בחירתו של
שאול מופז לראשות קדימה ממשיכה את המגמה החיובית בפוליטיקה הישראלית. בכל החזיתות הציבוריות כוחו של מחנה השמאל נחלש באופן משמעותי והבחירה באיש אפרורי נטול כריזמה לראשות המפלגה הגדולה במחנה זה מצטרפת לחידלון האישיותי ממנו סובל המחנה השמאלי. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, המנהיגה היחידה היא יו"ר העבודה
שלי יחימוביץ', אולם התדמית האידיאולוגית הנוקשה שלה תמנע ממפלגתה להפוך למפלגת המונים משמעותית. גם בשיח הציבורי נעלם השמאל כמעט לחלוטין. מתי לאחרונה שמענו על יוזמת "שלום" בזמן האחרון?
הריק הזה מספק למחנה הימין, ובעיקר הימין הדתי, הזדמנות פז לכניסה משמעותית לעמדות השפעה בתחום הפוליטי. אף גורם אחר לא יממש את התפיסה הציונית- דתית המקדשת את השילוב בין תורה ודרך ארץ. רק מפלגה דתית לאומית חזקה תוכל להוציא את החזון הדתי לאומי לפועל, תהיה זו בכייה לדורות לפספס את התנאים הפוליטיים החדשים.
בצעד מבורך פתחה מפלגת המפד"ל את שורותיה לציבור הרחב ויצרה את מפקד הציונות הדתית שיאפשר הכנסה של כוחות חדשים שירעננו את הגזרה הפוליטית הדהויה לעייפה של הציונות הדתית. המפד"ל, יש להזכיר, איננה מפלגה פרטית של איש כזה או אחר כלל ועיקר, אלא מרכיב חשוב בבית הפוליטי של הציונות הדתית יחד עם סיעת האיחוד הלאומי. זו ההזדמנות לכל אדם בעל אמירה ודרך סדורה להפסיק לדבר ולהתחיל לעבוד- התפקדו למפד"ל, הגישו מועמדות או בחרו במועמד המועדף עליכם ונצבור כולנו השפעה ועוצמה בשדה הפוליטי!
עלינו לזכור תמיד - אם אין אני לי מי לי. אם אנחנו לא נהיה במוקדי קבלת ההחלטות במדינת ישראל, מה לנו כי נלין על קבלת החלטות שאינן לרוחנו בזמן שישבנו ספונים בבית?
