לקראת סוף שנות התשעים ועד אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים, היה הכינוי "פראייר" מילה נרדפת למילה מילואימניק. היה זה בתקופה בה עלתה החומרנות, והתפשט האגואיזם בו איש לביתו יעשה בעוד הבית של כולנו מופקר לתרומתם של מעטים. הביטוי "פראיירים" כמעט ולא נשמע בפי המילואימניקים עצמם, אלא הודבק להם על-ידי כל אלו שלא שרתו במילואים בפרט ובשרות צבאי בכלל.
כל אלו שהשתמטו והתחמקו ייתכן מתוך אגואיזם מהול בזלזול והתנשאות וייתכן שגם מתוך בושה וכמגננה על השתמטותם. אחרי מלחמת לבנון השנייה נעלם כמעט לגמרי כינוי הגנאי "פראיירים", החברה הישראלית הבינה שוב את הצורך במערך מילואים תקין ושבה להוקיר את אנשי המילואים. הדבר לווה בתהליך חברתי ופרלמנטרי ממשלתי. אם לפני המלחמה ניתן היה לפטר איש מילואים ולאף אחד לא היה אכפת הרי שהיום הדבר שונה הן ציבורית והן חוקתית, אם לפני המלחמה לא ספרו באקדמיה סטודנטים שחזרו ממילואים - היום יש שיפור משמעותי, אם בעבר טורטרו אנשי המילואים במוסדות שונים - היום היחס הרבה יותר טוב.
אם בעבר לא ספרו בכלל את נשות אנשי המילואים - הרי שהיום יש תהליך חקיקתי במטרה להיטיב גם עימן, אם בעבר לא התחשבו במעסיקים של אנשי מילואים - הרי שהיום גם זה דבר שנמצא במוקד העשייה. כל זה התאפשר ומתאפשר מכיוון שהחברה שינתה את גישתה ושינוי חברתי זה הוא שאפשר לנבחרי הציבור לעבוד ביתר שאת למען אנשי המילואים וסביבתם. אבל זה לא מספיק, עדיין יש הרבה מה לשפר, הרבה מה לעשות כדי לשמור על המשאב יקר הערך של החברה הישראלית - המילואימניקים.
תיוג מחדש למילואמיניק = פראייר
והנה קמו להם שניים, בועז נול ועידן מילר "מילואימניקים" מנהיגי "מאהל הפראיירים" וכחלק ממאבק שהוא ערכי וחשוב, תייגו מחדש את אנשי המילואים כ"פראיירים". פשוט הדביקו מחדש את כינוי הגנאי והחזירו את הגלגל כמה שנים לאחור. באין ספור דיווחים תקשורתיים בתקופה קצרה זו הפכה המילה "פראיירים" שוב פעם למלה נרדפת למילה מילואימניקים וחדרה מחדש לתודעת החברה הישראלית.
לפני מספר שבועות נחשף בתקשורת שהקשר ביניכם עידן ובועז לבין מילואים הוא קשר רופף בלשון המעטה. נכתב גם שאנשי פורום מג"דים מח"טים וטייסים במילואים (ארגון אנשי המילואים החשוב ביותר) התנערו מכם.
עידן, אתה טענת כי סיימת את שרות המילואים שלך בגל"צ בשל גילך. את תרומתך אכן נתת ואת זאת לא ניתן לקחת, אבל לצד התרומה, כיום אתה עוסק בהרס, בפגיעה המעיבה על תרומתך זו.
בועז, אתה טענת בתקשורת כי היית מספר שנים רב בחו"ל ולכן אינך משרת במילואים - חבל שבחרת להסתר מאחורי תירוץ עלוב שכזה.
רועי אחד מהחתומים על מכתב זה התגורר ועבד בחו"ל מספר שנים. כשפרצה מלחמת לבנון השנייה הוא שב לארץ התגייס ולחם במלחמה, יומיים אחרי שהסתיימה שב למקום מושבו בוינה. כששב לארץ באופן סופי, התקשר מיד לגדוד המילואים, הודיע שחזר ומאז כבר יש מאחוריו מספר ימי מילואים רב. בועז רוצה עוד דוגמה? איתנו בגדוד הצנחנים משרת כלוחם במילואים, מרצה באקדמיה ששב לאחר מספר שנים מעבודתו האקדמית בחו"ל והוא בן 55.
עידן גם אתה מעוניין בדוגמה נוספת לשרות גם אחרי שעוברים את הגיל? אנו, רועי ועמית כותבי המכתב משרתים ביחד באותו הגדוד עם אבא שלנו, כיום בן 65 המשרת כלוחם, בגשם, בחום, בשלג, עם משקל על הגב וברגל, לא באולפנים, לא במזגן, לא על הכסא. במלחמת לבנון השנייה לחמנו שלושתנו כתף אל כתף.
מי שמזלזל בעצמו - סופו שיזלזלו בו
בתקופה הקצרה בה הקמתם את "מאהל הפראיירים" ודאגתם להטמיע מחדש בחברה הישראלית ובתקשורת כי המילואימניקים הם "פראיירים", אנו וחברינו הספקנו לעשות כבר עשרות ימי מילואים והשנה טרם הסתיימה. אותנו ואנשי מילואים כמונו אתם מנצלים.
החלטנו לכתוב את המכתב כי הגיעו מים עד נפש, כי רבים מקרב חברנו למילואים מתרעמים כל כך. כי השבוע התקשר אל עמית אחד מחבריו למחלקה וביקש ממנו להגיע ולדבר עם בועז ועידן. אותו חבר, איתמר, ביקש למסר להם "שמי שמזלזל בעצמו סופו שיזלזלו בו", התשובה של עמית הייתה שהם לא מזלזלים בעצמם כי ממילא הם לא עושים מילואים וכנראה ההשלכות השליליות של מעשיהם לא מעניינות אותם, הם פשוט מזלזלים במילואימניקים.
בועז נול ועידן מילר, אם אינכם מעוניינים לשרת במילואים, הרי שזאת זכותכם המלאה, אך נשגב מבינתנו כיצד יכולים אתם לייצג לכאורה ציבור שמי יודע כבר כמה שנים אינכם חלק ממנו. ייתכן שאתם מתביישים בחוסר תרומתכם ובכך שאינכם משרתים במילואים, ייתכן שהינכם פשוט אופורטוניסטים קהי חושים שמחוסר התחשבות רוכבים על גב המילואימניקים, מה שבטוח הוא שאתם מנצלים אותנו וגורמים לפגיעה עתידית בצרכי המילואימניקים.
אם ימשיך הזלזול אז המילה "פראיירים" תוסיף להיות מילה נרדפת למילואימניקים, אזי התגייסות החברה, הכנסת, הממשלה ומוסדות המדינה למען אנשי המילואים בתהליכים ומהלכים שונים תחזור להיות קשה כבעבר. די, תפסיקו לפגוע באנשי המילואים, בבני משפחותיהם, במעסיקיהם ובסביבתם. אנו המילואימניקים לא רוצים לשוב למצב ששוב לא סופרים אותנו כי אנחנו "פראיירים" שניתן לנצל ולקחת כדבר מובן מאליו.
המאבק למען שוויון בשרות הוא ראוי, גם אנחנו תורמים לו את חלקנו באופנים שונים, (כמו שאנו לוקחים חלק גם בעשייה אזרחית למען המילואימניקים), גם אנחנו הגענו לעצרת הגדולה שהתקיימה לפני כחודש ברחבת "בית אריאלה" בת"א. הגענו על-אף הסתייגותנו מהסלוגן "פראיירים". לשמחתנו רבים מהדוברים על הבמה הסתייגו ממנו גם, אבל אתם כנראה לא הבנתם. את מה שהושג עד כה במאבק למען שוויון בנטל, את השיח הציבורי, את ההצעות השונות, את התהליך אסור לאבד, אין להשיב את הגלגל לאחור, אבל אם כדי להשיג זאת פוגעים ומנצלים צינית את מי שתורם הכי הרבה, הדבר יהיה בעוכרי רבים מאוד והדבר מצביע על חולשה שלכם עידן ובועז.
אז בועז ועידן, בגילכם זה עדיין לא מאוחר, מוטב כי תפסיקו לדבר ותתחילו לעשות, תראו דוגמה אישית ובעיקר תנו כתף וכנסו איתנו מתחת לאלונקה.
בואו למילואים ותראו שמי שפראייר הוא מי שלא עושה מילואים. כמוכם!
