משרד האנרגיה יצא במבצע החלפת מקררים ישנים בחדשים בהנחה ניכרת, למקבלי הבטחת הכנסה כשלב ראשון, מתוך כוונה לגרוט מקררים זוללי חשמל ואינם "ירוקים", ותוך כדי כך להיטיב עם מקבלי הבטחת הכנסה.
הכוונה טובה, הביצוע כושל, מאוד. חנויות מכשירי החשמל קיבלו גישה למאגר המידע של ביטוח לאומי, וגם אם רק ניתן לבדוק את עצם היותו של אדם נזקק להבטחת הכנסה, זו כבר פגיעה בפרטיות. הבדיקה אינה מוגבלת לאנשים שפנו להשתתף במבצע, אלא לפי מספר הזהות, מידע שהופקר כבר מזמן.
חוק מאגרי מידע קובע כי כל מאגר מידע ממוחשב הכולל מידע פרטי על אנשים חייב בהגדרה של תכולתו, מקורות המידע, השימוש במידע ודרכי אבטחתו, וכן מינוי מנהל הנושא באחריות אישית לניהול תקין. החוק חל על מאגרי מידע ממשלתיים, וביטוח לאומי בכללם
סעיף 24 בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א, 1981.
רשם מאגרי המידע נדרש לחקירת האירוע
עוזרת דוברת משרד האנרגיה והמים, מעיין אלמקייס, מאשרת בשיחה איתי כי החנויות אכן חוברו, בתקופת המבצע, למאגר המידע וזאת כדי לברר מי זכאי ליהנות מהמבצע של המקררים. "לא הייתה לנו דרך אחרת לקיים את המבצע", היא אומרת. לגבי החשש לפגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט אומרת עוזרת הדוברת: "משרד האנרגיה והמים נקט באמצעי אבטחה והגנה על המידע הרגיש" (מתוך המאמר '
פגיעה בצנעת הפרט בחסות משרד האנרגיה').
עובדי משרד האנרגיה כלל לא מבינים כי עצם היותו של אדם נזקק להבטחת הכנסה זה כבר מידע פרטי וחסוי, וחמורה מזאת העובדה שהביטוח הלאומי לא מבין פרטיות מהי, שיתף פעולה וחשף את המידע לכל דיכפין.
פנייה דחופה לרשם מאגרי מידע במשרד המשפטים, לחקירה ופעולה באירוע זה, ומניעת הישנות מקרים כאלו.
