מפלגת אדלסון, יואב?

יואב יצחק פותח דיון חשוב מאין כמוהו במצב התקשורת בישראל בכל הקשור לאינטרסים של שלדון אדלסון. חשיבותו נעוצה בתחזית שתמציתה היא - השתלטות אדלסון על הסצינה התקשורתית בכלל, על העיתונות הכתובה בפרט, והכי חשוב-על הפוליטיקה הישראלית. ניתוחו של יצחק את שוק התקשורת מתבסס על עובדות ועל נתונים כמותיים, והוא בוודאי "מחזיק מים". אלא שמכאן הוא עובר לטענות באשר לכוונותיו הפוליטיות של אדלסון, וכך הוא טוען:

• "עם זאת כדאי להפנים: הציבור בישראל יישאר בסופו של דבר עם ביטאון חזק ועוצמתי מטעם מפלגת אדלסון. אפילו מעמדו של נתניהו כראש ממשלה יהא על-תנאי, והתנאי הוא שימשיך להתנהל בדרך הנראית לאדלסון מספיק "ציונית ולוחמנית".

• "האמת שונה: לאדלסון אינטרסים כלכליים חובקי עולם, כולל בישראל. השפעתו העצומה על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מקנה לו מעמד מיוחד גם אצל מנהיגי סין וארה"ב ומדינות נוספות בהן יש לו עסקים מלונאות ובתי קזינו".

קטונתי מלהגן על אדלסון ואין לי שום סיבה לרחם על נתניהו, אלא שבכל הכבוד, הטענות הנ"ל נראות על פניהן כספקולציות חסרות בסיס. לח"מ, המעיד על עצמו כעל צרכן אובססיבי של תקשורת, לא ידועים מהתקשורת:

• קיומן של עמדות "ציוניות ולוחמניות" אצל אדלסון, בוודאי שלא כאלו הנמצאות ימינה מאלו של נתניהו. להלן רשימה חלקית של מה ש"ציוני לוחמני" כתאורו של יואב יצחק את אדלסון יכול לראות רק כסדין אדום: נאום בר-אילן; הקפאת ההתנחלויות; שתיקת נתניהו מול ניסיון הפוטש של הנשיא בעניין אירן ; התנהלות ממשלתו מול הפרקליטות בעניין בית האולפנה ומיגרון; גרירת רגליו בעניין אישור דוח ועדת לוי בממשלה; "תקיעתו" את יוזמותיהם של ח"כ לוין ושמלוב-ברקוביץ בעניין מימון השמאל האנרכיסטי; שתיקתו-כהסכמה בעניין יצירת ג'וב מיוחד להמן ההתנחלות שי ניצן כדי שזה יוכל להמשיך להיות כזה ברשות ובסמכות. אם "ציוני לוחמני" כאדלסון נושף בעורפו של נתניהו ואם זה כל כך סר למרותו כיצד ניתן להסביר 3 שנים שבהם התרחשו כל אלה, כשברקע האורגנים של משרד הביטחון מתעמרים כל הזמן ביקיריה של "הציונות הלוחמנית"-המתנחלים.

• פעילויות עיסקיות של אדלסון בישראל בנוסף ל"ישראל היום", שגם אם הוא רווחי איכשהו (וכנראה שלא), הרווחיות הזו בוודאי איננה ברזולוציה של איש העסקים אדלסון.

• האופן בו יכולה תלות ענקית של נתניהו באדלסון, לשרת, לכאורה, אינטרסים כלכליים של אדלסון בארה"ב של היום בכלל, ועל אחת כמה וכמה כשהוא יותר "ציוני ולוחמני" מנתניהו. אדלסון הוא אחד המממנים הגדולים והגלויים של המפלגה הרפובליקנית ושל רומני, כך שדרכו אל מסדרונות השלטון של אובמה לצורך קידום עסקיו ממילא חסומה הרמטית. כך או כך, הטענה הזו סותרת מיני וביי את הטענה שאדלסון מהווה השפעה "ציונית לוחמנית" על נתניהו, מפני שאם יש משהו שממשל אובמה מתעב אצל נתניהו זו אותה ציונות לוחמנית, לגביה טוען יואב יצחק שמידתה איננה מספקת את אדלסון לפחות כרגע.

• אינטרסים של ממשלת סין בישראל להם יכול נתניהו להפריע ושלשמם היא עשוייה להיזקק לאדלסון כדי שזה יכופף את ידו של נתניהו. אם יש בידי יואב יצחק מידע או לפחות שמועה באחד מהעניינים הללו יואיל לפרסמם לאלתר, מפני שהיעדרם הוא עבורי מפח נפש קשה: עבורי הוא אישית, ו-News1 היא עיתונאות במיטבה, בעוד שהפצת רמזים והחשדות ללא בסיס עובדתי הם נחלתה הבלעדית של כנופיית המתחזים לעיתונאים שבכיריה הם מוזס, שוקן, ברנע ושיפר.

אני מצפה מהעיתונאי המקצוען יואב יצחק שאני מכיר ומוקיר לפרסם מאמר זה ולהגיב עליו. וכן, יואב, כולנו זוכרים את פרשת תביעת הדיבה של אדלסון נגד ערוץ 10. לא היינו רוצים לראות אותך שם, ולכן נבין אם תגיד את הדברים כפי שהם, דהיינו: שאינך מפרסם את העובדות עליהן אתה מבסס את מאמרך מהיום מחשש לתביעה כזו. אנחנו מבינים שהיא עשוייה למוטט אותך ללא קשר לתוכנה ולהצלחתה, על כן אמור זאת ונמתין בסבלנות.