קיימת תופעה מעניינת בחברה הישראלית שבה בכל מצב שבה ההלכה מתנגשת עם השלטון הלאומי, בדמות מפקד, שוטר, חוק או כל דבר אחר, יקרו שני הדברים הבאים:
- הכיפות הסרוגות ייכנעו לשלטון עקב עודף ממלכתיות או חוסר יראת שמיים.
- החרדים לא ייכנעו, אלא ישלמו על זה את המחיר.
כמו שכל הימניים נקראים "
מתנחלים", כל מי שיש לו יראת שמיים נקרא "חרדי". העיתונאים, ביודעין או לא ביודעין, אוהבים להכניס את כל מי שהם לא אוהבים בתוך קופסה. בקופסת ה"מתנחלים", נכנסים כל אוהבי ארץ ישראל - באופן כללי - אנשי הימין. בקופסת ה"חרדים", נכנסים כל היהודים שמוכנים להיאבק עבור הקודש, שלא מוכנים להתפשר על דברי ה', כדי לקבל חיוך מאחיהם החילונים. בקופסת "נערי הגבעות", נכנסים כל היהודים שמוכנים למחות בגופם נגד גירוש האחים שלהם מבתיהם (גם אלה שגרים בירושלים.
הבעיה היא שהישראלים קונים בקלות יחסית את ההכללות האלה וכך גם הורגלו "לחשוב".
שינויים מהותיים אצל הסרוגים
נכון הדבר, שלפני 25 שנה, קשה היה למצוא יהודים מציבור הסרוגים שמוכנים להילחם עבור הקודש, כפי שהחרדים תמיד עשו מאז ומתמיד. אך הדברים ב"ה השתנו וכיום אפשר למצוא גם יראת שמיים כזאת אצל הסרוגים, לא רק כלפי האומה, אלא גם כלפי הקודש.
כיום, כמעט כל אישה שמתחתנת אצל הסרוגים, לובשת כיסוי ראש, לימוד הדף היומי תפס תאוצה גדולה דווקא אצלם, בחורים רבים מוסיפים עוד זמן בישיבה, גם אחרי ההסדר, רק בגלל אהבתם לתורה. בתחנת אוטובוס אפשר למצוא גם נשות סרוגים שקוראות תהילים. הציבור הסרוג גדל, גם בציונות, גם בגודל, אך גם בתורה ויראת שמיים. לכן, זה לא נכון לאמר שרק חרדים דורשים "נחל חרדי".
ישנם מספר נושאים שבהם החברה הישראלית יודעת שהיא לא תכניע את החרדים. יש בחברה הישראלית בכלל ובצבא בפרט, לא מעט בעיות שלא שומעים שהסרוגים מתלוננים עליהם:
- הצניעות, גם מחוץ ליחידות המעורבות.
ערבוביה מתמדת עם בנות.
- הכשרות, לא ממש נשמרת בכל מקום, ומי שמדווח על זה
עלול להיזרק מהצבא.
- חילול שבת דאורייתא בכפייה מתוך איומים,ללא שום פיקוח נפש.
- פעולות לא צבאיות כגון: אבטחת ערבים במסיק הזיתים, גירוש יהודים מבתיהם,
אימון ירי חי על מתנחלים.
- מניעת קידום של כל המגזר.
- חובת שמיעה לשירת נשים, כשסירוב לפקודה זו
עלול לגרום להדחה.
משום מה חוששים שהחרדים יעשו בעיות במצבים מעין אלה, אך ברור להם מאליו שהסרוגים יבצעו כל משימה - גם אם היא נגד הקב"ה, כמו שברור להם, שהם ירקדו עם מחריבי בתיהם.
לצערי, לא חסרים סרוגים כאלו. בעוונותינו הסרוגים יודעים לצעוק יפה (לפעמים) רק בעיניינים שנוגעים בארץ ישראל, ולא בשאר קודשי עם ישראל, אך כפי שאמר הרב ראשי לישראל - הבעיה שלהם, שהם לא יודעים להילחם על שלהם. גם נבחרי הציבור הדתיים לא יוצאים נגד כל התופעות האלו אלא מעדיפים לשתוק.
על זה כל הצעקה של גיוס החרדים
אכן, הכיפות הסרוגות ממש לא מפריעים לאליטות השמאלניות. תמיד יימצאו כמה רבנים ציונים דתיים, שבעזרתם ניתן יהיה לכופף אותם.
אולי סבורים השמאלנים, שאם ישלחו את החרדים לצבא, המסגרת הקשוחה תהפוך אותם לדתיים-מחמד או לחילונים.
דווקא כשהציבור הציוני יוכיח נחישות בקודש, גם בצבא, הציבור החרדי יתקדם לקראת גיוס מרצון ובמוטיבציה רבה.
