היום בו נתניהו נעלם התחיל בצורה שגרתית. שרה סיימה את גלגול הבוקר במיטה רק כדי לגלות שבמקום הגוש החם והרוטן היא נוחתת על מצעים בלבד. "שוב ישיבה מוקדמת...", היא תהתה לעצמה כשהיא מפנטזת בפעם האלף על פרישה מוקדמת מהתפקיד. את שרעפי הבוקר קטעה המולת מכשירי הקשר בפתח הבית ומאבטח אמיץ שדפק בדחילו ורחימו על דלתה. עכשיו זה הפך לסופי. האיש המפורסם ביותר במדינה פשוט נעלם, כאילו בלעה אותו האדמה. ביום בו נתניהו נעלם מיכל לא ענתה לטלפונים. למעשה, היא התחמקה מטלפון אחד אך ליתר ביטחון היא החליטה להתעלם מכולם. לאחר 17 כוסות קפה ושתי חפיסות סיגריות היא אזרה אומץ פתאומי, לפתה את הנייד בעוצמה וחייגה. "מר קובלסקי? זו מיכל כהן, הדיירים שלך". בעלה כבר תדרך אותה שלא לחרוג מהעלאה של אלף שקלים בשכר דירה, "7,000 זה כבר די והותר לחור הזה!", הוא רטן לפני שנעלם לעבודה והשאיר אותה עם ההתמודדות. "שלום העלמה כהן", ענה בעל הבית בחביבות מפתיעה והלחץ של מיכל המריא לשחקים, "אני מצטער שאני נאלץ לשנות את השכירות, אך היא תעמוד מהיום על 2,100 שקלים. תביני אותי. בכל זאת דירת 4 חדרים במרכז תל אביב". ביום בו נתניהו נעלם אסי שוב רב עם חברתו, והרהורי הפרידה תכפו מתמיד. גם מד הדלק באוטו לא היה אופטימי במיוחד והוא הפטיר קללה חרישית כשהוא פונה אל התחנה. מקץ כמה רגעים המד כבר טיפס למעלה, מה שאי-אפשר היה לומר על מצב רוחו. באופן אוטומטי הוא הגיש 300 שקלים למתדלק רק כדי ליהנות מפרצוף משתומם ומשטר של 200 שקלים בחזרה. אסי עוד ניסה להבין את פשר הנס אך אז נשמע צלצולו של מספר אחד ומיוחד. "היי מותק, אתה יודע שאני אוהבת אותך...". ביום בו נתניהו נעלם שרית עמדה על מפתן הבנק ברגליים רועדות. "נא להגיע לפגישה בבנק בנושא יתרת החשבון" הדהדה במוחה ההודעה הלאקונית כשאליה הצטרפו הנזיפות הצפויות לה בסניף. גם כך אמא שלה חפרה לה על הבוקר שהגיע הזמן שהיא תעזוב את כל עלובי החיים ותמצא לה עבודה "אמיתית". כבר לא נותרו בה כוחות לעוד שיחה על המינוס המעמיק. את הגערות החליף שטיח אדום ומנהל הסניף עם כוס קפה מהבילה. "ברוכה הבאה לאגף האח"מים החדש שלנו, מצטער על הבלאגן אנחנו עוד בשיפוצים". "רגע, מה עם מצב החשבון, וההודעה...", השתוממה טלי רק כדי להישאל כיצד היא מעוניינת להשקיע את 750 אלף השקלים שביתרה שלה. "יתרה???", היא תהתה, "ומה זה בכלל אגף האח"מים הזה?", שאלה, "זה לאנשים כמוך, שמרוויחים 30 אלף שקל בחודש ומעלה. את יודעת, עובדות סוציאליות, אחיות, מורות. אז מה את אומרת, להשקיע במט"ח או באינדקס מדינות מתפתחות?". היום בו נתניהו נעלם הפרחים פרחו, והציפורים צייצו, והרעב מוגר, ועניים התעשרו, ויתומי האיידס באפריקה נרפאו, ודיקטטורות נפלו, ויערות הגשם באמזונס התמלאו, וכל הארץ אמרה שירה חדשה. הללויה.

פרולוג

"מובארק, אסד, נתניהו", זעקו שלטים בהפגנה הגדולה במוצאי השבת האחרונה, ובובת פניו המעוותות של נתניהו נסחבה על גבי ספק אלונקה ספק מיטת לוויות. את הכיתוב המתחרז עם ביבי על שלל השלטים האחרים אני אחסוך מהקוראים. "נתניהו...", הטעימה הדוברת מהבמה כשהקהל המשולהב זועק בוז. אווירה ציבורית היא חוויה קשה להעברה במילים ולפעמים עדיפות אסוציאציות. אלו שלי לקחו אותי לטרום רצח רבין. בדיעבד דובר אז על רבנים עלומים שהסיתו. "רבני" השמאל היום אינם עלומים כלל, רק דו-משמעיים יותר בניסוחיהם. הסופרים יורם קניוק ומאיר שלו, למשל, חזרו השבוע על הקריאה להעיף את נתניהו, כשהאחרון גם ממליץ להשתמש בכוח. בשיחות במאהל שמעתי התבטאויות קשות נגד נתניהו, דמוניות במהותן. בנפרד, חלקן היו יכולות להיות נסבלות, אך הן התצברו והתפרצו למסה קריטית של שנאה. אחרי שנתיים וחצי שבהן אין טריק עריכתי שבו 'ידיעות אחרונות' לא בוחל כדי להשחיר את פני ראש הממשלה הגענו למצב שבו אנחנו צריכים לחשוש, חלילה, מוועדת שמגר הבאה. הגיע הזמן שמבוגר אחראי יצנן את האווירה. ויפה שעה אחת קודם.