גלעד שליט, עם כל התקוה לראותו בריא ושלם מחר - שרד את הערבים. האם ישרוד גם את היהודים ואת התקשורת הישראלית?
ההתרגשות התקשורתית לקראת בואו המתוכנן מחייבת כבר עכשיו ומיד - להיזהר מאד באופוריה הזו. גלעד שליט מתוכנן לחזור לישראל אחרת מזו שהכיר, שנחטפה יחד איתו בתקשורת הישראלית.
דווקא ישראל חסרת המעצורים התקשורתיים, שסייעה לו, עלולה גם לטרוף אותו ביצריה.
דווקא היום, בהמתנה הדרוכה, חובה להתריע ולהיזכר בטרגדיה ישראלית אחרת, עם היסטריה ודורסנות תקשורתית.
כשאסף רמון, בנו של
אילן רמון ניספה בתאונת המטוס, התגודדו עשרות צלמים וכתבים לפני ביתה של רונה רמון, עוד בטרם נודע לה על אסונה הנוסף. רק מעצם התכונה מול ביתה נודע לה האסון לראשונה.
התקשורת רמסה את פרטיותה באונס תקשורתי-קבוצתי, בהלם נוסף, על הלם התרסקותו של בנה, אחרי אביו.
רונה רמון נטרפה ב"כוונותיה הטובות של התקשורת". חברי כנסת הגישו הצעות חוק להגביל את התקשורת בעקבות הסיקור - ושיקפו את סכנת התקשורת הישראלית מפני עצמה - בהעדר שיקול דעת ועריכה. הרי אין סכנה לחופש התקשורת בישראל, יותר מאשר המחוקק שיתערב בה, בשיקולי עריכה מקצועיים.
כשרונה רמון הסכימה להתראיין על כך אצל
יאיר לפיד, הוא אמר לה שזו הפעם הראשונה שהרגיש שהוא מתבייש במקצוע שלו. ובכן, לקראת שובו של גלעד שליט, רצוי למנוע למפרע את הפעם השנייה. גלעד שליט חשוף ממחר לשיקולי עריכה, יותר מלכל סכנה אחרת.
אין מטר בארץ הזו, אם זהו בית קפה ואם זו משתנה ציבורית, שלא יזהו אותו, כשיבקר בהם. אין אזרח בישראל שלא יוכל להפוך לפאפארצי אלים ולצלם אותו בנייד שלו - ולהעלות אותו לאיזשהו אוויר.
גלעד שליט מוּעַד ממחר, לתחרות הפרועה של אמצעי התקשורת להשגת ראיון בלעדי בכל מחיר, או לעדויות שמיעה וראייה של כל ישראלי, שיהיה נוכח באירוע כלשהו בנוכחותו.
בתום מלחמת לבנון השנייה ב-2006, נערך דיון על תפקוד התקשורת הישראלית במלחמה, במשכנות שאננים, בירושלים.
בכיריה שספגו ביקורת נוקבת על סכנות הדיווח-טיווח ושימוש נסארללה בשידוריהם, מיהרו להתגונן. הצנזורית הצבאית הראשית, לטענתם, הצהירה שפעלו ללא דופי. התקשורת הישראלית, מיותר לציין כמובן, לא המתינה עד אז לתעודת כשרות או הצטיינות, דווקא מהצנזורית הצבאית.
יציאתו של גלעד שליט מהחושך הארוך של החמאס לאור התקשורת הישראלית, מחייבת ערנות מפני החשיפה הזו, שתפגע בחייו ובשיקומו. הוא אינו זקוק לצנזורה. הוא זקוק לשיקול דעת.
לפני שנתיים בדיוק, בערב סוכות, הגיעה ונחשפה קלטת הווידיאו המעידה על אות חיים ממנו, חי ובריא על הרגליים. נועם שליט יצא באותו ערב לתקשורת שהמתינה לתגובתו המאופקת בסדר מופתי, בפתח ביתו. עוד שנתיים חלפו, כאמור, עד הבשורה על שובו.
שלשום, ערב סוכות, שבה ההמולה הישראלית לאוהל המשפחה. עד להודעה על שחרורו נשמרו בו הסדר וההזדהות. מיד עם כניסתו של
אהוד ברק שר הביטחון, החלה ההתפרצות והצפיפות המוכרת, ואיימה על על הפרתם. האם ניתן למנוע את המלחמה הזו בין הערוצים, למען שלומו של גלעד שליט? האם ישנה הידברות ביניהם, בהבנה שגם זהו פיקוח נפש?
