שבועות של תהפוכות וחוסר ודאות עוברים על המדינה, ויש תחושה שאין יד מכוונת. זהו בהחלט הזמן לקרוא לראש הממשלה להתחיל להנהיג את המדינה. סחריר [ספין] איננו יכול בשום אופן להיות תחליף למדיניות, ואנחנו בהחלט יכולים לצפות ממי שנבחר להנהיג את המדינה להתנהג כמו המבוגר האחראי. משברים רבים צצים לאחרונה, הקוטג', המגורים, הרופאים ועוד כאלה שבוודאי קיימים ובוערים רק אינם תופסים כותרות., יש, אם בוודאי שמתם לב, חוט מקשר בין כולם. לכולם אפשר לקרוא משבר חברתי-כלכלי או בכותרת יותר עמוקה, משבר ערכי. עד היום, מזה זמן רב, רב מידי, התנהלה המדינה תוך כיבוי שרפות וחשיבה לטווח קצר, אין חזון המאחד את כולנו פרט לרצון לראות את שורת הרווח. צר לי, כך לא יכולה מדינה להתנהג. ככה לא מנהיגים מדינה. כולם יודעים שחוזק השרשרת נמדד בחוליה החלשה, וכאן במדינה החוליה החלשה הם אזרחים קשי יום החיים ברחבי המדינה ובמיוחד בפריפריה, ולכן שם צריכה המדינה לשים דגש ומתוך מחשבה מרחיבה ולא מצמצמת, מתוך ראיה כוללת של חינוך, בריאות, פרנסה ותרבות. שאם לא כן, תיוותר מדינת ת"א ללא החגורה הפריפרילית, תאבד את המכנסיים ולא תשרוד. המדינה איננה יכולה לבחון את כל התנהלותה דרך החור שבגרוש, להקים ישובים בנגב או בגליל ברמה או בערבה. זה מהלך לא כלכלי אולי, בוודאי אם נבחן את זה במונחי כלכלה טהורה. אבל כאן נכנס הפן הערכי של המדינאות וזה בדיוק הדבר שחסר אצלנו. ראוי היה, במיוחד לאור משבר מוצרי החלב, שמנהיגי המדינה וזה עדיין לא מאוחר, יעצרו את המירוץ אחרי הזנב, יקיימו סיעור מוחין עם נתונים רחבים, עם כלכלנים היודעים את העובדות לאשורן ויגלו היכן הם הכשלים ומדוע יוקר המחיה בארץ כל כך גבוה. לי ברור היכן טמון הכשל ברשתות השיווק ובמחלבות. ברור לי גם שמשקלם של טייקונים גדול ממשקל החקלאים בארץ, אבל זו תהיה טעות לנסות ולכבות את השרפה עם כוס מיים ובמקרה שלנו, על-ידי פגיעה בחוליה החלשה, החקלאים. אין בוננזה בגידול פרות לחלב וגם לא באפרסקים. כמו תמיד, מי שגוזר את הקופון ומחליט על מרווח הרווח הוא המתווך. זה פשוט מאוד, אבל בפרפרזה רק אומר, שגם לקרציה חשוב שישאר לכלב מספיק דם, שכן ללא דם לכלב, גם הקרציה לא תשרוד. אינני חלילה משווה את החוליות המתווכות בין היצרן לצרכן לקרציות, אבל חשוב להדגיש שללא רווח, ליצרן, גם הצרכן יסבול. אנחנו יכולים לצפות שמנהיגי ישראל יראו ויבינו את החשיבות של החוליה היצרנית. רק להמחשה, קילו גבנ"צ, צורך 12 ליטר חלב, ולכן גבנ"צ מיובאת, אומר הקטנה של מכסות חלב (בסתירה להצהרה של התמ"ת על הגדלת מכסות וכמובן שהפירוש הנוסף הוא הקטנה דרסטית של היצור של גבנ"צ בארץ = פיטורי עשרות עובדים מעפולה ובית שאן, אלה שיצרו בתל יוסף). באירופה (שבוודאי אינה מתקדמת כמו ישראל) הממשלות הבינו את זה ודואגות שחקלאים יתפרנסו בכבוד וגם יגורו במקומות בהם הם גרים, לך תבין את הגויים. אבל אולי בכל אופן כדאי לבדוק מדוע זה כ"כ חשוב שם, שהממשלות עושות מעשה ואילו כאן זה לא באמת חשוב, משום שלא רק שלא עושים מעשה, ההפך הוא הנכון, עושים כל שביכולת המדינה לייאש את החלק היצרני. לכן, ראוי היה לו ראש הממשלה יתעשת ויפגין ראיה בוגרת, ציונית ומדינית.