בימים הקרובים עומדת הכנסת לאשר הצעת חוק המחייבת את אלה אשר בתיהם נהרסים על-ידי המדינה - לשלם את עלות ההריסה. לכאורה זהו חוק הוגן, הבא להילחם בתופעת הבנייה הלא חוקית בארץ. אך למעשה זהו חוק נגד ערבים אזרחי ישראל, שאין להם אפשרות חוקית לבנות את בתיהם. מובן שהחוק אינו חל על מתנחלים שבונים באופן לא חוקי. הנפגעים העיקריים מהחוק יהיו בדואים החיים בכפרים הלא מוכרים. זהו עוד אמצעי לחץ לאלצם לעבור לעיירות הריכוז שהמדינה הקימה או מתעתדת להקים. לכן, אתמקד בסיפורם של הבדואים: בתחילת שנות החמישים, לצד המשך גירוש בדואים מהמדינה, החלה המדינה לרכז את הבדואים באזור הסייג (בין באר שבע, דימונה, ערד וצומת קמה). השלטון הצבאי הודיע לשבטים בדואים שהצבא צריך לעשות אימונים בשטחיהם, ו"למען ביטחונם" עליהם להתפנות. הובטח להם שכעבור חצי שנה יוכלו לחזור. לחזור לא נתנו להם, ותחת זאת העבירו חוק ("חוק רכישת מקרקעין 1953"), שבעזרתו ניכסה המדינה חלק מן האדמות המפונות לרשותה. זהו שוד קרקעות פשוט, בעזרת החוק. במקום ליצור תוכניות מתאר לכפרים שהמדינה יצרה, ולהסדיר את האפשרות לבנות בתים ולקבל שירותים, העבירה המדינה בהמשך חוק נוסף ("חוק התכנון והבנייה 1965"), שבעזרתו קבעו שאדמות אזור הסייג הן חקלאיות ואסורות בבנייה. כך, בבואם לממש את זכות האדם הבסיסית לקורת גג, הפכו הבדואים לעבריינים, באמצעות חקיקה פוליטית. יש לציין כי באזור הסייג התקיימו כפרים בדואים עוד לפני קום המדינה, אך גם בהם סירבה המדינה להכיר, וגם אותם הפכה באמצעות החוק שלעיל ל"בלתי חוקיים". ותיקים כחדשים, כל יושבי אזור הסייג נפגעו אפוא בדומה. בסוף שנות השישים החלה המדינה לרכז את הבדואים לעיירות. עכשיו מנסים לגזול מהם את שארית אדמותיהם. כדי "לעודדם" לעבור לעיירות, הורסים בתים, משמידים יבולים, מצמצמים שטחי מרעה ומחרימים עדרים. היום אתה שומע את הטיעון על התפשטות והשתלטות הבדואים על אדמות המדינה. צריך לזכור שאחרי כל הגירושים, נותרו כ-11,000 בדואים בנגב (לפי מיפקד האוכלוסין מ-1960). היום, לאחר חמישים שנה, מספרם הוא כ-190,000. ברור שהם צריכים לגור איפשהו, ואם המדינה מסרבת ליצור תוכניות מתאר לכפרים, הרי ברור שהבנייה לא תהיה לפי תוכניות מתאר שאינן קיימות. במקום הכרה של המדינה במעשי העוול שלה כנגד הבדואים ומתן פיצויים, באים ומוסיפים חטא על פשע ומחייבים אותם לשלם על מעשי המדינה. זהו סיפור רדיפת המיעוט הבדואי במדינת ישראל, לא בידי גזענים חשוכים, אלא בידי כל ממשלות ישראל. עכשיו הנרדף צריך לשלם לרודף את הוצאות רדיפותיו! העניין גורם לי אסוציאציה נוראית - בדרך-כלל אני משתדל לא להיכנס להשוואות מסוכנות כאלה: לאחר ליל הבדולח הוחלט בגרמניה לחייב את היהודים לשלם מיליארד מרקים - כביטוח לעסקים שנפגעו... מה הפלא ש"פורום דו-קיום בנגב" פנה לנציגי האו"ם "לעצור את הצעת החוק הגזענית החדשה להטלת תשלום על הריסות בתים על בעלי הבתים, חוק שלא יוחל על ההתנחלויות". ח'ליל אלעמור, חבר מזכירות פורום דו-קיום בנגב, הוסיף: "מדובר בחוק שיפגע קשות בבדואים המתגוררים בנגב. בכפרים הלא מוכרים מתגוררים בני אדם ללא זכויות, ללא חשמל וללא מים זורמים, עוד מלפני קום המדינה. ...פורום-קיום בנגב רואה בחוק פגיעה ישירה בשוויון ובזכויות היסוד המוגנים בחוק במדינה, וקורא לבטלו לאלתר". תוכלו לשמוע פרטים נוספים ממני - 09-9523261; מח'ליל אל-עמור, חבר מזכירות פורום דו-קיום בנגב: 052-2700365; וממיכל רותם, דוברת "פורום דו-קיום בנגב" - 050-9391299.