עיתות משבר כלכלי ומיתון, כפי שקיים היום באופן גלובלי ומקומי, מתאפיינים בקשיי תעסוקה וצמצום הוצאות, ברמה האישית וברמת הארגון העסקי. הם ונתפסים באופן אינטואיטיבי כתקופה שאינה מתאימה ליציאה ללימודים אקדמיים. אולם נתוני המחקר וחשיבה מתודית מצביעים דווקא שהגישה ההפוכה נכונה.
מחקר של ה-
OECD 2010 מראה שבחירה אישית לפנות ללימודים אקדמיים, למרות העלות הישירה הכרוכה בהם, משלמת דיבידנדים בעתיד. התמורה העתידית שעליה מצביע המחקר, כוללת הקטנת הסיכון להיקלע למצב אבטלה, שכר גבוה יותר בעשרות אחוזים לעומת מי שאינם אקדמאים, שיפור היכולת לקידום מיקצועי ועיצוב קריירה. הלימודים בתקופה של משבר כלכלי מציבים את הפרט בעמדת זינוק משופרת במועד שבו יסתיים המשבר הכלכלי, ותחול התרחבות בפעילות העסקית ובשוק העבודה. מדד שיאפשר לנצל את ההשכלה שרכש לטובת קידום קריירה ושכר. הלימוד גם מנצל פנאי הקיים בתקופת המשבר, על-מנת לקדם הגשמה העצמית.
הגלובליזציה של המסחר והידע ביחד עם התפתחויות מהירות בטכנולוגיה; מעמידים את העסקים בפני רמת תחרות גבוהה המאיימת על יכולתם להצליח ולשרוד. חברות עיסקיות יצליחו בסביבה תחרותית זו במידה וישכילו לפתח אסטרטגיה היוצרת יתרון תחרותי; המבוסס על יכולות ליבה יחודיות של האירגון שקשה לחקות אותם בטווח הקצר. בהיבט זה, מאגר ההון האנושי של החברה מהווה אמצעי חשוב שבעזרתו ניתן ליצר יתרון תחרותי.
לבנות יתרון תחרותי
במצב הנוכחי של משבר כלכלי מזה כשלוש שנים, באירופה וארה"ב בעיקר, חברות מחפשות דרכים לבצע אופטימיזציה של המשאבים שלהם. המאמצים לפתח את כישורי הידע והניהול של עובדי החברה, כרוכים בהוצאה ניכרת, ועל כן הם עשויים להיות הראשונים לצימצום. מאידך, השקעת חסר בפיתוח ההון האנושי עלולה לפגוע ביכולת הארגון לבנות יתרון תחרותי ולהשיג הצלחה בעתיד.
חדשנות כקטר לבידול וגידול. היבט חשוב נוסף הוא חיזוק החדשנות הפנים אירגוני דרך ההשקעה בלימודים אקדמיים של העובד. צריך לזכור שדווקא בזמנים של משבר כלכלי החברות צריכות להסתכל קדימה בחשיבה חדשנית, ובכלל זה בהיבט של מוצרים, תהליכים, ומודל עיסקי; שכן חדשנות הינה קטר כוח ליצירת יתרון תחרותי וצמיחה.
חוזה פסיכולוגי וריתוק העובד. נקודת מבט נוספת מתמקדת בצורך להגביר את המוטיבציה של העובד, ההזדהות האירגונית והנאמנות לאירגון. זהו מהלך המתבצע כחלק מניהול ההון האנושי, על-רקע המאבק הגובר על עובדים מוכשרים, ומתוך מטרה ליצור זיקה חזקה של העובד לאירגון. ההשקעה בתוכניות לימוד עובדים ומנהלים יוצרת 'חוזה פסיכולוגי' הקושרת את העובד לאירגון.
הכנת הארגון לקראת האתגרים ביציאה מהמשבר הכלכלי. הארגון חייב לקחת בחשבון שבבוא היום יסתיים המשבר הכלכלי, החיים והעסקים יחזרו לנורמה, ואלו שהכינו את עצמם לזמנים אלו יזכו ליתרון משמעותי. השקעת מאמצים בפיתוח מנהלים בעיתות משבר, מהווה הזדמנות לקידום הכשרון האירגוני במטרה לנוע קדימה תוך התגברות על מכשולים נוכחיים, והצעדת האירגון לרמה גבוהה יותר של ביצועים והצלחה בעתיד.
השכלה - השקעה שמביאה ערך
השקעה ולא הוצאה. השכלה היא השקעה שמביאה ערך, למרות שלפעמים מסתכלים עליה כהוצאה. השקעה בהון האנושי דורשת משאבים, זמן, ובמיוחד השקעה מצד העובדים עצמם. מבחינה זו ההשקעה בעיתות של האטה כלכלית דווקא יכולה להתאים לפרט ולארגון, מבחינת התיזמון בהווה, וכהכנה ליצירת יתרון תחרותי בעתיד. נקיטת צעד של דחיית השתלמויות ופיתוח אישי עד 'לזמנים טובים יותר', היא בבחינת החמצת הזדמנות לקדם אנשי מיקצוע ומנהלים בדרג ביניים, ולהכשיר אותם להיות 'סוכן שינוי' וחדשנות לקידום החברה.
מחקרים שפורסמו (בגארדיאן הבריטי ובניו-יורק טיימס) בשנים האחרונות, מצביעים על גידול בהיקף הלמידה האקדמית בעיתות משבר כלכלי; ועל היתרונות של רכישת ידע אקדמי לפרט במונחים של אופציות תעסוקה, גודל הכנסה, וכתשתית לפיתוח קריירה. במקביל, מבחינת החברות העיסקיות, עולה החשיבות של תמיכה ביציאה של עובדים ללימודים אקדמיים. השקעה בפיתוח הידע של העובדים מהווה מכשיר מרכזי להשבחת ההון האנושי לטובת יצירת יתרון תחרותי, ומחזקת את הזיקה של העובד לארגון. דווקא עת של משבר כלכלי הם זמן מתאים ונכון להשקעה בלימודי העובד, היות שהם תומכים בהכנת הארגון לתחרות גוברת, ובעמדת זינוק משופרת עם היציאה מהמיתון.
