המחאה החברתית מתפשטת ברחבי הארץ ומאגדת סביבה קהלים חדשים. מצד אחד המתח החברתי עולה והדרישות מממשלת נתניהו הופכות חזקות מתמיד, אך מן הצד השני, תוך חוסר רגישות והבנה מנסה ראש הממשלה
בנימין נתניהו לקדם פתרונות ישנים המשרתים את האמונות הקפיטליסטיות החזיריות מבלי משוא פנים.
אתמול התבשרנו כי למאחה מצטרפת, לא פחות, ההסתדרות החדשה של העובדים בישראל. זו אותה הסתדרות שמכרה את העובדים לנתניהו, התעלמה מהעסקות פוגעות ולא נפקה אצבע עבור אותם מפגינים, שכעת היא מבקשת להצטלם לידם עם אותו שלט: "ביבי הביתה!"
עופר עיני מנסה לתפוס טרמפ ולקפוץ על העגלה. הוא מבין שאם לא יצטרף יהפוך עד מהרה לאחד האשמים העיקריים בכל הסיפור הזה. את הבריאות הוא זנח כאשר התעלם, כבר שנים, מדרישות האחיות לשיפור תנאים ותקנים, את המפגינים נגד כריית הפוספטים בערד הוא מכר, לעובדות הסוציאליות הוא ביצע בהסכם זול וגרוע, את עובדי חיפה כימיקלים הוא הפך לעובדי קבלן ובמו ידיו נתן את כל התירוצים לפריחת ארגון "כוח לעובדים" המנסים בכל כוחם להחזיר לעובדים את הכוח ולא לארגונים ולבעלי הממון.
על המפגינים להיזהר מהחיבור הזה, ההסדרות החדשה היא כבר מזמן לא העם ואולי זה הזמן המתאים להיפרע גם ממנה. היא מייצגת את העובדים המבוססים, אלה שסגירת עסקה הייתה חשובה להם יותר מעובדי הקבלן. ההסתדרות היוותה גשר חי למצב הזה. הארגון הזה מבין כיום שגם הוא עשוי להעלם מהמפה ומנסה כעת לחזור אליה כנפגע.
הסתדרות העובדים שעל דגלה ערכי הסוציאליזם הייתה בשנים האחרונות לשחקן הכי נוח לנתניהו. חוסר ההגנה המינימלית מבחינתה כלפי המשק הוא אשר הביא לממשלת נתניהו מסדרון של הסכמים ולמכירות חיסול המשק לטובת הטייקונים. ההסתדרות כבר מזמן אינה יודעת לייצג את העובדים, אלא לסגור עסקות - כארגון יציג ללא עובד נציג.
ההסתדרות, כפי שהתנהגה עד כה הינה ארגון מבולבל, סוציאליסט תועה בתוך קפיטליזם טועה המחפש דרך. לאחר שנים שהיא קבעה את עצמה להיות באותו צד של הממשלה, מנסה כרגע לעשות קולות של 'ציבור רחב', אנחנו מזהים את היטב את המניפולציה, שריחה למרחוק ולא מאמינים. היזהרו מהסוס הטרויאני הזה, שרק עוד ממון מרגיע אותו, הוא עלול לקבור את המאחה.
