העלאת שכרם של יו"ר חברת החשמל ושל המנהל הכללי שלה, העלאה המהווה פתיח להעלאות שכר נוספות בחברה ומחוצה לה, היא דוגמה קשה לאטימות מצד שר האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, לרשלנות הממונה על השכר באוצר, ולחידלון של חברי דירקטוריון החברה.
לחברת החשמל חוב העולה על 60 מיליארד ש"ח, הנהלתה אינה מצליחה להביא להתייעלות כלשהיא במשך שנים, התעריפים שמשלם הציבור עומדים לעלות בשל המחסור הצפוי בגז עם אזילתו ההדרגתית של מאגר ים תטיס. להערכת חברת החשמל יש להעלות את התעריף בשלושים אחוזים, יש חשש שבנתוני הצריכה הנוכחיים וללא חסכון ממשי צפויים קשיי אספקה, וזה הזמן להעלות משכורות? ועוד ב-30% ?
משכורתם של היו"ר והמנכ"ל עמדה עד היום על 46,000 ש"ח לחודש, אך רשות החברות החליטה שבכך אין די, וכדי "למשוך אנשים טובים לחברות הממשלתיות" יש צורך להעלות את דרוג החברה, וכפועל יוצא להעלות את משכורתם לסך 60,000 ש"ח בחודש. האומנם? ל
יפתח רון-טל, היו"ר, הוצעה המשכורת הנוכחית רק לפני שנתיים, ובכל זאת "הסכים" להתמנות. תוספת של 14,000 ש"ח בחודש תעשה אותו יו"ר טוב יותר? והמנכ"ל גליקמן, שמונה רק השנה, אחרי שנלחם על התפקיד מול עשרות מועמדים כשירים אחרים, והסכים לעבור ראיונות ובחינות ארוכות לשקילת מועמדותו, יעבור מחר למשרה מלאה בשל התוספת? עד היום נתן רק מחצית מיכולתו?
שר האוצר טוען כי לא היה מעורב בעניין, ומנהל רשות החברות טוען כי ההעלאה אינה אישית אלא מערכתית. נתקן אותם: שר שאינו מעורב הוא שר שאינו מתפקד, והעלאה של סכומים כאלה היא אישית מאוד. והיכן הממונה על השכר שללא אישורו לא ניתן לבצע כל זאת? נראה שגם הוא נרדם על משמרתו.
התוספת ליו"ר ניתנה אוטומטית עם שינוי סיווג החברה (סידור נוח שעליו יש להודות לרשות החברות ולשר האוצר), ולתוספת למנכ"ל נדרש אישור הדירקטוריון. בשבוע האחרון אכן אישר זאת הדירקטוריון כמצופה. האישור מעלה תהיות רבות, ותהיה לו השלכה קשה על תביעות שכר ועל יחסי העבודה בחברה. אין ספק שהדירקטורים הצדיקו את הסברה שדירקטורים בחברות ממשלתיות הם קול אדונם, ולא קול המימשל התאגידי התקין או קול הציבור אותו הם אמורים לייצג בדירקטוריון. עם הצבעות כאלה יש סיכוי טוב שיתמנו לקדנציה נוספת. היה כדאי לפרסם את שמותיהם של הדירקטורים החתומים על האישור.
ההחלטה אומללה ותוצאותיה תהיינה קשות קודם כל לחברה עצמה. לוועד העובדים, שגם בימים רגילים אינו מהביישנים, התווסף מנוף רב עוצמה לתביעות נוספות, ואם לא נשמע על כאלה, סימן הוא שקיבלו את כל אשר רצו. ההשלכות תחרוגנה מתחומי החברה, ואין ספק שגם עופר עיני, ובצדק, יקשיח עמדות ויעלה דרישות בתחומים רבים.
הנימוקים להחלטה אינם עומדים בשום מבחן. הנהנה היחיד מן התוספת הוא כיסם של המקבלים ולא חברת החשמל שתישא בהוצאה, והמסר לעובדי החברה ולציבור ברור; חיטפו מהקופה הציבורית ככל יכולתכם.
הדרך היחידה לתקן את המעוות היא הודעתם של השניים שהם מוותרים לצמיתות על התוספת (לא סביר), ועמידה איתנה של הדירקטוריון (קשה להאמין) שתמנע זליגה של תוספת שכר שערורייתית גם לשאר בעלי התפקיד בחברה ומחוצה לה.
