שיחת טלפון ליהודה ומיד אחריה למיכאל פואה. לא יכלו להאריך, היו בדרך למאהל המחאה. את המחאה שלהם הם התחילו לא מהיום או מהשבוע, למעשה הם כבר בשלב הצעת הפתרון. מדובר באב ובנו, שלא הסתפקו בשיחות סלון על מצב הדיור ופשוט נגשו לחקור את הנושא. את מסקנותיהם לא שמרו לעצמם ומיהרו לכתת רגליהם במסדרונות הכנסת, כולל תכתובת עניפה עם שר האוצר. הגיע לידי נייר עמדה מתומצת ובהיר הניגש להתמודד עם הנושא. אז אם עד עתה הכרתם אותו דרך העמידה בתור אצל מתווכי הדירות, מחפשים דירה פנויה להשכרה ביולי אוגוסט, או בריצות מפרויקט נדל"ן אחד למשנהו בתקציב שפוי, להלן נתונים קצת יותר מדויקים. על-פי נתוני הלמ"ס בשנתיים האחרונות עלו מחירי הדירות ב 43%. מחירי השכירות בתקופה זו עלו ב22%. ברור לכל שההיצע בשוק קטן באופן דרמטי ביחס לביקוש. איך הגיעה מדינת ישראל למצב כזה? ההנחה הבסיסית היא שכל משק בית צריך בית, לפחות אחד. נבירה בארכיון הלמ"ס מראה כי בעשור הקודם גדלו משקי הבית ב 437,400, לעומת זאת באותן שנים התאפשרו רק 339,278 התחלות בניה. אם נוסיף לזה עוד 1700 משפחות שביתם נהרס בגוש קטיף, נקבל שבסוף שנת 2008 ישנו חוסר של 100,000 יחידות דיור! (למעשה החוסר גדול עוד יותר כיון שחלק מהדירות נרכשו שלא לצורך מגורים כדוגמת דירות נופש או דירות לתושבי חו"ל). מכיון שבכל שנה מתווספים בממוצע 44,000 משקי בית חדשים ומתאפשרות רק כ-33,000 התחלות בניה בממוצע נוצר מצב שבכל שנה מחסור הדיור גדל בעוד 11,000 יחידות דיור. נכון לעכשיו הפער הגיע כבר ל-120,000 יחידות דיור. וזה עוד לא הכל, לפי הצפי של משרד השיכון, גידול משקי הבית בישראל לשנה יגיע בקרוב ל 50,000. איך ניתן להתגבר על חוסר קיים של 120,000 יחידות דיור, שבכל שנה ושנה מחריף בעוד 17,000 משקי בית חדשים ללא פתרון דיור? יהודה ומיכאל יוצאים נגד התערבות ממשלתית בשוק הבניה עצמו. הפתרון שהם מציעים הוא לאפשר לשוק החופשי להתגבר על החוסר. "מצוקת הדיור נגרמה בשל רשלנות ממשלת ישראל, ובאחריותה הפתרון. רב מוחלט מקרקעות מדינת ישראל נמצאות בבעלות המדינה. אם המדינה משווקת לציבור מספר מגרשים נמוך, היא גורמת למחסור. יש להציב יעדים לטווח ארוך וליצור תנאים שיבטיחו ליזמים ולרוכשים שהשקעתם תישא פרי". אלו יעדים לטווח ארוך אתם מציעים? "כדי לפתור את הבעיה תוך 5 שנים יש לשווק בכל שנה 50,000 יח"ד כנגד משקי הבית החדשים ועוד 24,000 נוספים כדי להשלים את הפער הקיים כבר עתה בשוק הנדל"ן, כלומר בכל שנה יש לשווק 74,000 יחידות דיור. מספר נמוך מזה לא יפתור את הבעיה, אולי לא יחריף אותה, אך עדיין המחסור יהיה קיים. אנו מצפים שיוקם צוות בין משרדי שיטפל בכל נושאי הביורוקרטיה. הצוות הזה יצטרך להציג לציבור כל רבעון את מדד התקדמות הבניה בישראל. אם הממשלה לא תצליח להפשיר 17,500 יחידות דיור מידי רבעון, היא נכשלה." הם לא מתבלבלים מכל חישובי הסטטיסטיקות והנתונים וממהרים לשלוף מפות ותרשימים. הסברים על תמריצים נדיבים לקבלנים שיעמדו בלוחות זמנים בבניה באזור הנגב והגליל, יחד עם קריאה לבניה רוויה ממזרח לשפלה. "מצוקת הדיור הגדולה ביותר היא בין חדרה לגדרה. האזור הזה מרכז בתוכו את מרכזי התעשיה המסחר והבידור, ובאופן טבעי אנשים רוצים לגור קרוב למקום העבודה. כיום צפיפות הדיור שם היא גבוהה מאוד, והפתרון הריאלי היחיד לה הוא בניה בשיפולי הרי יהודה ושומרון. את ההצלחה של העיר מודיעין צריך לשווק גם לשטחים הסמוכים, בין מודיעין לקרני שומרון". יפה לראות אב ובן שעוסקים ביחד במרץ בנושא. מצוקת הדיור לא נופלת רק על הזוגות הצעירים שזה עתה בנו את ביתם, איתם לאורך הדרך צועדות משפחות האם, מנסות לתמוך כלכלית ולמצוא פתרונות חלופיים. ומי יודע, יתכן מאוד שזה הנושא החם ביותר שיכריע את מערכת הבחירות הקרובה. כבר אין לנו צורך במחשב לכל ילד, ראשית כל הבו לנו קורת גג לכל משפחה.