תמיד האליטות אינן מוגדרות בחוק, אך קיימות גם קיימות בשטח. בארה"ב נחשב לאליטיסט מי שהוא "ווספי" (לבן,פרוטסטנטי). בישראל,נחשב בעבר אליטיסט מי שהיה בן העלייה השנייה או צאצאו. אלה זכו במירב התפקידים והמשרות השלטוניות ואף בכיבודים השונים.
עם עליית הליכוד לשלטון ותחת הנהגתו של מר מנחם בגין ז"ל, הפכה ישראל השנייה לשוות מעמד לאנשי העלייה השנייה - האשכנזים ובטלה אליטה זו. נוצרה אליטה חדשה עליה נמנים: יהודים, חילוניים, יוצאי צבא, משרתים במילואים. מי שלא נמצא באליטה זו הם: ערבים, דתיים, מי שאינו עושה צבא ומי שאינו משרת במילואים.
המחאה החברתית של קיץ 2011, יותר משבאה להלין על חוסר השוויוניות, באה לדרוש את הפריבילגיות שמגיעות לדעתה לאליטה. אנשי המחאה קראו לעצמם בשם קליט הלקוח מז'רגון המאבק המעמדי - "מעמד הביניים", אך שם זה אינו נכון ומטעה ואין לו כל קשר למאבק המעמדות. הם התכוונו לאליטה שאליה הם משתייכים, שלדעתה אינה מתוגמלת כלל בגין אליטותה, אלא נושאת בעיקר העול.
עם הגשמת הרעיון של גיוס החרדים והערבים, תתבטל מאליה האליטה הנוכחית והדרישה לפריבילגיות תתבטל אף היא מאליה. כך ייתכן כי ה"מחאה החברתית" "יורה לעצמה ברגל" ומאיינת את הדרישה לפריבילגיות. אם כולם שווים בנטל, הם גם צריכים להיות שווים בפריבילגיות.
אין ספק שתקום אליטה חדשה במקום האחרונה שתתבטל, אלא שלא מובטח שתהיה זו אליטה של חילוניים. יכול להיות שתהיה זו אליטה של דתיים בוגרי יחידות קרביות, אנשי התיישבות, שכבר מסתמנת כאליטה.
נושא גיוס החרדים והערבים הוא נושא יסודי בהתפתחות מדינת היהודים, ספק רב אם אלה העוסקים בנושא רואים את השלכותיו ולמעשה, יורים לעצמם ברגל.