו נגד התחנה בשנת 2010 על הטיה באיזון תכנים, מחצית מהן נמצאו מוצדקות. אך תלונות אלו הן רק טיפה בים. המתעניין ימצא דוגמאות אין קץ להטיה הפוליטית של התחנה באתר 'לאטמה' או בטורו המשובח של קלמן ליבסקינד. "אין מקום חופשי כמו גלי-צה"ל, לפעמים עד כדי אנרכיה", הסביר בעבר
רזי ברקאי, ואת האנרכיה הזו מנצלים היטב שדרניה שמנכסים לעצמם את המיקרופון הציבורי. רונית כפיר למשל דיברה על כך שבבנק המטרות של צה"ל יש ילדים בני שלוש, ומרב מיכאלי קראה בגלי צה"ל לאימהות לא לשלוח את ילדיהן לצבא. נשמע לכם הזוי? מסתבר שבתחנה ביפו המציאות עולה על כל דמיון.
לאחרונה, יש מי שקם לעשות מעשה. לרס"ן (ב(מיל.)) ומנכ"ל חברת ההיי-טק, עופר שושן, נמאס להתעצבן. הוא עייף מתחנה שהגיוון הפוליטי של שדרניה הבכירים נע בשטח הבלתי קיים שבין רזי ברקאי,
מיכה פרידמן ו
יעל דן. נמאס לו לשמוע כיצד דוברי החמאס הם מרואיינים מבוקשים בתחנה, ובעיקר נמאס לו מהתחושה שגלי צה"ל היא כבר מזמן לא הבית של החיילים. שושן החתים את חבריו המילואימניקים והשבוע הם הפגינו מול בניין התחנה.
גם תנועת האקטיביזם הציוני 'ישראל שלי' הצטרפה למאבק לשבירת מונופול השמאל על התחנה. איילת שקד, ממנהלות התנועה (פרופיל אישי אודותיה מתפרסם במוסף זה), אמרה השבוע: "אנחנו רק רוצים גיוון בשדרנים, לא יכול להיות שלכל השדרנים הבכירים בתחנה יש את אותה דעה. אנחנו מבקשים גם שגל"צ תעמוד מאחורי הלוחמים בשעת מלחמה".
נשמע לכם כמו דרישה מוגזמת?
17 מיליון שקלים מכניסה גלי צה"ל בשנה משידור חסויות ותשדירי שירות. ועכשיו, בואו ניזכר מחדש שמדובר בתחנה צבאית. האם אתם מדמיינים מצב שבו פלוגת גולני שומרת בלילות על סניפי
בנק הפועלים כדי ליהנות מתקציב האבטחה של
שרי אריסון? ומה עם השריונרים שבשביל לקנות פגזים עושים שליחויות עבור 'שופרסל'? נשמע לכם מופרך? עכשיו תחשבו שוב על חיילי גל"צ שמשדרים פרסומות.
'האגודה לזכות הציבור לדעת' מבקרת בחריפות את הסדר הפרסומות בגלי צה"ל. בנייר עמדה שהיא הוציאה לאחרונה מסבירה האגודה כי שידור הפרסומות פוגע באיכות השידור, ומערב אינטרסים מסחריים עם צבאיים. ואגב, מה אמור לעשות חייל צה"ל בשבת בתחנה? האם שידור פרסומת ל'מפעל הפיס' מהווה פיקוח נפש?
גם דוחות
מבקר המדינה יוצאים נגד ההתנהלות התקציבית העלומה של גל"צ, ובפרט נגד הסכמי הפרסום של התחנה שנעשים ללא בדיקה משפטית וכלכלית הולמת. לדוגמה, בהסכם חליפין שנערך עם 'פלאפון', האחרונה קיבלה פרסומות בשווי של עד 16 מיליון שקלים תמורת שירותים בשווי 2 מיליון שקלים. עסקה לא רעה...
ביקורת נוספת על הפרסומות בגל"צ טוענת כי היא פוגעת בשאר תחנות הרדיו, שנאבקות אף הן על אותה עוגת פרסום, אך אינן נהנות ממקור מימון אחר. בסופו של דבר, מפרסם ששם שקל בגל"צ לא ישים אותו במקום אחר. הנפגעות הן תחנות רדיו שחלקן באמת ובתמים מנסות להביא מגוון של דעות וקולות. כן, אפילו קולות מוזיקליים.
השבוע נערך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת על המשך שידור הפרסומות בגלי צה"ל. התחנה משדרת חסויות מתוקף הוראת שעה משנת 2005 שהוארכה שוב בשנים 2007 ו-2010. חרף כל הנאמר לעיל, תוצאות הדיון לא הפתיעו איש, והוראת השעה הוארכה בשנה וחצי נוספות.
האם באמת היה סיכוי שהח"כים, אותם "שונאי תקשורת" ידועים, יצאו נגד אחת מתחנות הרדיו הפופולריות בישראל? בהפגנה שהתקיימה השבוע טען אחד הדוברים כי הוא דיבר עם רבים מהח"כים בוועדה בניסיון לשכנעם להתנגד להסדר. כולם ענו לו כהאי לישנא: "אנחנו מזדהים עם המאבק, אך אין סיכוי שנצא נגד גל"צ". את נחת זרועם של אנשי התחנה הרגיש לאחרונה שר הביטחון שהעז לחפש מחליף למפקד התחנה. הרי אם זה תלוי בברקאי ובפרידמן, על ברק להתייעץ איתם גם לפני שימנה את מח"ט גולני הבא...
כבר בשנת 1985 אמר הרמטכ"ל דאז,
משה לוי: "אני לא רואה איך זה מתיישב שהצבא מחזיק מערכת חדשות משל עצמו. זו שאלה בדמוקרטיה". שאלה טובה אפילו.
96 אחוזים מזמן השידור בגלי צה"ל הוא של תוכניות לא צבאיות, כך על-פי דוח מחלקת המחקר של הכנסת שפורסם לאחרונה. התחנה השלימה למעשה, אם לא להלכה, תהליך אזרוח שהחל עוד בשנות ה-70.
תורף הטענות נגד התחנה הוא פשוט. כיוון שתכני התחנה חדלו מלשרת את החיילים, ושדרניה הבכירים, כמו רזי ברקאי, טוענים כי "אינם הדאודורנט של הצבא", התכבדו והחזירו את המותג 'צה"ל' לצבא, חפשו לכם מממן אחר, וצאו לנסות את מזלכם בשוק הדעות של התקשורת הישראלית.
ב-40 מיליון השקלים בשנה שיתפנו, הצבא יוכל בקלות לקנות שעות שידור מרובות עבור חיילים בכל תחנה מסחרית אחרת.
יותר מכל אמירה של המתנגדים, מעידה על מהות התחנה שתיקתם של החשודים המיידיים. איפה הם אותם 'שוחרי הדמוקרטיה' שיצאו נגד תחנה צבאית כה פופולרית במימון המדינה? מדוע אנחנו לא שומעים מ'אבירי החופש' טענות בנוסח: "היכן יש בעולם עוד תחנה צבאית שזוכה לכזה רייטינג? אולי בצפון קוריאה". מדוע נעלם קולם של אותם קוזאקים נגזלים שלא מצליחים להשלים משפט בלי לשרבב אליו 'גזענות', 'פאשיזם' ו'אנטי-דמוקרטי'? מדוע אנחנו לא שומעים מהם על 'רפובליקת בננות', ו'מיליטריזם משתלט'? היכן הם יהושוע סובול וגילה אלמגור שיטיפו לנו על 'לאומנות פטריוטיסטית פאשיסטית', וכיצד תחנה צבאית מנהלת את המדינה?
כנראה שהם כבר יודעים מזמן את מה שאנחנו רק עכשיו מתחילים להבין.
